שנת 2020 תיזכר לעד כשנת הקורונה, שבמהלכה וירוס אחד קטן גרם לתחלואה ולתמותה של עשרות מיליוני אזרחים ברחבי העולם (כ-1.8 מיליון מתים ומעל 80 מיליון חולים), למשבר כלכלי שייתכן שיימשך שנים רבות ולהאטה משמעותית בקצב ובאורח החיים המודרני.
בעקבות הקורונה, נגזר עלינו להתמודד עם אתגרים חדשים שלהם הייתה השפעה רבה על האדם ועל הסביבה: במקום מפגשים אישיים, עברנו למפגשים בזום ובפלטפורומות אחרות ברשת; במקום לטייל בחו"ל, יצאנו להכיר את נופיה של ארץ ישראל והערכנו מחדש את הטבע שנמצא מחוץ לבית ובמקום להלך בחופשיות, נמנענו ממפגשים חברתיים ולבשנו מסכות לכל מקום שאליו הגענו.
האם שנת 2020 תהיה גם השנה שתכתיב את הדרך לשינויים משמעותיים ביחס של הציבור לנושאים סביבתיים?
ינואר: מערכת חורפית חריגה
בחודש הראשון של שנת 2020 מחלת הקורונה עוד הייתה רק מחלה בלתי מוכרת בסין הרחוקה. למרות זאת, ישראלים רבים הסתגרו בבתים, גם אם מסיבות שונות לחלוטין: מערכת חורפית חריגה הביאה לכמויות משקעים גבוהות, שוברות שיאים, שירדו באזור המרכז וצפון הארץ. הגשמים העזים הביאו להצפות חריפות ברחובות ובבתים, שהובילו למותם של דין שושני וסתיו הררי, זוג צעיר בשנות ה-20 לחייהם, שטבעו יחד במעלית שהוצפה בדרום תל אביב, ולמותם של עלי אגבריה ושל ערן הרנשטט, שנסחפו עם רכביהם בהצפות.
הצפות במרכז הארץ בינואר
(צילום: אורן רייס, מאיה שקל, שני עוזיאל, רשות ניקוז ונחלים קישון, אלי סגל, קרן מיכאלי)
לפי מומחים, בעקבות שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית, הסיכוי שיתרחשו אירועי מזג אוויר קיצוניים שכאלה או חמורים מהם בישראל, עולה באופן משמעותי. בעקבות ההתחממות הגלובלית החורף בישראל יתקצר, יהיו הפוגות ארוכות יותר בין אירועי הגשמים, פחות ימי גשם וכמות משקעים כללית נמוכה יותר. אך עם זאת כל אירוע גשם צפוי להיות משמעותי יותר, כלומר כמות גדולה יותר של גשם תרד בזמן קצר, מה שיוביל ליותר הצפות ברחבי ישראל.
פברואר: פלסטיק בחלב
ניסוי שנערך באוניברסיטת חיפה מצא חלקיקי מיקרופלסטיק בתוך מכלי חלב תוצרת ישראל (חלקיקי פלסטיק זעירים שמשתחררים ממוצרים פלסטיים בתהליכי בלייה כגון הקפאה, חיכוך, שטיפה, חשיפה לשמש ועוד). על פי המחקר, מקורם של החלקיקים עשוי להיות מתהליך ייצור הבקבוקים והפקקים: חלקיקי הפלסטיק ככל הנראה מתווספים לחלב במהלך האריזה או במהלך שינוע החלב - עד הגעתו לצרכן. החלב מצטרף למוצרי שתייה אחרים כמו בקבוקי מים מינרליים ובקבוקי בירה בהם כבר נמצאו חלקיקים וסיבי מיקרופלסטיק במחקרים קודמים.
חלקיקים רבים נמצאו במהלך העשור האחרון גם בתוך גופם של מגוון בעלי חיים ימיים, ובהם נכללים מיני דגים ופירות ים שונים המהווים חלק מתזונת האדם. נכון להיום, לא נמצאו ראיות חד משמעתיות לפגיעה משמעותית בבריאות הנובעת מבליעה של חלקיקי מיקרופלסטיק בכמות שבה בני האדם חשופים אליהם.
