בשבועות האחרונים חולפות בשמי הארץ אחרונות הציפורים הנודדות. אולם באופן מפתיע, שוטף את ישראל "גל" ציפורים בשם "אירניות", על שם תחום תפוצתן שעיקרו הוא באיראן. בישראל, נמצאת אוכלוסייה קטנה ונדירה שדוגרת בפסגת החרמון, ובדרך כלל, באביב, נצפות אירניות בודדות ולעיתים אפילו לא אחת. השנה, דווחו לפחות 70 פרטים, מאילת שבדרום והערבה הדרומית, דרך אזור השומרון, הרי ירושלים, הנגב, השפלה, ואף בקעת עכו.
עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, מסביר כי זה קורה פעם בכמה עשורים, אולם אף פעם לא בקנה המידה הנוכחי. "צירי נדידה מושפעים מתנאי אקלים, רוחות סילון, שקעים ושרבים. לפעמים ציר הנדידה המזרחי נע מערבה, ככל הנראה, ואנחנו זכינו לכל היופי הזה. אין צפר/ית שלא חושקים בתצפית איכותית שלה", הוא אומר.
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי האירניה היא ציפור יפה במיוחד, בעלת חזה כתום יפייפה, גרון בצבעי שחור-לבן וגב תכול. היא קרובת משפחה של אדום החזה, נחשבת לציפור גדולה יחסית (בגודל של קיכלי), דוגרת בשיחים לא גדולים ובבתות הקוצניות של החרמון, לרוב בגובה של אלפיים מטרים ומעלה ןמאופיינת בשירה נהדרת.
(תיעוד שירת אירניות בחרמון משנת 2014 (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע))
בלבן מוסיף כי אירניות נלכדו השבוע גם בתחנות הטיבוע של החברה להגנת הטבע, ונקבת אירנייה – שחלפה פה בדרכה לקווקז או לאיראן, לקראת הפשרת שלגי החורף מההרים הגבוהים שם - אף טובעה בביתן אריאל שבתחנה לחקר ציפורים בירושלים ע"ש נילי ודוד, של החברה להגנת הטבע.
