המחקר וההוראה הם תפקידיה הקלאסיים של האקדמיה מימים ימימה, אולם יש לאקדמיה תפקיד נוסף חשוב של אחריות חברתית, אשר מעורבות האקדמיה בקהילה היא אחד המרכיבים שלה, לצד פתיחת מערכת ההשכלה הגבוהה והנגשתה לאוכלוסיות נוספות ומגוונות. החזון שאליו מכוונת ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) הוא עולם אקדמי אשר מאמץ בצורה פרו-אקטיבית תחומים שונים של מעורבות בקהילה, בהתאם לתחומי התמחותו ולסביבה שבה הוא נמצא, לומד ויוצר.
מל"ג/ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. מל''ג/ות''ת מכבדת אותם בפרס כספי.
מוסד מצטיין:
השנה בחרה ועדת ההיגוי של ות"ת למעורבות אקדמיה בקהילה להעניק את פרס המועצה להשכלה גבוהה לסמינר הקיבוצים שהצטיינה בפעילות חברתית משמעותית בשנה"ל תש''פ הן באמצעות פרויקט הדגל "ניסוח הקוד האתי של גני הילדים בישראל", הן באמצעות פרויקט החשיפה "תקשורת מקדמת" והן באמצעות הקורסים משלבי העשייה העוסקים בתחומים מגוונים תוך קידום ערכים חברתיים. הפעילות החברתית הענפה, המשפיעה על כל הרמות והדרגים במוסד, הופכת אתכם למוסד מעורב ומוביל בכל הקשור לעיצוב דמות הבוגר.
להלן רשימת הסטודנטים:
האוניברסיטה העברית
• נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן - פיליברי Pillivery (הלחם של Pill ו Deliver ) היא יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה באוני' העברית, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מע' הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.
אוניברסיטת בן גוריון:
• שיר שפרן - שיר פעילה במחלקה למעורבות חברתית זו השנה השנייה. בשנה הראשונה לפעילותה במחלקה, הובילה שיר את מחאת "בל תשחית" כשהתוצר הסופי הביא לצמצום משמעותי בשימוש בכלי הפלסטיק בחגים. בשנת הפעילות תשפ"א תוביל שיר מיזם נוסף הנמצא כעת בשלבי גיבוש. שיר היא בעלת רמה אישית גבוהה, יחסי אנוש מעולים, שילוב מוצלח של נועם, אדיבות ואסרטיביות, כישורי ארגון, ניהול, אכפתיות, מוסריות ורגישות לזולת. היא בעלת תושייה ומסוגלת להניע קבוצה גדולה ולהביאה לכדי עשייה מרובה. מלבד פעילותה במחלקה למעורבות חברתית השקיעה שיר במהלך שנת הפעילות תש"פ ובכלל, בעשייתה בתחום הסביבה, ללא לאות ומתוך אמונה ביכולת הרבה של האדם להשפיע על האקלים, על הסביבה ועל איכות החיים. שיר משקיעה מזמנה וממרצה לקידום עניינים חברתיים בקשת רחבה של נושאים, בקמפוס האוניברסיטאי ומחוצה לו, באופן מתמשך, במלוא העוצמה וללא היסוס.
טכניון:
• לינה מדלג' - לינה נחשפה לפעילות החממה במסגרת מרכז הפיתוח בפקולטה למדעי המחשב, היא מנחה מספר פרויקטים בIoT - "פרויקט מתקדם בתכנה". לינה נרתמה בשמחה לעזור לפעילות החממה, הייתה שותפה לשני מיזמים, האחד עם "עמותת רובין פוד" – אפליקציה לשיתוף מזון וצמצום בזבוז המזון והשני עם עמותת "לב ח"ש" בניית חיישנים לניהול פח מחזור חכם. היא השקיעה רבות בניהול הפרויקטים עם גישה מקורית ואחריות רבה. גם בפן החברתי לינה השתתפה רבות, במפגשים עם הצוותים ובהתייחסות לצורך בשמירה על המזון ולהניע שיטות לטיפול בכך. בנוסף היא תומכת בהטמעה של הפח החכם למחזור הבגדים ובהסברים כיצד לתפעל אותו. היא הנחתה את הפרויקט ומכירה אותו בדקדקנות על בוריו מתוך כוונה לתמוך בו. מעבר לפעילות זו שנעשתה בשילוב עם החממה החברתית, לינה מעורבת בפרויקטים חברתיים נוספים במסגרת מרכז הפיתוח בפקולטה. היא חרוצה מאוד ובעלת אחריות מאוד גבוהה.