מרץ: נגיפים זואונוטיים
נגיף הקורונה היכה בישראל ובמדינות רבות בעולם והביא עמו מציאות חדשה של הגבלות ואיסורים שליוו אותנו בשנה האחרונה: הגבלת תנועה, איסור הפעלה של בתי עסק, השבתת בתי ספר ועטיית מסכות במרחב הציבורי. בזמן שמדינות רבות נכנסו לסגרים מחמירים, ניסו חוקרים ממיזם PREDICT האמריקני להבין את מקורו של הנגיף החדש ושל נגיפים נוספים העוברים מבעלי חיים לבני אדם (נגיפים זואונוטיים) אשר עלולים להתפשט ולפגוע בבריאות הציבור בעתיד.
מדעני המיזם מעריכים שקיימים בעולם כ-800 אלף וירוסים זואונוטיים. במסגרת המחקר, זוהו לפחות 931 מינים של וירוסים חדשים, מתוך 145 אלף דגימות שנלקחו ביותר מ-60 מדינות.
נכון להיום, עדיין לא נמצא מקורו של וירוס הקורונה.
אפריל: האוקיינוסים מתחממים
מחקר שבדק את מגמת השינויים בטמפרטורות של האוקיינוסים ב-32 השנה האחרונות מראה כי האוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה: פי 4.5 יחסית לתקופה המקבילה עד אז. ההערכה היא כי האוקיינוסים קולטים מעל 90 אחוז מאנרגיית החום העודפת שנוצרת בעקבות אפקט החממה: ככל שריכוזם של גזי חממה באטמוספרה עולה – כתוצאה מפעילות בני האדם – כך נכלאת יותר אנרגיית חום בכדור הארץ המביאה להתחממות האטמוספרה והאוקיינוסים. ההתחממות המואצת של האוקיינוסים מזרזת תהליכים כמו עליית מפלס פני הים, ירידה בריכוז החמצן המומס במים והגברת פוטנציאל ההיווצרות של אירועי מזג אוויר קיצוני. זאת לצד עלייה ברמת החומציות של הים הנגרמת מעליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה אשר מתמוסס בים.
מאי: עבודה מהבית טובה לסביבה
בעקבות מגבלות הקורונה, עובדים ומעסיקים רבים במשק נחשפו לאפשרות של עבודה מהבית. למעשה, תקופת הקורונה היוותה עבורם ניסוי, כפוי ולא מבוקר, שבמהלכו נחשפו לחלק מתנאי העבודה הגמישים של עבודה מרחוק (עבודה מהבית בלבד, ללא הפעלת מרכזי תעסוקה משותפים אזוריים/שכונתיים). הדו"ח "יישום עבודה מרחוק בישראל" בדק את הפוטנציאל של עבודה מרחוק במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי במשק הישראלי ואת ההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות הצפויות של מודל זה.
לפי הערכות, לגודש בכבישים שנובע מנסיעות יוממות (בשגרה), יש כיום עלויות למשק המוערכות בכ-35 מיליארד שקל בשנה. עבודה מרחוק היא אחד מהכלים לצמצם את הזמן המושקע ביוממות על הדרכים וכך גם לעודד את פריון המשק: מספיק שרק 10 אחוז ישנו את הרגלי העבודה שלהם בחלק מהזמן בכדי ליצור שינוי משמעותי בגודש שעל הכבישים.
האם לאחר סיום המשבר ימהרו ארגונים להחזיר עובדים למשרדים? מוערך כי ארגונים ימשיכו במודל עבודה היברידי המשלב עבודה מרחוק ועבודה מהמשרד בחלק מימי השבוע, אך לאו דווקא בגלל הגודש בכבישים, כי אם בשל הצורך להתייעלות.
יוני: יותר מדי פלסטיק חד-פעמי
אילוצי ההיגיינה שנכפו עלינו בעקבות מגפת הקורונה העצימו את השימוש בפלסטיק חד פעמי. החשש ממגע עם משטחים נגועים וחובת עטיית מסכה הובילו רבים לחזרה אל המוצרים החד פעמיים - גם כאלו שסיגלו לעצמם הרגלים מקיימים יותר. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, התרחשה עלייה של כ-10 אחוזים בממוצע בכמות הפסולת הביתית שיוצרה בישראל, בעקבות משבר הקורונה.
