המחקר שבישר על סוג חדש של אדם, ששרידיו נמצאו באתר "נשר רמלה", עורר עניין רב בעולם בסוף השבוע. המחקר, שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, יכול לשנות את ההבנה על האבולוציה של האדם.
ריאיון עם ד"ר יוסי זיידנר, שמצא את שרידי טיפוס אדם "נשר רמלה"
(צילום: אבי חי )
מי שגילה כמה משרידיו של אותו אדם, שזכה לשם טיפוס אדם "נשר רמלה", הוא ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בריאיון לאולפן ynet סיפר ד"ר זיידנר על הרגע שבו מצא את השרידים של האדם, שחי באזור רמלה של ימינו לפני כ-120 אלף שנה. "מצאנו את זה כבר לפני הרבה שנים, בחפירה שניהלנו שם", הוא סיפר. "זה היה מרגש ומרתק לגלות שרידים של אדם ארכאי, באתר שמתוארך ללפני 120 אלף שנה. עד כה חשבנו שמי שחי באזור הזה היה רק האדם המודרני, כמונו, הומו ספיינס. כשאתה הולך להיות ארכיאולוג, אתה תמיד מאמין שתמצא משהו. זה הכיף של העבודה, זה לחפור, לחפש ולמצוא. אי אפשר לדעת אם תמצא או לא. היה לנו מזל למצוא ואז עשינו עבודה אדירה בשביל לחקור את האתר, את התרבות של האדם הזה ולפרסם את הממצאים".
ד"ר זיידנר דיבר על החשיבות של המחקר, שפורסם בשער כתב העת היוקרתי Science. "יש הרבה כותרות במחקר הזה. אחת מהן שאנחנו מוצאים פה טיפוס של אדם, שחי בתקופה יחסית מאוחרת באבולוציה האנושית ולא ידענו בכלל שהם השתמרו בתקופה הזו, חשבנו שהם נכחדו לפני כ-300 אלף שנה, אבל הם בעצם המשיכו להתקיים באזור שלנו עד לפני 120 אלף שנה לפחות", הוא אמר. "לאדם הזה יש תכונות גם ארכאיות, מאוד פרימיטיביות, אבל יש לו גם תכונות שמזכירות את הניאנדרטלים של אירופה. ולכן אנחנו חושבים שהאוכלוסייה הניאנדרטלית באירופה היא בעצם סוג של ערבוב של האוכלוסיות הניאנדרטליות המקומיות וגם תרומה של האוכלוסייה הלבנטינית, שחיה באזור שלנו והתפשטה לאירופה ובעצם נכנסה לאינטראקציה עם ניאנדרטלים באזור".
3 צפייה בגלריה
הדמיה סטטית של חלק מהגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
לדבריו, התגלית משנה את התפיסה הקיימת על התפתחות האדם. "מבחינתו מה שחשוב שזה באמת תגלית מדהימה ומעניינת. היא משנה את ההבנה שלנו של האבולוציה האנושית, של איך האדם התפתח, גם אנחנו, האדם המודרני, שחי היום", אמר ד"ר זיידנר. "האבולוציה שלנו לא הייתה פשוטה. היא הייתה מאוד מורכבת ולא ליניארית כמו שחשבנו פעם, אלא כללה הרבה מאוד קשרים ואינטראקציות ומפגשים עם אוכלוסיות אחרות. הקבוצה הזו הייתה באינטראקציה עם האדם המודרני".
ד"ר זיידנר סבור כי בחפירות ארכיאולוגיות נוספות שייערכו ברחבי ישראל, שדרכה עברו גם לפני עשרות ומאות אלפי שנים בין אפריקה לאירופה, ימצאו עוד פריטים מאותה תקופה. "אני בטוח שיש סיכוי, אני יודע שיש סיכוי, אני בטוח שנמצא עוד", הוא אמר. "יש לנו מעט מאוד מאובנים. ב-100 שנות המחקר מצאנו כמה עשרות מאובנים וזה מעט. בכל מקום שאנחנו חופרים, יש סיכוי למצוא משהו חדש".
במחקר המשלים למחקר שבישר על גילוי טיפוס אדם חדש - נכתב כי הדמיון בין כלי אבן של האדם הארכאי מנשר רמלה וההומו ספיינס הוא כה רב, שהחוקרים טוענים כי היחסים בין הקבוצות היו קרובים מספיק כדי לאפשר לקבוצות אדם קדומות ללמוד את רזי השיטות להכנת כלי אבן אחת מהשנייה.
לדברי החוקרים, קשה להניח שמדובר בהמצאות מקבילות ובלתי קשורות. "כיוון שהכלים נוצרו באותה תקופה ובאזור גיאוגרפי מצומצם כמו ישראל, ההסבר המניח את הדעת יהיה שהיו קשרים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, שבמהלכן הידע הטכנולוגי עבר מקבוצה לקבוצה. הדמיון הינו בפרטים הקטנים ביותר", הסביר ד"ר זיידנר. "הרצף הטכנולוגי להפקה של חודים ושל כלים אחרים זהה כמעט לחלוטין. קשה להאמין ש'אדם נשר רמלה' הצליח ללמוד את הטכנולוגיה מתוך איסוף והתבוננות בכלים שהומו ספיינס עשה או להפך".