המכללה האקדמית אחוה:
• ילון חמו - ילון לקח חלק ביוזמות חברתיות רבות והפגין כישורי מנהיגות מרשימים, במרבית מהפרויקטים היה היוזם והמוביל. תרומתו לקהילה משמעותית ומתבטאת בתוך ומחוץ למכללה. בין היתר, פועל במרכז התמיכה כחונך של סטודנטים עם לקויות למידה ושל סטודנטיות מהחברה הבדואית במסגרת שער לאקדמיה, חונכות המחייבת רגישות תרבותית מהרמה הגבוהה ביותר. בנוסף, ילון העתיק את מגוריו לקריית מלאכי והינו שותף פעיל ודומיננטי במיוחד בתוכנית קהילות הסטודנטים ""תוצרת הארץ"" בעיר. בפרויקט זה מונה לרכז משימת "אקטיב-סטודנט" והוביל למשך שנתיים צוות סטודנטים יהודים וערבים מקרית מלאכי ומרהט לקידום הווי חברתי משותף בקמפוס. בתקופת משבר הקורונה הגביר ילון את מאמציו והוביל את משימת "תוצרת בית" לתמיכה בקשישים ובהפעלת ילדים בשכונות מצוקה, תוך שהוא סוחף אתו סטודנטים נוספים ואת דיירי הבניין כולו. בתש"פ הושק בשיתוף התקווה הישראלית - קבוצת דיאלוג משלבת עשייה חדשה וייחודית לתוכניות מצוינים שבה השתתפו שתי קבוצות: האחת סטודנטיות בדואיות מתכנית שער לאקדמיה שנה ב', השנייה, סטודנטים מצטיינים מתוכנית רג"ב – כולם יהודים. ילון היה שותף מלא לתכנון הסדנא והעשייה והיווה חולייה מקשרת בין הסטודנטים למנחה הקורס ולוועדה המארגנת. בוועדה אמרו כי "לא יהיה זה מוגזם לומר שלילון זכות משמעותית בהצלחת הפרויקט והשלמת העשייה החברתית של הקבוצה כולה למרות אתגרי הקורונה". מה שמכתיר אותו כמצטיין מבין המצטיינים. בנוסף, ילון מכהן בתפקיד רמ"ד תרבות באגודת הסטודנטים וזוכה לאהדה רבה משותפיו באגודה ומעובדי יחידות המכללה השונות שנהנים לעבוד אתו על יוזמות לרווחת הסטודנטים תוך שהוא מצליח לחבר ולאגם את מגוון הפרויקטים להפקת אירועים משותפים.
המכללה להנדסה אורט בראודה:
• ארטיום אגרונוב ואלכס גולדברג - אלכס וארטיום התנדבו לתכנן מערכת של מתקנים שתקל על צוות עובדי הייצור במרכז תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות. ההתמדה והשעות הרבות שהשקיעו כצוות הוכיחו כי הם: לא מוותרים עד להגעה לפתרון, בעלי רגישות רבה לחברה הסובבת אותם ובעלי יצירתיות יוצאת דופן. מיותר לציין כי עבור עבודה זו לא קיבלו נקודות זכות אקדמיות. כל תהליך הפיתוח בוצע במהלך הסמסטרים ובמהלך חופשת הקיץ. הם למדו באופן עצמאי והשלימו פערי ידע הנובעים מכך שהם סטודנטים בשלבים הראשונים של התואר.
