מענק מחקר יוקרתי בגובה 10 מיליון אירו הוענק השנה לפרופ' יורם בורק, חוקר במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) ובמכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, ולפרופ' אדוארד מוזר ממכון קאוולי לחקר מערכות עצביות באוניברסיטת NTNU הנורבגית, זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 2014. המענק ניתן למחקר משותף של השניים, שנועד לחשוף את עקרונות הפעולה של רשתות נוירונים במוח, המרכיבות על פי השערה רווחת את ה-GPS הפנימי של בעלי החיים – אזורי המוח שמעורבים בעיבוד מידע על המיקום של בעל-חיים במרחב ומאפשרים את יכולת הנווט.
במה מחקרם של השניים עוסק? באוניברסיטה העברית הסבירו כי כמה אזורים מקושרים זה לזה במוחם של יונקים, בהם קליפת המוח האנטורינלית וההיפוקמפוס, מעורבים בהתמצאות במרחב. עד לא מזמן, מגבלות טכנולוגיות מנעו קבלת תמונה מפורטת הן על הנעשה במספר רב של תאי עצב במקביל בקליפת המוח האנטורינלית, והן על האופן שבו תאי העצב הללו מקושרים זה לזה. כלים ניסיוניים חדשים שפותחו בשנים האחרונות, מאפשרים לראשונה לנטר את הפעילות של מאות ואלפי תאי עצב במוח בבת אחת, ובמקביל, להשפיע על הפעילות של תאי עצב באופן סלקטיבי - כלומר להשתיק או להפעיל אותם על פי בחירה.
פרופ' בורק ופרופ' מוזר מתכוונים להשתמש בכלים הניסיוניים הללו, בשילוב עם כלי מחקר תיאורטיים וחישוביים שפותחו בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה, ומדעי המחשב, על מנת לבחון תיאוריה בת עשרות שנים על רשתות עצביות בעלות מאפיינים ייחודיים המכונות Continuous Attractor Networks. רשתות נוירונים כאלה עשויות לאפשר למוח לאכסן בזיכרון קצר-טווח מידע רציף, כמו מידע על מיקום במרחב, ולעדכן את המידע הזה על סמך התנועה העצמית של בעל החיים.
פרופ' בורק אמר: "לפני שנים ספורות התקבל אישור ניסיוני לקיום של רשת עצבית כזו במוח של זבוב הפירות. כעת, אנו מתכוונים לבדוק זאת לראשונה גם ביונקים ובפרט במכרסמים, שמספר תאי העצב במוחם גדול פי אלף בערך מאשר בזבוב הפירות, והארגון שלהם מורכב הרבה יותר. אנחנו משערים שקיימות כמה רשתות נוירונים כאלה במוח של יונקים, ואנחנו שואפים להבין גם את יחסי הגומלין ביניהן." עוד הוסיף פרופ' בורק כי "דרך המחקר המשותף, אנו מצפים ללמוד הרבה מאוד על הקורטקס האנטורינלי וההיפוקמפוס, וגם נלמד מתודולוגית איך לחקור רשתות נוירונים במוח באמצעות שילוב של מחקר תיאורטי עם הכלים הניסיוניים החדשים".
פרופ' מוזר הוסיף: ״רעיון הליבה של פרויקט המחקר שלנו, הוא הסינרגיה שנוצרת על ידי מיזוג גישות ניסיוניות ותיאורטיות במחקר המוח. התיאוריה הרלוונטית למחקר שלנו פותחה באוניברסיטה העברית ועד היום אין עוד מקום בעולם שבו מבינים אותה ומפתחים אותה כמו בירושלים. במכון קאוולי אנחנו מחליפים כעת את מערכות הטטרודות ששימשו עד היום לניטור הפעילות של נוירונים בודדים בכלי מדידה חדשים שפותחו בשנתיים האחרונות, ובעזרתם נוכל לרשום לראשונה בבת אחת את הפעילות של אלפי נוירונים באזורי העיבוד המרחבי של המוח. זו מהפכה, אך היכולת הניסיונית לא מספיקה. נדרשת הכוונה באמצעות מודלים תיאורטיים שיוכלו להסביר את הפעילות המשותפת של תאי העצב ולספק תחזיות שאותן נוכל לבדוק בניסוי״.
פרס על מחקר סביבתי משפיע לחוקר מאונ' ת"א
קרן BARD, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוחים חקלאיים של ארצות הברית וישראל בחרה במחקרו של פרופ' ערן בכרך מאוניברסיטת תל אביב כאחד משלושת המחקרים המשפיעים ביותר בתחום החברתי והסביבתי.
המחקר בהובלתו של פרופ' בכרך נבחר מבין 1,330 פרויקטים מחקריים שבהם משקיעה הקרן ואשר אותם מימנה במהלך 40 שנות פעילותה. המחקר מצא נגיף חדש בשם וירוס אגם הטלפיה Tilapia lake virus (TiLV) הפוגע בדגי טלפיה (אמנון) המהווים ביטחון תזונתי של מיליוני בני אדם במדינות מתפתחות.
פרופ' בכרך, מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז ערך את המחקר בשיתוף עם ד"ר אבי אלדר, מהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון ופרופ' איאן ליפקין, מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב.
