בשני העשורים הקרובים מתכננת ארצות הברית, ובהמשך אולי גם חברות פרטיות ומדינות נוספות, לשלוח בני אדם לירח ולמאדים. אחד האתגרים הגדולים בשהייה ממושכת הרחק מכדור הארץ - הוא הצורך באספקה או בייצור חמצן לקיום חיים. לשם כך, חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ומו"פ מדבר וים המלח מפתחים מערכת ייחודית, שאמורה לספק חמצן, מזון ומים בתחנות חלל מרוחקות מאוישות. המערכת במקביל תשמש למחזור CO2 ופסולת אנושית, בסביבה מאוד מוגבלת במשאבים.
קבוצת החוקרים הראשונה היא זו של ד"ר ירון יהושע מהמרכז הביוטכנולוגי לאצות בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בביוטכנולוגיה של מיקרואצות, בפיתוח מערכות לגידול אצות, והפקה של חומרים בעלי ערך כלכלי מאצות לשווקי האנרגיה, המזון ותוספי המזון, התרופות והקוסמטיקה. הקבוצה השנייה היא קבוצת המחקר של ד"ר אשרף אל אשהב ממו"פ מדבר וים המלח, המתמחה בביולוגיה מולקולרית של אורגניזמים בסביבות חיים קיצוניות. הקבוצה שלישית היא של פרופ' יצחק מסתאי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בכימיה של חומרים. פרופ' מסתאי בוחן בפרויקט זה את השפעות דלק חלל ומשטחים מתכתיים על גידול אצות. הרביעית היא של ד"ר איציק ספיר ממכללת אפקה, המתמחה בפיתוחים טכנולוגיים בתחום ההנדסה. את הפרויקט הרב תחומי ורב החוקרים מרכז ד"ר איגור דרג'י מחברת וי.טי.אס אנרגיה בע"מ.
לדברי החוקרים, תחילה הם יבדקו ויישמו טיפול בדלק חלל רעיל במיוחד - הידרזין, ובהמשך יעברו לסוגי דלק טילים נוספים לבדיקה. כאן, לראשונה, יבחנו מינים שונים של אצות, אורגניזמים אקסטרמופילים - יצורים החיים בתנאי סביבה קיצוניים שונים והתאמתם למשימה על פי פרמטרים שונים כגון שרידות, קצב גידול, כושר ייצור חמצן וקצב ייצור ביומסה. בנוסף, יבוצעו אנליזות RNA ו-DNA של התרביות המבטיחות ביותר למציאת סימביוזה אופטימלית בין אצות וחיידקים. כמו כן, המערכת תכלול מגוון רכיבים וטכנולוגיות.
ד"ר ירון יהושע, מהמרכז הביוטכנולוגי לאצות בפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר-אילן, אמר: "חלל חדש מסחרי מחפש כיום פתרונות לתמיכה במושבות חלל רחוקות, כדי לאפשר קיום חיים ועבודה על הירח המאדים ו בהמשך מקומות נוספים. בנוסף, לתוצאות המחקר שלנו יכולת יישומית גם בכדור הארץ ובכך הופך אותו ל-dual usage, לא רק חלל. במחקר נבחנות השפעות דלק חלל והטיטניום ממנו עשויים מכלי הדלק על אצות וחיידקים. בתהליך זה, הופכים מיכלי דלק של חלליות וטילים לאחר שהתרוקנו, לחלק ממערכות תומכות חיים היכולות לספק חמצן, ובהמשך מזון ותרופות".
לקבוצתו של ד״ר אל אשהב שותפה ד״ר רעות סורק אברמוביץ׳, אסטרוביולוגית ממו״פ מדבר וים המלח המקדמת נושאי חלל מגוונים, יו״ר עמותת מאדים הישראלית, מנהלת תוכנית חינוך לתלמידי תיכון בנושאי חלל, ואחת ממקימי עמותת דימארס - המקדמת משימות הדמיות חלל במכתש רמון, בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית.
לקבוצתו של ד"ר יהושע שותפה ד"ר יעל קינל-טחן ד"ר קינל-טחן הסבירה: "כפי שאצות היוו בסיס להתפתחות החיים על פני כדור הארץ, כך הן יכולות לשמש בסיס ליצירת סביבה אקולוגית מתאימה לאנושות במושבות חלל רחוקות. קצב הגידול שלהן מהיר מאד, הן מייצרות חמצן, מקבעות פחמן דו-חמצני, חלקן מתאימות כמזון לאדם וכמובן גם לדגים ובעלי חיים נוספים".
ד"ר אשרף אל אשהב, מו"פ מדבר וים המלח, הוסיף: "למדינת ישראל יש משאבי טבע נדירים ביותר כגון ים המלח. מן הראוי שנשמור על הסביבה הזו, כדי שנוכל להמשיך לחקור ולא לאבד את הקיים. חיידקים אקסטרומפילים מים המלח כאן בישראל, יכולים לפתור אתגרים ביוטכנולוגים במושבות חלל ובכדור הארץ. בתנאי מדבר וים המלח ספציפית, יש ביולוגיה קיצונית מרתקת".
המחקר ממומן על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית. בעקבות המחקר אף הוקם הפורום הישראלי לקיום חיים במושבות חלל רחוקות.