11 צפייה בגלריה
ארטיום אגרונוב (מימין), עידו אילוז (מנחה הפרויקט במרכז) ואלכס גולדברג
(צילום: המכללה האקדמית אורט בראודה)
המכללה האקדמית גליל מערבי:
• יסמין הנו - יסמין היא סטודנטית חרוצה, מצטיינת ובולטת מאוד בכל התחומים בחוג לחינוך. היא סייעה לתלמיד מתקשה בקריאה ובכתיבה בערבית והגיעה פעמיים בשבוע לבית הספר על מנת ללמדו. היא בנתה תוכנית סיוע אישית לילד ואכן הממצאים מלמדים שחל שיפור ביכולת קריאתו וכתיבתו בערבית. חשוב להדגיש כי גם בתקופת הסגר, כאשר בתי הספר נסגרו, יסמין המשיכה ליצור קשר עם התלמיד ונתנה לו תמיכה רגשית ולימודים בעזרת אמצעיים טכנולוגיים מגוונים. בנוסף, יסמין סייעה ומסייעת רבות במרכז לחינוך אורייני בפיתוח משחקים ופעילויות אשר משמשים את הסטודנטים בבתי הספר ובגנים. כמו כן עוזרת בתרגום חומרים ומבדקים חיוניים מעברית לערבית. עזרתה מוערכת מאד על ידי רבים מאנשי הצוות בחוג.
המכללה האקדמית עמק יזרעאל:
• ליאור קוסקוב - במסגרת הפעילות ליאור חנכה ילדה למשפחה קשת יום במגדל העמק, ונתנה לה מענה רגשי, לימודי וחברתי. בהלך השנה עלה צורך כי ליאור תחנוך ילדה נוספת. כך היא לקחה על עצמה לחנוך שתי ילדות. כל אחת על פי צרכיה, ובשיתוף פעולה של המשפחה, העמותה, המחנכות והמכללה. ליאור בלטה בעשייה יוצאת דופן במעורבותה ובהשפעתה על הילדות, בסיוע בלתי פורמלי למשפחה גם מעבר למסגרת הפעילות, בקידום הילדות בתחום הלימודי והרגשי (המחנכות והמשפחות דיווחו על כך) בהקניית חוויות מפתח בחייהן של הילדות, כגון: הפעם הראשונה שאחת הילדות הייתה בים, או תרומת כסף למקבץ נדבות. ליאור הקנתה ערכים לילדות תוך מתן דוגמה אישית, יצירת קשר משמעותי ארוך טווח, משענת ואוזן קשבת גם מעבר למסגרת הפרויקט . ליאור פעלה באופן יוצא דופן ברצינותה, השקעתה, הטבעת חותמה, ומעגלי ההשפעה שלה מעבר לגבולות הפרויקט.
מכללת שנקר:
• אלינה שומר גלוסקר ומור גולדשטיין - התנדבו בפרויקט חנות הביגודית ויצו אשר הוא פרויקט הדגל של פרדס כץ, אלינה לקחה חלק כמעצבת פנים ושיתפה פעולה בכל האספקטים הקשורים הן לחשיבה העיצובית והן לחשיבה הניהולית מול ספקים וגורמים נוספים. מור קידמה והובילה מערך מתנדבים עם תושבי השכונה וגייסה קרוב ל 1,000 תיקי בתי ספר לילדי השכונה. הצלחת הפרויקט התרחש בזמן הקורונה, למרות הסגר והקשיים הן עבדו במרץ והחזון הפך למציאות משנת חיים.
סמינר הקיבוצים:
• אפיק אדמי, טל ברעם, עמרי אורן, אורי רון - קבוצת מחקר זו פעלה בבית הספר היסודי הערבי אל-ראשדייה בלוד. תחום המחקר שלהם עסק בלימודי השפה העברית בבית הספר (שפה שניה). הסטודנטים זיהו פער ביכולתם של תלמידי הכיתות הבוגרות להשתמש בשפה העברית ולדבר בה באופן חופשי. לאחר האיסופים, האבחונים הרבים שביצעו וקריאת המחקרים והספרות המקצועית, גיבשו ותכננו פעולה לחשיפת צוות השפה למודל ופרקטיקות של 'מורה מודע לשוני' שהתמשכה על פני מספר ישיבות הצוות. הקבוצה גילתה מוטיבציה גבוהה ביותר במחקר ובפעולה. הגיעה לבית הספר ואף לפעילויות נוספות חוץ בית ספריות שנעשו עם התלמידים, על מנת להיות מדויקים באבחונים שלהם. ישיבות הצוות שהעבירו, זכו לתגובות נלהבות מהצוות החינוכי וממנהל בית הספר, שלקחו על עצמם להתאים את אופן ההוראה מעתה ואילך לפי המודל אותו למדו מהסטודנטים. את כל אלה, ביצעו הסטודנטים ברגישות תרבותית גבוהה באשר ליחסי הכוחות בבית הספר ולאופני הפעולה המקובלות וממוסדות בו. ומעל לכל, ניהלו את תהליך הלמידה שלהם ביכולות גבוהות תוך למידה צוותית ברמה גבוהה. הדבר היה ניכר לכל אורך השנה בכל הפרזנטציות שהוצגו בפנינו המרצות והם שימשו כמודלינג לשאר הקבוצות.
