במשך 60 שנה פעלו שודדי עתיקות באזור מדבר יהודה, עד שלפני כמה שנים הוקמה ברשות העתיקות יחידה שמטרתה להגיע לממצאים הארכיאולוגיים החשובים לפני השודדים. בריאיון לאולפן ynet סיפר אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות, על ההחלטה להקים את היחידה וגם על התגליות החשובות שנמצאו באזור. צפו בריאיון:
הבוקר (יום ג') חשפה רשות העתיקות מטמון מטבעות נדיר נושא סמלים יהודיים מימי בר-כוכבא, שלד בן 6,000 שנה, ככל הנראה של ילדה שנקבר כשהוא עטוף בבד ועבר מומיפיקציה, וסל ענק בן 10,500 שנה, כנראה הקדום ביותר בעולם. מדובר בממצאים שהתגלו במיזם הלאומי לסקירת מערות מדבר יהודה ולחפירה בהן. המבצע מתנהל בשנים האחרונות במערות ובנקיקי המדבר ביוזמת רשות העתיקות, בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במינהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת.
גנור סיפר על המבצע המורכב, שבו נאלצים החוקרים להגיע למערות בסנפלינג: "בארבע השנים האחרונים עשינו מבצע ייחודי מאוד במדבר יהודה. התכלית שלו להגיע לממצאים ערכיים שמשתמרים רק במדבר יהודה לפני שודדי עתיקות. במשך 60 שנה שודדי העתיקות חרשו את מדבר יהודה, הגיעו לכל מערה ובעצם השיגו ממצאים יקרי ערך לתרבות האנושית – כמו מגילות וחפצים שמשתמרים בגלל האקלים".
הוא סיפר על השינוי במדיניות, שהגה מנכ"ל רשות העתיקות, ישראל חסון. "הוא אמר, 'תפסיקו לרדוף אחרי שודדי העתיקות, שאתם רודפים אחריהם יום ולילה, תנסו לייבש את הביצה ולא לרדוף אחרי היתושים'. הקמנו יחידה, סרקנו במשך ארבע שנים את כל שטח מדבר יהודה, הגענו לכל מערה ולכל חור – אספנו, מיפינו והגענו אליהם לפני שודדי העתיקות.
לדברי גנור, כרגע יש בידי החוקרים מידע היכן נמצאים הפריטים שטרם התגלו ובכך יש לארכיאולוגים יתרון על שודדי העתיקות. "אנחנו יודעים כרגע מה קורה במדבר יהודה", הוא אמר. "מיפינו 500 מערות. אנחנו יודעים איפה נמצאים הדברים החשובים. אנחנו מקווים שייתנו משאבים שנוכל לחקור את המערות שעדיין יש בהן אוצרות".
קטעים מספרי נחום וזכריה וגם סנדל ומסרק כינים
אז מה התגלה? הקטעים שהתגלו, הנושאים פסוקים מספרי הנביאים זכריה ונחום וכתובים ביוונית, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בשמורת מדבר יהודה, ב"מערת האימה" בנחל חבר, התלויה בין שמיים וארץ. המערה שוכנת כ-80 מטרים מתחת לראש המצוק, בין תהומות, והדרך אליה כרוכה בגלישה אתגרית. הכניסה למערה אסורה והיא מסוכנת למטיילים. ממצאים נוספים אשר הותירו אחריהם המורדים היהודים שנמלטו למערות בסוף מרד בר כוכבא, היו מטמון מטבעות נדיר מאותה תקופה נושא סמלים יהודיים כגון נבל ועץ תמר, ראשי חיצים וחניתות, אריגים, סנדלים ואפילו מסרקי כינים.
בחלק הפנימי של מערת האימה ובסמוך לדופן שלה, נחשפה תגלית מדהימה נוספת: שלד של ילד או ילדה מלפני 6,000 שנה, עטוף בד, אשר עבר תהליך מומיפיקציה. תחת שתי אבנים שטוחות, נחשפה גומחה חפורה ובה שלד, וככל הנראה מדובר בילדה. הילדה הונחה בתנוחת עובר וכוסתה בבד שעטף את ראשה ואת פלג גופה העליון כמו שמיכה קטנה, כשכפות רגליה מבצבצות החוצה.
ברשות העתיקות אמרו כי ניכר היה שמי שקבר את הילדה, עטף אותה ודחק את שולי הבד מתחתיה. ידי הילדה כונסו קרוב לגופה. שלד הילדה והבד שעטף אותו השתמרו להפליא כתוצאה מתנאי האקלים במערה ולמעשה התרחש תהליך של חניטה (מומיפיקציה) טבעית שבו העור, הגידים ואף השיער השתמרו בחלקם, על אף חלוף הזמן.
תגלית נוספת יחידה בעולם הידועה עד כה נחשפה על ידי בני נוער ממכינת "נופי פרת" באחת ממערות המורבעת שבשמורת נחל דרגה: סל ענק שלם עם מכסה שנשמר באופן חריג הודות לטמפרטורות הגבוהות והיובש הקיצוני השוררים באזור. הסל מתוארך לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית - לפני כ- 10,500 שנה. ככל הידוע מדובר בסל הקדום ביותר בעולם שנמצא כשהוא שלם לגמרי, ועל כן חשיבותו עצומה. נפחו של הסל, שנראה כי שימש לאחסון, 100-90 ליטר. ברשות העתיקות אמרו כי הסל מספק מידע חדש ומעניין על שיטות האחסון של המוצרים 1,000 שנה לפני המצאת הקרמיקה. הוא קלוע מחומר צמחי, בשיטה שאינה שכיחה בתעשיית הקליעה. הוא נמצא ריק, ורק מחקר עתידי של מעט האדמה שנשארה בתוכו יוכל לסייע לגלות למה שימש ומה הוטמן בו.