האם בתל לכיש שבשפלת יהודה נמצאה "החוליה החסרה" בהיסטוריה של האלפבית המוקדם? כך לפחות סבורים ארכיאולוגים, שפרסמו את מחקרם במגזין המדעי Antiquity. כתובת על שבר של כלי חרס, שנמצאה ב-2018 ופורסמה עתה, מתוארכת ל-1450 לפני הספירה - והחוקרים מאמינים כי בכך נסגר הפער בהתפתחות האלפבית.
החוקרים אמרו כי תארוך השבר חשוב כי אותה נקודת זמן בהתפתחות של האלפבית - לפני כ-3,500 שנים - הייתה עד כה בערפל. אורך השבר הוא 4 ס"מ בלבד והוא כנראה חלק משולי קערה שיובאה מקפריסין. על החלק הפנימי בשבר שהתגלה בתל לכיש - אתר ארכיאולוגי הסמוך לקריית גת - נכתבו אותיות בצבע כהה ובאלכסון.
לפי המומחים, רוב האותיות בכתובת שנמצאה בתל לכיש דומות לכתב החרטומים המצרי שהיה בשימוש מאות שנים קודם לכן, והן כנראה מבוססות על אותם הירוגליפים מצריים. קשה לזהות במדויק את הנכתב עקב העובדה שרק שבר קטן שרד, אבל המומחים סבורים כי נכתב עליו "עבד" ו"נפת" (ייתכן שהכוונה לנופת, דבש).
הכתובת המלאה אמנם לא נמצאה, אבל גם לחלק הקטן שאותר עשויה להיות השפעה דרמטית על הבנת ההתפתחות ההיסטורית של האלפבית. "השבר הזה הוא הדוגמה המוקדמת ביותר של אלפבית קדום בישראל", אמר ד"ר פליקס הופלמאייר מהאקדמיה האוסטרית למדעים, מוביל המחקר שאותו ערך בין היתר ביחד עם החוקר הישראלי ד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "עצם קיומה של הכתובת מוביל אותנו לחשיבה מחודשת על ההופעה וההתפשטות של האלפבית במזרח הקרוב".
חוקרים מצאו בעבר עדויות לאלפבית קדום בסיני, וכתובות חשובות התגלו שם בשנת 1905 ותוארכו ל-1800 לפני הספירה. בנוסף התגלו כתובות בלבנט שמתוארכות ל-1300 לפני הספירה, ומשם האלפבית התפשט במזרח התיכון (בין היתר לכתב העברי הקדום), ואחר כך התפתח גם לאלפבית היווני והלטיני. אבל עד למציאת הכתובת בתל לכיש היה פער לכאורה של מאות שנים בין הופעת האלפבית בסיני להגעתו ללבנט.
"ההפצה של האלפבית הקדום בדרום הלבנט תוארכה לרוב למאה ה-14 ולמאה ה-13 לפני הספירה, ונראתה כתוצר לוואי של הדומיננטיות המצרית באזור באותה תקופה", אמר ד"ר הופלמאייר. ב"דיילי מייל" נכתב כי השבר הזה, שנותח באמצעות טכניקות תארוך פחמן, גילה כי האלפבית הקדום היה בשימוש עוד לפני כן. הממצא חשף כי האלפבית לא הגיע ללבנט על ידי הכובשים המצריים, כפי שסברו עד עתה.
חפירות בתל לכיש נערכו כבר בשנות השבעים ובשמות השמונים, והן חודשו בשנת 2017, במטרה – לפי החוקרים – "להעמיק את ההבנה בנוגע לתקופת הברונזה בעזרת תארוך פחמן". השבר כאמור נמצא ב-2018, אבל במגזין Antiquity נכתב כי רק עכשיו החוקרים דיווחו על אותו ממצא.
בלכיש התגלו ממצאים ארכיאולוגיים כבר מלפני 9,500 שנה. בתקופת הברונזה (3300 עד 1200 לפני הספירה) היה התל התיישבות חשובה שהוזכרה במסמכים מצריים מאותה תקופה ונחשבה לעיר פרזות בחסות מצרית, כמו יתר ערי המדינה בכנען. היא שימשה כמרכז שאליו יובאו סחורות ממצרים, קפריסין והים האגאי.
גם בשנה שעברה נחשפו תגליות חשובות בתל לכיש. ביוני 2010 התגלה בחפירות שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית "מטה אלוהי" עשוי ברונזה ומצופה כסף, בן 3,200 שנה. הוא נמצא בשלמותו ובצורתו המקורית. כמה חודשים לפני כן נחשף בתל לכיש מקדש כנעני מלפני כ-3,000 שנה, והתגלו בין היתר צלמיות של אלים כנעניים, חפצים העשויים מזהב ובקבוק עם שמו של רעמסס. לעיון במחקר המלא החדש לחצו כאן.