המכללה האקדמית ספיר:
• מיה לוי - זה למעלה משלוש שנים שמיה פעילה חברתית ובשנתיים האחרונות פעילה בפרויקט "נגב מודע ופעיל- קהילות מתחברות" אשר הוכר ע"י המל"ג כתוכנית דגל חברתית. במסגרת התוכנית הסטודנטים מקדמים זכויות חברתיות בקרב אוכלוסיות קצה, כגון: צעירים ונוער בסיכון, קהילת יוצאי אתיופיה בשדרות, קהילת בני המנשה, הקהילה הבדואית ברהט, הקהילה החרדית באופקים ועוד. במהלך שנות התנדבותה סייעה מיה לתושבים רבים לקדם את זכויותיהם ולהתארגן יחד כקהילה לשינוי חברתי אזורי. היא יצרה קשר עם קהילת בני המנשה, גייסה מתנדבות מהקהילה שעסקו במיפוי סוגיות בתחום החינוך והתארגנו לקידום זכויות בנושא זה. מיה הובילה את הליך הכשרת המתנדבות ובחירת תוכן הסדנאות וההרצאות שניתנו להן לאורך השנה. בזכות יחסי האנוש הגבוהים הצליחה ליצור קשר עם תושבים רבים, בתקופת הקורונה גילתה אחריות רבה ושמרה על קשר עם כלל התושבים המתנדבים להמשך התהליכים שהתחילו. מיה מאמינה בצדק ושוויון לאוכלוסיות מודרות בחברה. היא נהגה באחריות ומקצועיות רבה לאורך כל הדרך.
המכללה האקדמית תל חי:
• הילה סוכוי - הילה השתתפה בפרויקט יזמים בקהילה ולאורך כל הדרך הפגינה מוטיבציה ללמוד ולהשתפר על מנת להביא את המיזם שלה למקום הטוב ביותר. גם כשהחלה הקורונה, הילה עשתה התאמות של הפרויקט על מנת שהפיילוט עם הנערות לא יקטע באמצע - מה שהפך את החוויה למשמעותית וייחודית עבור כלל המשתתפות. השתתפות בפרויקט היווה פלטפורמה עבור המיזם לרקום עור וגידים וההתרחבות שלו בשנה זו היא בזכות הסקרנות, המקצועיות וההתמדה של הילה. כיום המיזם נכנס תחת ההכשרות מעשיות של עבודה סוציאלית ומהווה בסיס לחיבור עם עולמם של נערים ונערות דרך מדיה, צורך חשוב במיוחד בימים אילו.
המרכז האקדמי לב:
• צביה גינסברג - צביה מתנדבת בפרויקט "לב בקהילה" זו השנה השלישית. בשנה הראשונה היא התנדבה במסגרת תחנת שיקום של אגף הרווחה בעיריית ירושלים, שם בין היתר ליוותה במסירות ובאחריות אישה צעירה עם תסמונת דאון במצב משפחתי מסובך. בשנת תש"פ צביה החליטה לקחת על עצמה להוביל פרויקט מאתגר במיוחד במסגרת הארגון החרדי "שיח סוד". היא נכנסה לדירה טיפולית עם עשר צעירות עם מוגבלות ברמת תפקוד נמוכה, שמאופיינות בהתפרצויות קשות, בנתה איתן תוכנית עבודה, והצליחה לקדם אותן בצורה יוצאת דופן לחיים עצמאיים, שלמים ומספקים יותר.
צביה מתנדבת גם עם ילדה עם CP בביתה של צביה, ובשבתות היא אחראית על מועדונית לילדים עם צרכים מיוחדים מטעם ארגון "עזרה למרפא". הן בפעילויות ההתנדבות הרבות והן בלימודי הסיעוד, צביה היא דוגמה ומופת לתרומה לקהילה ולשינוי חברתי. האהבה הרגישות, ההשקעה האדירה והמסירות האין-סופית של צביה הביאו לשיפור של ממש בחייהן של צעירות רבות עם מוגבלות קשה.
