בשיתוף תאגיד מִחְזוּר האריזות תמיר
לא קיים כמעט דבר בחיי היומיום שלנו, שאינו תוצאה של תהליך טכנולוגי; החל ממסלולי הגעה ממקום למקום באמצעות אפליקציות שמודדות נפח ומהירת תנועה, עבור באפליקציות שמאפשרות לנו לתקשר מכל מקום לכל מקום בכדור, ספירה דיגיטלית של מספר הצעדים שעשינו ומה לא ולכן לא מפתיע שגם תהליכי מִחְזוּר עוברים טרנספורמציה דיגיטלית ואת אלפי הידיים שהיו יכולות להיות מעורבות בתהליך הסבוך הזה מחליפים אמצעים אלקטרוניים ורובוטים עושים את העבודה ביעילות.
מסלול המיון, בסיפור הזה, מתחיל ב-2011, אז חוקק החוק להסדרת הטיפול באריזות, שמחייב יצרנים ויבואנים להביא את האריזות המעורבות למצב של מִחְזוּר מדויק.
אם כל אדם בישראל מייצר בממוצע, כ-2 ק"ג פסולת ביום, עשו את החשבון כמה אשפה ואריזות מחומרים שונים, צריכים להתמיין כדי שיוכלו לעבור את הטיפול המתאים, שיאפשר שימוש חוזר בהם.
איפה מתחילים? בפחים השונים
כמויות הפסולת האדירות, ללא מִחְזוּר והפרדה בבתים, יועברו, ללא תהליך המִחְזוּר, להטמנה באדמה. פעולה זו מייצגת זליגה של חומרים רעילים לאדמה, צמצום שטחי טבע, פגיעה בסביבה וכתוצאה מכך, פגיעה באיכות החיים שלנו ושל הדורות הבאים. לכן, בוצעו מהלכי חקיקה שונים שמסדירים את אופן הפינוי והטיפול בפסולת, על מנת לתת מענה לבעיות סביבתיות שפוגעות בכדור הארץ.
אריזה ריקה שהופרדה לפח הכתום, עברה תהליך של מיון נכון, תגיע ליצרן שיוכל להפיק מהם מוצרים חדשים. הכל מתחיל בפחים ייעודיים, בצבעים שונים, לסוגי האריזות השונות, שמוצבים ברשויות המקומיות בכל הארץ. כל פח, לפי צבעו, יגיע למפעל מִחְזוּר ייעודי. הפח הכתום שמיועד לפסולת אריזות בלבד, הפח הסגול שמיועד לפסולת זכוכית, הפח הכחול (לעיתים ירוק), שמיועד לפסולת נייר ולפסולת קרטון דק, כלוב המחזורית, למכלי משקה גדולים עם פקק והפח הירוק המיועד לפסולת שאינה מיועדת לפחים האחרים ואינה מועברת למִחְזוּר. בחלק מהרשויות מוצבים גם פחים חומים שמיועדים לפסולת רטובה ופחים אפורים לפסולת אריזות מתכת.
אבל גם אחרי שבוצעה הפרדה לפחים השונים, על ידי התושבים, יש צורך במיון מיטבי. איך עושים זאת? בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, כמובן.
"האמצעי להגיע למִחְזוּר מקסימלי הוא הטכנולוגיה", מסביר רני איידלר, מנכ"ל תאגיד המִחְזוּר, "הטכנולוגיה מאפשרת לנו לשפר את השירות ואת השקיפות ובכך להעלות את אמון הציבור.
"המטרה היא להגיע לשליטה מלאה בתהליך המִחְזוּר המורכב, באמצעות טכנולוגיה וללא יד אדם בדיווח. החשיבות אף עולה מפני שחשוב לנו, שהדיווח שלנו למשרד להגנת הסביבה יהיה מדויק ככל הניתן וגם כדי שנוכל לשלם לגורמי התעשייה הממחזרים באמצעותנו על כמויות מדויקות.
"טכנולוגיה שלנו משרתת את כל מעגל המיחזור, החל מהפח הכתום דרך תחנות המיון וכלה בפעולות המִחְזוּר עצמן".
אבל עוד לפני שמגיעים לתחנת המיון, מסייעת הטכנולוגיה לאיכות החיים של התושבים. אתם ודאי מכירים את הבקרים האלו, בהם אתם ניגשים לפח כדי לזרוק אריזות שונות ומגלים שהוא עולה על גדותיו - ובכן, לא עוד.
הגיע הזמן לרוקן את הפח
חיישנים שעובדים על גלי אולטרה סאונד ובודקים נפח בתנועה הם הטכנולוגיה הבאה שתותקן בחלק מהפחים. "החיישן משגר מעת לעת הד שמחשב את קצה הפח ומרחק שלו מהפסולת שבתוכו. הוא מחשב את הנפח המלא ואת זה החסר עד מילוי, וכך אפשר לבדוק איזה פח מלא וצריך לאסוף מיידית ואיזה ימתינו למילוי ופינוי בפעם הבאה", מסביר איידלר.
המהלך יאפשר שליטה, כך שהפחים לעולם לא יעלו על גדותיהם, ולא פחות חשבו מזה, יפחית את תדירות הכניסה של משאיות האיסוף לרחובות העיר הפקוקה ממילא. החיישן משגר סלולארית דיווח למערכת ניהול המידע, שבידי הרשות המקומית וזו תדע לתרגם אותו לתכנית יעילה לפינוי תכוף וקבוע.
