בחודש שעבר "חגגנו" את יום כדור הארץ. מנהג עולמי המתקיים כ-50 שנה, יום בשנה שבו אנחנו מסתכלים מקרוב על יחסינו עם הכדור הייחודי כל כך בנוף מערכת השמש שלנו, שנוצרו בו תנאים יוצאי דופן המאפשרים את קיום האנושות. כדור הארץ שלנו, שחוגג מעט יותר מ-4.5 מיליארד שנים, הוא כבר לא בין הצעירים (נמצאו פלנטות בנות מיליוני שנים בלבד), אך גם לא בין זקני השבט (ישנן פלנטות בנות מעל ל12 מיליארד שנים), אך במשך עשרות השנים האחרונות מצבו מתדרדר בקצב הולך וגובר.
ולא, לא מדובר במה שאנחנו קוראים לו "בלאי טבעי", אלא בנזק מתמשך ועקבי, ניצול יתר הרסני, שמעמיד בספק את המשך הקיום של כדור הארץ כפי שאנחנו מכירים אותו, כביתם של מיליונים רבים של מיני בעלי חיים וצמחים, עושר הנופים וצורות החיים שמתקיימות בו. החדשות הרעות הן, שמצב העניינים הנוכחי מעמיד בסכנה מוחשית ונראית לעין את קיומו של המין האנושי. החדשות הטובות הן, שבידי המין שלנו גם הסיכוי היחיד לשנות את תמונת המצב הזו. כל מה שצריך, זה הסכם שכירות חדש, בין כדור הארץ (להלן "ארץ"), ובין המין האנושי (להלן – "האנושות"), שיבטיח המשך שגשוג, איכות חיים ובריאות, לנכס וליושביו, גם לדיירים הנוכחיים, וגם לדיירים הבאים אחריהם.
מי מאתנו לא שכר או השכיר נכס בימיו? הרי ידוע שכדי לשמור על נכס צריך מצד אחד לקחת עליו אחריות, להרגיש בו בבית, להשקיע ולטפח אותו, לתקן את שדרוש תיקון, ומצד שני, לזכור בכל עת, בחרדת קודש, שהוא ניתן לך למשמורת בלבד, ובבוא בעת, תעביר אותו הלאה. הנכס שניתן לנו למשמורת, הוא הנכס היקר ביותר שניתן לדמיין. את שוויו אי אפשר להעריך בכל הכספים המצויים בכל הבנקים בכל המדינות כולן. למעשה, אי אפשר להחליף אותו בכסף, בזהב או ביהלומים.
הטבע המתקיים על פני כדור הארץ, הוא שמאפשר לנו חיים. עוד לא המצאנו חלופה מלאכותית למים, או לאוויר. המזון שאנחנו צורכים, מקורו בפוריות האדמה שתלויה במגוון הביולוגי המורכב משלל הצמחים, הפטריות, החיידקים ובעלי החיים. מרביתן הגדול של התרופות המוכרות לנו, שמצילות אותנו מפני מחלות ומוות, מקורן ברכיבים מן הטבע. אפילו האנרגיה שאנחנו משתמשים בה לכל צרכינו, מקורה בטבע: או בדלקים שמקורם במאובנים, כמו הנפט והגז, או באנרגיה נקייה, שמקורה במים, ברוח או בשמש. המסקנה ברורה - ללא המערכות הטבעיות המקיפות אותנו, ובזכותן אנחנו חיים, נושמים, שותים, אוכלים, מתניידים, מבלים ומתפתחים, לא נשרוד.
כדור הארץ שלנו סובל משני משברים גדולים מאוד, אקוטיים, הקשורים זה בזה: משבר האקלים - הצטברות גזי החממה באטמוספירה מובילה לחוסר איזון אקלימי דרמטי ולהתחממות כדור הארץ באופן שמסכן את סיכויי הישרדותנו באקלים קיצוני, והמשבר האקולוגי - הכחדת המינים הדרמטית (מיליון מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה, ביניהם יותר מ-40 אחוזים ממיני הדו-חיים, יותר משליש מהיונקים הימיים ושליש מהאלמוגים), אובדן בתי הגידול והתרסקות המערכות האקולוגיות המתפקדות על פני האדמה ובמעמקי הים.
שני המשברים הללו, המתקיימים במקביל, נובעים מניצול יתר של משאבי הטבע בכדור הארץ, ולכן לשניהם פתרון משותף: להפסיק את ניצול היתר, לשמור ולשקם את הטבע ומהמערכות האקולוגיות ולחיות חיים מקיימים יותר. יחסי כבוד הדדי והרמוניה עם הטבע על פני כדור הארץ, במקום יחסי ניצול הרסניים וחד צדדיים.
שמירה על מערכות טבעיות תאפשר גם את מניעת הכחדת הטבע למען המשך תועלותיו לאדם – וגם מהווה כלי משמעותי למיתון שינוי אקלים. שטחים טבעיים מסייעים בהפחתת כמות הפחמן באטמוספירה באמצעות לכידת פחמן דו-חמצני על ידי הצומח ואצירתו בקרקע. כ-70% מכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה אצורה במערכות האקולוגיות הטבעיות, כמחצית בים וכמחצית במערכות אקולוגיות יבשתיות, בעיקר בבתי גידול לחים וביערות. בנוסף, למערכות טבעיות תפקיד מרכזי במיתון השפעות שליליות של תופעות הכרוכות בשינוי אקלים, כמו שחזור המבנה הטבעי של הנחלים למניעת הצפות או נטיעת עצים ליצירת הצללה וקירור איי החום העירוניים.
אם נחזור להסכם השכירות: אם לא נתקן דרכינו, אנחנו בדרכנו הבטוחה לפינוי הנכס היקר הזה מיושביו. במו ידינו אנחנו הופכים את הבית הזה לבלתי ראוי למגורי אדם. בצד הפסקת השימוש בדלקים פוסיליים בסקטור החשמל והתחבורה להתמודדות עם משבר האקלים, נדרשת מחויבות מחודשת שלנו, כלפי כדור הארץ ודייריו הנוכחים והעתידיים: נשמור על משאבי הטבע היקירים לנו מפז, נשקם את שהרסנו, ומי יודע, אולי בסוף נשלם גם היטל השבחה. זה בידיים שלנו.
עו"ד נועה יאיון, מנהלת המחלקה המשפטית ומדיניות האקלים, החברה להגנת הטבע
