בצד אחד זכר, בצד השני - נקבה. הגבתאי בפנסילבניה
זה אולי לא אחד למיליון, אבל זה די קרוב. חוקרים אמריקנים גילו ציפור שיר נדירה בשמורת טבע בפנסילבניה: בצד אחד היא זכר, ואילו בצד השני – נקבה. "זו תגלית של פעם בחיים", הם אמרו. הפעם האחרונה שבה גילו ציפור שיר שכזו בשמורת הטבע פאודרמיל במוזיאון קרנגי להיסטוריה של הטבע הייתה לפני 15 שנה.
למעשה, זו הפעם החמישית בלבד ב-60 השנים האחרונות שציפור כזו נראתה בשמורת הטבע – מתוך כמעט 800 אלף ציפורים שנצפו. "כולם כאן, כל הצוות, היו ממש נרגשים", אמרה ל-CNN מנהלת פרויקט טיבוע הציפורים בשמורה, אנני לינדזי. "היה כמובן עניין מדעי, אבל גם אושר לראות דבר כל כך נדיר".
הציפור זוהתה כגבתאי ורוד חזה. ניתן להבחין בין גבתאי זכר לגבתאי נקבה בעזרת הצבע: אצל הזכרים הצד הפנימי העליון של הכנף הוא ורוד, ואילו אצל הנקבה הוא חום-צהוב. לציפור הזו, לעומת זאת, היו צבעים שונים בצדי הגוף - כפי שניתן לראות בתמונה ובסרטון שבתחילת הכתבה.
השונות הנגטית ידועה כגינאנדרומורפיזם (גינ ביוונית זה נקבה, אנדרו – זכר, ומורפ – שונות). עקב העובדה שהדבר נדיר, מדענים לא יודעים הרבה על ההשפעות של גינאנדרומורפיזם בחיי הציפורים. "אין כנראה יתרונות לכך", אמרה לינדזי. "זה צפוי להשפיע על אפשרות הציפור לרבייה. אנחנו לא יודעים אם בצד הנקבי יש שחלה מתפקדת. אם כן, ואם היא תצליח להשיג זכר, תיתכן רבייה".
ב-CNN נכתב כי התגלית לא אירעה בזמן עונת הרבייה, ולכן ציפור השיר לא הראתה רמזים התנהגותיים שיסייעו לפתור כמה מהשאלות הללו. בשמורת הטבע גילו את הציפור במהלך פעולות שגרתיות של טיבוע - הצמדת טבעת אלומיניום זעירה לרגל עם קוד זיהוי מספרי, לפני שחרורה מחדש לטבע.
הציפור לפחות בת שנה, כך שהצליחה לשרוד עד לגיל בוגר – למרות ייחודיותה. למעשה, גינאנדרומורפיזם אינו דבר כל כך נדיר. התופעה נראתה לא פעם אצל עכבישים, סרטנים, פרפרים ואפילו תרנגולות. זו תוצאה של שגיאה גנטית – ביצית שלא הופרתה עם שני גרעיני תא. בסופו של דבר נוצר עובר עם תאים הן זכריים והם נקביים. לינדזי לקחה מציפור השיר המיוחדת דגימות של נוצות, ובשמורת הטבע מתכננים להשתמש בכך לבדיקה גנטית במטרה להבין עוד על הנושא המרתק.
