השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל החליטה היום (חמישי) כי הדקר האלכסנדרוני יתווסף כמין מוגן לרשימת המינים, ודקר הסלעים (לוקוס) יתווסף כמין מוגן בהוראת שעה למשך שנה. כמו כן, דיג דקר אלכסנדרוני ייאסר לחלוטין, וייאסר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים באמצעות רובה תת מימי.
במקביל, החליטה השרה כי יימשך ביצוע סקרי דגים שיסייעו לגבש מידע ונתונים שיאפשרו החלטה לקראת תום הוראת השעה של דקר הסלעים.
לעניין דקר הסלעים, ההחלטה תלווה בהוצאת היתר כללי מטעם מנהל רשות הטבע והגנים לעניין לכידה אגבית ומכירה של דקרי סלעים שיילכדו בדיג מסחרי לא סלקטיבי (בשיטות רשת עמידה ומערכי קרסים). דקרי סלעים שיעלו ברשת הדייגים ואין היתכנות להחזירם למים, יוכלו להימכר, על-מנת שלא לפגוע בפרנסת הדייגים. בכל מקרה לא יותר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים ברובה לדיג תת ימי.
התיקון המוסיף את שני הדגים כערכי טבע כמוגנים יפורסם להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי, ויתקיים הליך סדור כמקובל עד לאישורו, שאורכו יהיה כחודש.
דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים הם שני מיני מפתח בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותם טורפים, השומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים בכך שהם מווסתים את אוכלוסיית הדגים שהם טורפים. בנוסף לכך, בחופי ישראל אירעה פלישה של דגים שבהיעדר ויסות יעיל של אוכלוסייתם, מחסלים את מלאי האצות על הסלעים התת-ימיים. אצות אלה מהוות מזון ומסתור למינים אחרים שנפגעו כתוצאה מהיעלמות האצות.
בדצמבר 2019 פורסמה רשימה סופית של דגים מוגנים, בה לא נכללו בים התיכון דגי דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני. בחודש מאי 2020 נכנסה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לתפקידה. לצורך גיבוש עמדתה בסוגיה זו, השרה ביקשה לקבל את החומרים המקצועיים שהונחו בפני השר להגנת הסביבה הקודם זאב אלקין, עת קיבל את החלטתו לא לכלול את דקר הסלעים באכרזה ולא להכניסו לרשימת ערכי הטבע המוגנים וכן עדכון על מצבם של הדגים במערכת האקולוגית.
לאור הבדיקה, במשרד להגנת הסביבה ציינו כי גמליאל החליטה שהיא מעדיפה לנקוט ככלל בגישת הזהירות המונעת שתבטיח ברמת וודאות גבוהה יותר הגנה על קיומו של ערך טבע מסוים, מאשר גישה מקלה שנושאת סיכון רב יותר ועשויה להביא, בסופו של יום, להכחדתו של אותו ערך טבע. בהתאם לעיקרון זה, ולאחר התייעצות שביצע המשרד להגנת הסביבה עם רשות הטבע והגנים, החליטה השרה לבחון באופן נקודתי הכרזה על שני ערכי הטבע – דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני.
להשלמת המידע ולאור מורכבות הנושא, ערכה השרה הליך של שיתוף הציבור שבו אפשרה השרה לציבור לשלוח הערות בכתב ולאחר מכן להשמיע עמדות בנדון במתכונת של פרסום בפומבי. בכנס שקיימה הועלו עמדות שונות בעד ונגד הוספת מיני הדקרים.
הטענות שהועלו במסגרות השימוע הציבורי כללו, בין היתר, מחד, טענות בעד שמירה על הדקרים כמינים בסכנת הכחדה, וכן טענה כי הם מסוג הדגים שיש ערך בשמירה עליהם לטובת הסביבה והמערכות האקולוגיות; ומנגד – טענות בדבר היותם של המינים מותרים לדיג מסחרי-מקצועי, היותם של מינים אלה בשגשוג וכי לא נשקפת סכנה כלשהי להמשך קיומם והתרבותם. עוד עלו טענות לפגיעה בזכות לחופש העיסוק.
בהמשך לכנס, קיימה השרה ישיבה בנושא בהשתתפות גורמי מקצוע, בה בישיבה נדונו חלופות שונות. בעקבות ישיבה זו, התקיימו בין גורמי המקצוע עוד כמה ישיבות, דיונים, שיחות והתכתבויות, במטרה להגיע לנוסחה שתאזן בין כלל השיקולים שצפו במסגרת ההליך הסדור.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "פגיעה בבעלי חיים היא לא ספורט, על אחת כמה וכמה כשמדובר במינים שאוכלוסייתם דלילה ושיש להגן עליהם. לדקר הסלעים ולדקר אלכסנדרוני יש חשיבות רבה במערכת האקולוגית שלנו ולכן לאחר התייעצויות עם כלל הגורמים הרלוונטיים החלטתי, כי יש להכניסם לרשימת המינים המוגנים ולנקוט בצעדים שימנעו את המשך הפגיעה בהם".
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה: "החברה להגנת הטבע מברכת את השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, על כוונתה להכניס את הדקר אלכסנדרוני, לרשימת המינים המוגנים בים. עם זאת, לצערנו, ההחלטה לגבי דקר הסלעים, הופכת אותו למין מוגן על הנייר בלבד, מאחר ויתאפשר לדוג אותו בכל שיטות הדיג, למעט בדיג ברובה, וגם איסור זה, תחום בהוראת שעה, לשנה בלבד. זאת, בניגוד מוחלט להמלצות קבוצת המומחים לדגי דקר, בארגון שמירת הטבע העולמי, IUCN. האוכלוסייה של דקר הסלעים, לא תוכל להתאושש, מאחר ובמשך זמן זה, הפרטים הבוגרים לא יוכלו להגיע לגודל רבייה ובגרות מינית, מכיוון שרוב שיטות הדיג (רשתות, מערכי קרסים ודיג חכות) ימשיכו ללא כל הגבלה. לדקר הסלעים, ישנה חשיבות רבה במערכת האקולוגית הימית של ישראל, בהיותו "טורף על", השומר על בריאות המערכת. האכרזה, כפי שהיא מוצעת היום, לא מביאה, לצערנו, בשורה לגבי הסיכויים של התאוששות מין דגל זה, המצוי תחת הגדרת "מין בסיכון", על פי אותו ארגון שמירת הטבע הבינלאומי".