קרן בארד BARD (BARD, The US-Israel Binational Agricultural Research and Development Fund), הינו ארגון אשר מטרתו לעודד ולקדם מחקרים חדשניים משותפים לישראל וארה"ב, מתוך רצון לטפח חדשנות פורצת דרך והתקדמות בתחום המחקר וייצור המזון. מאז היווסדה, השקיעה הקרן למעלה מ-315 מיליון דולרים ביותר מ-1300 מחקרים חקלאיים, ויישומיים לקידום החקלאות בשתי המדינות. השקעת הקרן השפיעה רבות על הפיתוח החקלאי בארה"ב ובישראל.
להתפשטות ה TiLV השפעה עולמית הן במסגרות מסחריות והן במערכות אקולוגיות. לסחר העולמי בדגי טלפיה השפעה כלכלית עצומה בתעשייה שמכניסה כ -7.5 מיליארד דולר בשנה. ענף המהווה תעסוקה מרכזית בסין, מצרים, תאילנד, פיליפינים, אינדונזיה, לאוס, קוסטה ריקה, קולומביה, אקוודור והונדורס, כאשר ארה"ב היא יבואנית האמנון המובילה בעולם, הצורכת 225,000 טונות טלפיה מסה"כ 4.5 מיליון טון בעולם. דגי טלפיה מהווים גם מקור חשוב לחלבון בחלקים מהעולם המתפתח.
הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים (OIE) וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) יזמו הפצה של המידע על הנגיף, קידום כלי דיאגנוסטיקה לאבחון המחלה, וסיוע למניעת התפשטות המחלה במקומות שונים בעולם.
פרופ' בכרך אמר: "גילוי הנגיף, והזיהוי שלו כגורם המחלה באמנונים, אפשר לייצר כלים דיאגנוסטיים אלו. כמו כן, יצירת חיסון לנגיף, על סמך גילוי זה, מתבצעת בימים אלו. כמו כן, מעבר לחשיבותו הכלכלית, לנגיף חשיבות ביולוגית מאחר שהוא מייצג משפחה של נגיפים שכלל לא הייתה ידועה עד עכשיו".
פרס לחוקר צעיר
ויש עוד הישגים לחוקרים מירושלים. ד"ר אלון איזנברג מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית זכה לאחרונה בפרס לכלכלן צעיר לשנת 2020 מטעם קרן ישראל צרפת, המוענק השנה בפעם השנייה. ד"ר איזנברג מתמחה בתחומי הארגון התעשייתי והאקונומטריקה, ומחקריו עוסקים באופן בו שווקים מודרניים מתפקדים. בפרט, הוא מתמחה במחקר אמפירי של העדפות הצרכנים, ושל האופן בו העדפות אלו משפיעות על מגוון המוצרים, מחירם ואיכותם. ד"ר איזנברג הוא בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת ייל בארה"ב, והינו חבר הסגל הבכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז 2010.
הפרס שזכה בו מוענק לכלכלן ישראלי עד גיל 45 ולכלכלן צרפתי עד גיל 40 (יחד) – בעבור היותם "חוקרים מצטיינים שעבודתם זכתה להצטיינות בינלאומית". הכלכלנים זכו בפרס לאחר שוועדת הפרס קיבלה המלצות עליהם מראשי המחלקות במוסדות האקדמיים שבהם הם פועלים. חבר השופטים מורכב משישה כלכלנים בכירים מצרפת וישראל (שלושה כלכלנים מכל מדינה, ביניהם זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 2014 ז'אן טירול). טקס הענקת הפרס נדחה לשנה הבאה בעקבות משבר הקורונה. המענק הכספי לכל זוכה עומד על סך 40 אלף יורו.
פרופ' אבישי דקל ממכון רקח לפיסיקה זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו לשנת 2020, בקטגורית אסטרופיזיקה וחלל. "אבישי דקל הוא מבכירי האסטרופיזיקאים בישראל ואחד מהחוקרים המובילים בתחום הקוסמולוגיה התיאורטית בעולם. עבודותיו המדעיות מהוות ציון דרך בהבנתנו את מבנה היקום ואת תהליך היווצרות הגלקסיות מהפרעות מזעריות בשדה הצפיפות ההתחלתי. תרומותיו המצטברות והנוכחיות הניחו את המסד להבנת ההתפתחות של מבנה היקום במסגרת הפרדיגמה הקוסמולוגית המבוססת על תורת הכבידה של איינשטיין.
בפרט, פרופ' דקל אחראי לפיתוח מודל חדשני המזהה זרימה של רצועות של גז קר בתוך הילות של חומר אפל כתהליך מרכזי בעיצוב הגלקסיות הבראשיתיות. תרומה זו נחשבת לאבן-פינה בקוסמולוגיה המודנית", נכתב בין היתר בנימוקי הבחירה בו. "הוא מבלי ספק אחד המדענים בעלי ההשפעה העמוקה ביותר בתחום״, מסכמת ועדת השיפוט. פרסי לנדאו מוענקים מדי שנה, החל משנת 2001 בתחומי האמנות, המחקר והמדע בישראל - לחוקרים ומדענים עבור ״פעילות מדעית מצטיינת ותרומתם לקידום המדע״. גובה הפרס עומד על 150 אלף שקלים.
בנוסף זכו בפרס מפעל הפיס פרופ' רבקה כרמי (מפעל חיים) על שיפור איכות חיי החברה בישראל בתחום הרפואה; פרופ' אהוד גזית זכה בפרס בתחום הזדקנות בריאה; פרופ' אריק רימרמן זכה בפרס בתחום עבודה סוציאלית ופרופ' דוד אוסישקין זכה בפרס בתחום ארכיאולוגיה.