בנוסף, גם פעילותם של מפעלי המיחזור בעולם ירדה במהלך תקופת הקורונה, בעיקר בתעשיית הפלסטיק. אולם, לטענת מומחים המשבר טומן בחובו הזדמנות לקדם את נושא המחזור בישראל: ניתן לנצל את המומנטום של התקופה, בה המדע מכתיב את סדר היום, לשם הגברת המימון של פרויקטים סביבתיים ולשם שינוי דעת הקהל בנושא המיחזור והפלסטיק.
יולי: גל חום בסיביר
גל חום חריג פקד את היישוב ורחויאנסק הממוקם בצפון סיביר ומביא לטמפרטורת שיא של כל הזמנים באזור: 38 מעלות צלזיוס. גל החום מגיע לאחר שרשרת של אסונות סביבתיים שפקדו את האזור בשנה החולפת: שריפות ענק שכילו שטחים טבעיים נרחבים ששטחם המוערך עולה על 26 אלף קמ"ר (יותר משטחה של ישראל) ודליפת סולר חמורה, שנגרמה בעקבות המסת הקרקע הקפואה (פרמפרוסט) עליה מוצבים מבנים ותשתיות שונות כולל של תעשיית הנפט. לפי מומחים, לכל האירועים גורם מקשר אחד: משבר האקלים.
אוגוסט: עצים מצילי חיים
בין סגר לסגר התאפשר לנו לצאת אל השטחים הירוקים ולהעריך קצת יותר את הטבע שמסביבנו. מעבר להרגשה הטובה שמשרה עלינו הסביבה הטבעית, קיימות עדויות לכך שהקרבה אל הטבע גם מועילה לבריאותנו. ואכן, במחקר שנערך בפילדלפיה נמצא כי הגדלה משמעותית במספר העצים ברחבי העיר צפויה למנוע מאות מקרי מוות בשנה. לפי מומחים, העצים והצמחייה שבתוך העיר תורמים לבריאותנו במספר דרכים: חוסמים רעשים, סופגים זיהום אוויר וחום, מספקים סביבה נעימה לפעילות גופנית (צל), מפחיתים את רמות הלחץ, ולפי מחקרים ראשוניים, ייתכן שחשיפה לעצים משפרת גם את יכולתה של מערכת החיסון שלנו להילחם בנגיפים.
ספטמבר: מדד ת"א קלינטק
בורסת תל אביב השיקה מדד חדש, "ת"א קלינטק" המורכב ממניות הכלולות בתת ענף קלינטק שבענף הטכנולוגיה וכולל 12 מניות בשווי שוק של כ-37 מיליארד שקלים. כיום, 7 מניות קלינטק נכללות במדד ת"א 125 ומהן 2 נכללות במדד הדגל ת"א 35. על פי פרסומים היקף ההשקעות העולמי באנרגיה מתחדשת נמצא במגמת עלייה: 300 מיליארד דולר בשנת 2019 בלבד ולפי ההערכות היקף ייצור חשמל המתבסס על אנרגיות מתחדשות ילך ויגדל במדינות רבות בעולם. בישראל, צפוי ייצור החשמל המבוסס על אנרגיה מתחדשת להגיע ל- 30 אחוז מסך ייצור החשמל עד שנת 2030.
אוקטובר: טביעת הרגל הסביבתית של העושר
על פי דו"ח חדש, הפערים בין עשירים לעניים בעולם מתבטאים גם בפליטות של פחמן דו חמצני, גז החממה שמשתחרר בשריפת דלקי מאובנים כגון פחם, גז טבעי ונפט ושפליטתו לאטמוספרה מובילה להחרפתו של משבר האקלים. לפי הדו"ח, היקף פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה אחראי המאיון העליון (האחוז האחד מהאוכלוסייה שהכנסתו היא הגבוהה ביותר), גדולה פי שניים מהכמות המיוצרת על ידי כל המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם.