בנוסף, כל נהג פינוי אשפה למִחְזוּר, יוכל לשלוט באמצעות טאבלט על תכנית העבודה שלו כך שלא יגיע לפחים ריקים למחצה וגם לא לפחים שעלו על גדותיהם מזמן. הנהג יקבל במקביל מסלול ניווט נוח בעיר, שיאפשר לו לבצע עבודה יעילה יותר בעיר פקוקה פחות. הרשות, מצידה, תוכל לתכנן פריסת פחים אופטימלית בשטח השיפוט שלה וחלוקה נכונה שלהם במרחב.
לאחרונה, מספר איידלר, הסתיים בהצלחה פיילוט בתל מונד ובבאר שבע לניהול מערכות אשפה בשיטה זו, בשיתוף Databin מבית פי.אס.אי אקולוגיה, שפיתחו את כל המערכת בישראל. "מהפיילוט למדנו שתהליך זה הביא שביעות רצון גבוהה גם בקרב התושבים", הוא אומר.
העין שרואה הכל
ומה לגבי פחי מִחְזוּר ספציפיים? עבור פחי האיסוף הכתומים, למשל, תתקיים מערכת מצלמות שתותקן על משאית האיסוף. המצלמה תתעד את שלבי הפינוי ותדווח למרכז הבקרה על פח שפונה בפועל או על כזה שלא פונה כלל ותאפשר לרשות המקומית טיפול נקודתי במצבים הדורשים פינוי.
"לאחר שמשאית הפינוי אספה את פסולת האריזות היא נוסעת אל אחת מתחנות המיון", מסביר איידלר. "מערכות משקל, המחוברות בממשק ישיר למערכות המידע של ת.מ.י.ר., שוקלות את משאיות הפינוי בכניסתן לתחנה ופסולת האריזות נפרקת ומועמסת על גבי מסועים".
אז מתחיל התהליך הטכני כשלאורכו של המסוע מתמיינת האשפה בהתאם לסוג החומר ממנו היא עשויה. האריזות מופרדות לשבעה חומרים שונים, כשארבעה מהם ממוינים באופן טכנולוגי ללא מגע יד אדם.
התחנה הראשונה היא מפריד בליסטי, שמפריד בין אריזות דו ממד, בעיקר שקיות פלסטיק, לאריזות תלת ממד ממתכות ומפלסטיק. בשלב הבא, מזהה עין אופטית את סוג הפלסטיק ממנו עשויה האריזה ומעבירה אותה, בעזרת לחץ אוויר, אל האריזות העשויות מאותו חומר פלסטיק.
בעוד קרטון או מתכות הם זרמים בהם החומר מתמחזר כולו יחד, עניין מִחְזוּר הפלסטיק מחייב מִחְזוּר אופטימלי.
"יש צורך להפריד את האריזות לסוגי הפולימרים השונים והעין האופטית יודעת להבחין בכך", מסביר איידלר. "הטכנולוגיה הזו נקראת T-Tech והיא טכנולוגיה שמקובלת בכל אירופה. היא יודעת לזהות ולהפריד ולשלח למקומות שונים, כל סוג של פולימר, לפי הקבוצה אליה הוא שייך וממנה יישלח למִחְזוּר למוצרים חדשים".
בעוד לנו נדמה שכל הפלסטיק הינו בן משפחה של מכל הפלסטיק האחר, הרי שלא כך הוא. "כיום ניתן למצוא בשוק האריזות סוגים שונים של פלסטיק. אנחנו מפרידים את אריזות הפלסטיק לחומרים נפרדים וכל אחד מהם נארז ונשלח בנפרד למפעלי המִחְזוּר. במקביל, מגנט ענק מפריד את אריזות המתכת, שואב שקיות פלסטיק והפלסטיק שהופרד לסוגיו השונים, נכבש לקוביות גדולות ומשם הם מופנים אל מפעלי המִחְזוּר השונים, שיעשו מהם חפצים חדשים שיחזרו למשק ויחסכו יצור מחומרים חדשים וזיהום נוסף. רובם נמצאים בארץ", מסכם איידלר.
בקבוק השמפו חוזר לחיים כאדנית לפרחים
במפעל המִחְזוּר נשטפות האריזות. בפועל, זו תחנה נוספת של הפרדת הפולימרים השונים על פי המשקל הסגולי שלהם, שנבדק באותן אמבטיות שטיפה.
האריזות נגרסות לפתיתים, שנשטפים ובתהליכי עיבוד שונים הם עוברים גירעון והופכים חזרה לחלקיקי פלסטיק. החומר הממוין, השטוף, הגרוס לפתיתים והארוז כגוש אחד של פולימר או מתכת או קרטון עובר לרשות קנייני חומרי גלם שעובדים עם ת.מ.י.ר., כשגרעיני הפולימרים חוזרים לתעשייה ולפסי היצור של מוצרים חדשים לגמרי.
"חלקיקים אלו משמשים חומר גלם ליצירת מוצרים חדשים בתעשייה הישראלית, כמו צינורות השקיה, כסאות ושולחנות, עציצים, אדניות ועוד", מסכם איידלר ומוסיף: "יתכן ואריזת השמפו הישן שלך היא עכשיו אדנית".
בואו לקבוע איתנו את שיא ממחזרי האריזות בישראל - ממחזרים? מתחילים למחזר? לכבוד יום המחזור 2020, תאגיד מחזור האריזות תמיר קורא לכם להצטרף בלחיצת כפתור וליצור יחד שינוי גדול. גם אני ממחזר/ת>>
בשיתוף תאגיד מִחְזוּר האריזות תמיר
