במבט מלמעלה נראה שהקרקע בחלקים מסוימים בדרום-מערב אפריקה ובצפון אוסטרליה המערבית מכוסה חטטים. מרבדי העשבים הגדלים שם מנוקדים בעיגולי קרקע חשופה מצומח, המכונים "מעגלי פיות". הקרחות מוקפות הצמחייה האלו יוצרות תבנית מסודרת המזכירה כוורת דבורים ענקית: סביב כל עיגול ניתן למצוא שישה עיגולים נוספים, בממוצע.
כיצד נוצרו המעגלים והתארגנו במרחב בתבנית ברורה? ההסברים הדמיוניים לכך כוללים אלים, דרקונים, רוחות, חייזרים וכמובן פיות. במרוצת השנים ניסו חוקרים למצוא הסברים מדעיים לתופעה המסתורית, אך כלל לא בטוח שהסיפורים שהם סיפרו טובים בהרבה מהדמיוניים. בין השאר, החוקרים הציעו שהמעגלים נוצרו בגלל גזים רעילים העולים ממעבה האדמה, פעילות של טרמיטים או של נמלים, תחרות בין הצמחים על מים, שילוב של שני ההסברים האחרונים, שרידים של צמחי חלבלוב רעילים ועוד.
אולם אף הסבר אינו מניח את הדעת. למרות הכתבות המתפרסמות כמעט כל שנה וטוענות – כמו הכתבה הנוכחית – ש"נפתרה תעלומת היווצרות מעגלי הפיות", בישראל ובעולם חוקרי המעגלים ממשיכים להתווכח על מהות הקרחות ומקורן, ולפרסם על כך מאמרים. מאמר כזה שפורסם לאחרונה מציג מחקר קטן של צמד חוקרים, ניל רוס (Ross) ואנג'לה מולס (Moles) מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, שמציע פתרון חדש לתעלומה: חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים החיים בקרקע ויוצרים סביבה עוינת לצמחים.
הרוצחים הסמויים מן העין
מעגלי הפיות של אוסטרליה נוצרים בעשבים מדבריים מהסוג טריאודיה (Triodia). הצמחים יוצרים מעין כיפה כדורית קטנה, שמתרחבת כשצמחים חדשים נובטים בהיקפה. כאשר הצמחים הבוגרים במרכז מתים, נותרת טבעת המקיפה אדמה אדומה שלא צומח בה דבר. מחקרים שניסו לגלות את הסיבות בגינן הקרקע בתוך הטבעת אינה פורייה, למשל פעילות טרמיטים או מחסור בחומרי מזון, לא הצליחו למצוא עדויות משכנעות להשערות השונות. לכן, חיפשו רוס ומולס גורם חדש שיכול אולי להסביר את היווצרות מעגלי הפיות של אוסטרליה.
חיידקים מזיקים וגורמי מחלה אחרים החיים בקרקע עלולים לנוע לעבר שורשי צמחים כדי לתקוף אותם, ולהצטבר באדמה לצדם. כתוצאה מכך קשה יותר לצמחים צעירים וחלשים הפגיעים לגורמים אלו לצמוח בקרקע שצמחו בה צמחים לפני כן, לעומת קרקע "בתולה" באזור חדש. אם כך, שיער צמד החוקרים, יתכן שהצטברות גורמי מחלות בקרקע מונעת מצמחים לנבוט בתוך המעגל ומובילה להופעת מעגלי הפיות.
כדי לבדוק זאת אספו החוקרים אדמה מתוך המעגלים ומחוץ להם, ניקו אותה מאבנים ושורשים, וחילקו במעבדה כל דגימה לשניים: לאדמה "חיה", שכוללת מיקרואורגניזמים חיים, ולאדמה מעוקרת, שהוקרנה בקרינה מייננת כדי לחסל את כל מה שחי בה בלי לפגוע בגורמים מזיקים אחרים שאולי יש באדמה. לאחר מכן רוס ומולס זרעו זרעים של טריאודיה באדמה החיה ובאדמה המעוקרת.
הזרעים נבטו בכמות רבה יותר באדמה חיה שמקורה מחוץ למעגלים מאשר באדמה חיה מתוכם. כמו כן, בערך אותה כמות זרעים נבטה באדמה מעוקרת מתוך המעגלים ובאדמה חיה מחוץ להם. כלומר, אכן נראה שגורמים ביולוגיים כלשהם שחיים באדמת הטבעות החשופה מונעים מצמחים חדשים לגדול, ושהריגתם מאפשרת לזרעים לנבוט. נבטי טריאודיה לא מסוגלים להתמודד עם גורמי המחלה המסתתרים בקרקע שבה גדלו הצמחים הבוגרים, ולכן נובטים רק בהיקף, היכן שהקרקע פורייה – ובאופן זה יוצרים את מעגל הפיות.
"רוב האנשים חושבים על ההשפעה החיובית של מיקרואורגניזמים על גדילת צמחים", אמרה מולס בהודעה לעיתונות. "אולם, לאמיתו של דבר עיקור הקרקע גורם לרוב הצמחים לצמוח באופן טוב יותר. במילים אחרות, ההשפעה השלילית של מיקרואורגניזמים גורמי מחלות נוטה לעלות בחשיבותה על השפעתם החיובית של מיקרואורגניזמים מועילים. באופן כללי, התוצאות שלנו מצביעות על כך שגורמי מחלות בקרקע מעצבים בסתר את הצורה בה הצמחים סביבנו גדלים".
כעת החוקרים מנסים לגלות מי הם גורמי המחלות הספציפיים שמשפיעים על צמיחת הטריאודה ושהם – אולי – הפיות שיוצרות את המעגלים, או לפחות גורם נוסף שחשוד כמעורב בכך.
נעם לויתן, מכון דוידסון לחינוך מדעי
