עוד נציגות ישראלית בדרך לחלל והפעם של אוניברסיטת תל אביב: הננו-לוויין TAU-SAT1, אופיין, פותח, הורכב ונבדק במסגרת המרכז לננו-לוויינים, פעילות בינתחומית של הפקולטות להנדסה ומדעים מדויקים וביה"ס פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ. TAU-SAT1 נשלח בימים אלה לבדיקות טרום טיסה בסוכנות החלל היפנית JAXA. מיפן יישלח הלוויין הראשון לארה"ב, שם הוא מיועד "לתפוס טרמפ" על חללית אספקה של נאס"א ותאגיד נורת'רופ גראמן – חללית המיועדת לשיגור לתחנת החלל הבינלאומית ברבעון הראשון של 2021. אחרי שיגיע לתחנה, זרוע רובוטית תשחרר את TAU-SAT1 למסלול לווייני נמוך (LEO) מסביב לכדור הארץ.
"מדובר בננו-לוויין, או לוויין זעיר, מסוג 'לוויין קובייה'", מסביר ד"ר עופר עמרני, ראש המעבדה ללוויינות זעירה באוניברסיטת תל אביב. "מידותיו של הלוויין הן 10 על 10 על 30 ס"מ, כמידותיה של קופסת נעליים, והוא שוקל פחות מ-2.5 ק"ג. TAU-SAT1 הוא הננו-לוויין הראשון שתוכנן, נבנה ונבדק באופן עצמאי באקדמיה".
TAU-SAT1 הוא לוויין מחקרי, שיערוך מספר ניסויים במסלול. בין היתר, ימדוד הלוויין של אוניברסיטת תל אביב את הקרינה הקוסמית בחלל. "ידוע שקיימת בחלל תנועת חלקיקים אנרגטיים שמקורם בקרינה קוסמית", אומר ד"ר מאיר אריאל מנהל המרכז לננו לוויינים באוניברסיטה. "משימתנו המדעית הינה לנטר את הקרינה הזו, ולמדוד את שטף החלקיקים ותוצריהם. יש להבין שסביבת החלל היא סביבה עוינת לבני אדם אך גם למערכות אלקטרוניות. כשחלקיקים אלה פוגעים באסטרונאוטים או בציוד אלקטרוני בחלל, הם עלולים לגרום לנזקים משמעותיים. המידע המדעי שיאסף על ידי הלוויין שלנו יאפשר לתכנן אמצעי הגנה על אסטרונאוטים ועל מערכות חלל. לצורך כך שילבנו בלוויין מספר ניסויים, שפותחו על-ידי מחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני שורק".
בעיה אחרת נוגעת לחילוץ הנתונים שיאסוף הלוויין TAU-SAT1. בגובה של 400 ק"מ מעל פני כדור הארץ, הננו-לוויין יקיף את הארץ במהירות מסחררת של 27,600 קמ"ש, או 7.6 ק"מ בשנייה. במהירות כזו, הלוויין ישלים הקפה סביב כדור הארץ מדי 90 דקות. "לשם כך בנינו תחנת לוויינים ייעודית על הגג של בניין הנדסה", מספר ד"ר עמרני. "התחנה שלנו, המשמשת גם כתחנת חובבי רדיו, כוללת מספר אנטנות, ומערכת בקרה ממוכנת אוטומטית. כאשר ה-TAU-SAT1 יחלוף 'מעל' מדינת ישראל, כלומר ברדיוס של כמה אלפי ק"מ מטווח הקליטה של התחנה הקרקעית, האנטנות יעקבו אחר מסלול הלוויין ויתבצע תהליך של תמסורת נתונים בין הלוויין לתחנה. חליפות כאלה מתרחשות כארבע פעמים ביממה, וכל אחת מהן נמשכת פחות מ-10 דקות. בנוסף למשימתו המדעית, עתיד הלוויין לשמש גם כממסר חללי בעבור קהיליות חובבי הרדיו ברחבי העולם. בסך הכול, צפוי הלוויין להיות פעיל במשך מספר חודשים. מפני שאין לו מנוע, מסלולו ידעך עם הזמן כתוצאה מגרר אטמוספרי – וסופו שיישרף באטמוספרה ויחזור אלינו כאבק כוכבים".
אבל שיגור הננו-לוויין TAU-SAT1 הוא רק הצעד הראשון של אוניברסיטת תל אביב בדרך להצטרף למהפכת "החלל החדש". "הרעיון מאחורי מהפכת החלל החדש הוא לפתוח את החלל גם לשחקנים אזרחיים. אם בעבר הלא-רחוק לוויינים דרשו פיתוח יקר מאוד, שארך שנים רבות והצריך מערכות ממשלתיות גדולות ומסורבלות, את הלוויין שלנו סיימנו לתכנן להרכיב ולבדוק בתוך פחות משנתיים. הלוויין נבנה ונבדק בעזרת צוות של סטודנטים ותלמידי מחקר. בנוסף, את התשתיות הקמנו בכוחות עצמנו - מהחדרים הנקיים, דרך מתקני הבדיקה השונים, כמו תא הוואקום התרמי, וכלה בתחנת הקליטה והשידור שהצבנו על הגג. כעת, משהתשתית מוכנה, אנו ניגשים לפיתוח TAU-SAT2. הרעיון הוא שכל חוקר וכל סטודנט מכל פקולטה באוניברסיטת תל אביב, או מחוצה לה, יוכל בעתיד לתכנן ולשגר ניסויים לחלל– גם מבלי להיות מומחה לתחום החלל".
"שנתיים בלבד מרגע התנעת כל הפעילות הזו ועד לשחרור הלוויין לדרכו, מהווים פרק זמן והישג שלא היה מתאפשר אילולא הירתמותם לעניין של גורמים רבים: הנהלת האוניברסיטה אשר תמכה במיזם ובהקמת התשתית בתוך הקמפוס, פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה, הפרופסורים סיון טולדו, קולין פרייס וחיים סוכובסקי מהפקולטה למדעים מדויקים, וחשובים מכל, צוות הפרויקט שעסק במו"פ סביב השעון: אלעד שגיא, דולב בשי, תומר נחום, עידן פינקלשטיין, ד"ר דיאנה לאופר, איתן שליסל, ערן לוין, דוד גרינברג, שרון משאל ואורלי בלומברג".