הדו"ח גם חשף כי העשירון העליון (10 האחוזים מהאוכלוסייה שהכנסתם היא הגבוהה ביותר) אחראי על למעלה מ-50 אחוז מכלל פליטות הפחמן בעולם. קבוצה זו כללה את מי שהכנסתם נטו היתה גבוהה מ-38 אלף דולר לשנה (כלומר יותר מ-128 אלף שקל לשנה, או כ-11 אלף שקל לחודש בממוצע).
לפי מומחים, הסיבה לפערים בפליטות נובעת מ"מותרות" כמו טיסות מרובות, כולל במטוסים פרטיים, החזקה בכלי רכב מרובים, חימום וקירור של בתים גדולים וצריכה גבוהה יותר של בשר.
נובמבר: תכנית האקלים של ביידן
ג'ו ביידן נבחר לנשיא ארצות הברית ויחליף את דונלד טראמפ שכיהן בתפקיד במהלך ארבע השנים האחרונות. בינואר 2021 יכנס הנשיא החדש לבית הלבן, מצויד בתוכנית אקלים שיש האומרים שהבטיחה לו את הניצחון בסבב הבחירות האחרון.
לאורך כל קמפיין הבחירות, ג'ו ביידן הדגיש את מחויבותו למשבר האקלים והבטיח שכאקט ראשון בתור נשיא, יחזיר את ארצות הברית להסכם האקלים שנחתם בפריז בסוף 2015 וממנו יצא דונלד טראמפ בשנת 2017 (אמנה העוסקת בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם). בנוסף, ביידן הציג תוכנית כלכלית המבטיחה לייצר מאות אלפי משרות חדשות באמצעות השקעה בתשתיות ירוקות, בפיתוח בר קיימא ובאנרגיות מתחדשות.
כעת, נותר רק לחכות לכניסתו של הנשיא החדש של ארצות הברית לבית הלבן ולראות אם יקיים ויוציא לפועל את התוכניות שהבטיח.
דצמבר: ירידה בפליטות וגידול חלזונות
לפי הדו"ח השנתי Global Carbon Budget, לסגרים ולהגבלות התנועה שחלו במהלך שנת 2020 היו גם צדדים חיוביים: ירידה היסטורית של כ-7 אחוז בהיקף פליטות הפחמן הדו-חמצני. לפי הדו"ח נפלטו לאטמוספירה בשנת 2020 2.4 מיליארד טון פחמן פחות מאשר ב-2019. במאה ה-21 הנתון היחיד שקרוב להיקף זה הוא משנת 2009, אז נרשמה ירידה של 5000 מיליון טון פחמן, וזאת על רקע המשבר הכלכלי הגדול. החזרה לשגרה הצפויה במהלך שנת 2021 עם התקדמות מבצעי החיסונים בעולם, צפויה להפוך את המגמה ולהמשיך את העלייה השנתית בפליטות גזי החממה.
ההגבלות והסגרים שהביאו למזעור בפליטות הפחמן הביאו איתם גם תחביב חדש בעולם: גידול חלזונות כחיות חמד. הטרנד תפס תאוצה, במיוחד בניו יורק שם אף זכה את החילזון בתואר "חיית המחמד של המגפה". בזכות הטרנד החדש, "זמן המסך" של החלזונות ברשתות החברתיות עלה, כשהתגית #snailmom זכתה עד כה בטיקטוק ליותר מ-10 מיליון צפיות. כעת, כשהחלזונות צצים בהמוניהם בגינות שלנו (בעיקר בלילה), אולי במקום לסלק אותם, נאמץ אותם, בחסות הקורונה.
אף על הסגר השלישי, נדמה ששנת 2020 מסתיימת בנימה אופטימית יחסית - החיסונים לנגיף הקורונה (SARS-CoV-2) שעשויים לטמון בחובם את סוף משבר הקורונה - אך גם אחרי סערת המגפה ברור שיחכו לנו אתגרים אחרים, כמו משבר כלכלי ומשבר האקלים העולמי, שלמרבה הצער הדרך לפתור אותם לא תהיה פשוטה ומהירה כל כך.
