הצבת מקליט קולות הדולפינים ורעשי הספינות בחוף קצא"א שבאילת
(קרדיט: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
לקולות בים יש חשיבות רבה לחיות ימיות. חלק מהן משתמשות באקוסטיקה לצורך תקשורת עם פרטים נוספים, חלקם לצורך אזהרה, צייד, סימון טריטוריה ועוד. חלק מהחיות מייצרות קולות אקטיביים וחלקן מקשיבות לרעשיהן של חיות אחרות. בשנים האחרונות המחקר הימי מתרכז באפיון הקולות בים, עם הסכמה גורפת כי לאקוסטיקה ימית יש השפעה מכרעת על החיים מתחת לפני הים.
8 צפייה בגלריה
נפגעים מרעשים ימיים. דולפינים בחוף קצא"א
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
"יש מקורות רבים לרעשים ימיים", אמר ד"ר רועי דיאמנט מהחוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים, אוניברסיטת חיפה." יש שנובעים מעבודות תת ימיות - פטישי ענק שדופקים בעוצמה רבה כאשר בונים מבנים כגון אסדות קידוח, אז זה נשמע כמו פיצוץ במים". יש רעשים שנובעים מסקרים, למשל כאשר מנסים לגלות שכבות של גז ורוצים להגיע לעומקים של יותר מקילומטר. עבור כך צריך לעשות שימוש בעוצמה רבה, ואז הם משתמשים בכלים הנקראים 'אייר בנק', המשחררים אוויר למים בבת אחת, ונוצר פיצוץ. יש גם כלים אחרים כמו 'ספארקר', שזה מכשיר שנותן זרם חשמלי מאוד חזק במים שגם הוא יוצר פיצוץ", אמר דיאמנט.
לדבריו, "עבור בעלי החיים, מדובר בפגיעה פיזיולוגית, מעין גלי לחץ שפוגעים בחיה. זה יוצר גם בעיות ברקמות הרכות, ובעיות באוזניים אם זה דולפינים או צבי ים".
8 צפייה בגלריה
דולפינים באילת
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
החוקר הוסיף כי גם פעולות מיפוי או גילוי בעזרת סונארים, משפיעות על בעלי החיים ימיים שמתקשרים ומנווטים באמצעות גלי הקול, כגון דולפינים, לוויתנים, צבי ים ודגים "הסונארים האלו מאוד חזקים, והשידור הרחב פוגע בהם", אמר.
ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי על, בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה ומנהל מרכז הדולפין והים של עמותת דלפיס, הוסיף כי "האמירה שמדברת על הים כעולם הדממה היא טעות ביסודה, כי דווקא הקול התוך מימי מאוד מוצלח, ובעלי חיים שרוצים לתקשר במים לא מתקשרים בגלי האור, אלא בגלי הקול. אז כשאנחנו מדברים על מרחב ימי וחוקרים בעלי חיים שנמצאים בים, חשוב לנו להבין גם את המרחב האקוסטי שלהם".
8 צפייה בגלריה
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
לדבריו, "נושא זה נכנס לתודעה רק בשנים האחרונות. קיים תהליך עולמי להגדרת פרמטרים שבודקים כיצד הרעש הימי פוגע, וכל ההתייחסות לרעש במים רק עכשיו מתחילה לקבל אסמכתא של משהו שצריך לשים אליו לב".
פרויקט חדש, אותו מובילים ד"ר דיאמנט וד"ר שיינין, יבחן האם הרעשים הימיים שמגיעים מספינות משפיעים על התקשורת של בעלי החיים. הפרויקט החל בשבוע שעבר באילת ונעשה במימון המרכז למדעי הנתונים באוניברסיטת חיפה.
8 צפייה בגלריה
צוללן ודולפין בריף הדולפינים
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
לפי שיינין, הפרויקט מנסה להבין את ההשפעה של הרעש שהוא הכי נפוץ בים וגם נחשב סף רעש יחסית נמוך – רעש שמגיע מספינות. הדולפין נבחר כבעל חיים מייצג.
"בכל העולם הגלובלי המודרני, כשהספנות הן הגורם שמביא את כל התוצרים והעולם הימי מלא בתנועה שלהן, עולה השאלה איך הרעש הזה משפיע. נכון להיום, אין לזה תשובה מספיק טובה", ציין שיינין.
8 צפייה בגלריה
מערכת הקלטת הרעשים הימיים שהוצבה באילת
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
"אנחנו ננסה לבדוק את ההתנהגות בפן של ההתנהגות האקוסטית של הדולפינים. כלומר: איך הדולפינים משנים את התקשורת ביניהם ואת הקולות שהם מייצרים ביחס לרעש של כלי שיט שעובר בקרבתם ,"הוסיף.
8 צפייה בגלריה
דולפינים מריף הדולפינים שבאילת
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
ד"ר דיאמנט הוסיף כי מטרת הפרויקט היא ליצור מסד נתונים שיכיל שריקות של דולפינים, שיוקלטו באזור בו יש תנועה של ספינות. במקביל להקלטה של השריקות של הדולפינים, יהיה מעקב אחר תנועת הספינות.
"נרצה לראות אם קיימים הבדלים בין השריקות של הדולפינים כשיש ספינה וכשאין ספינה באזור .מבחינתנו, הצלחה תהיה אם נוכל להוכיח לאורך תקופה ארוכה, במקרה זה חודשיים, שיש קשר בין הרעש לבין ההקלטות של השריקות", אמר דיאמנט.
8 צפייה בגלריה
מערכת הקלטת הרעשים הימיים שהוצבה באילת
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
הניסוי מתבצע בחוף קצא"א באילת. בשבוע שעבר הוצב מכשיר שמקליט את אותות הדולפינים ואת נוכחות הספינות במקביל. "הסיבה לבחירה באיזור זה היא שהוא מהווה מודל יחסית פשוט בשל הנוכחות התמידית הדולפינים, מריף הדולפינים שנמצאים באזור. בנוסף לכך, נמצאים שם גם דולפיני בר שמדי פעם חוברים לדולפינים של הריף".
8 צפייה בגלריה
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
"כך אנחנו מנטרלים את חוסר הוודאות של הנוכחות של הדולפינים. אנחנו יודעים שאנחנו מגיעים לאזור שיש בו בהכרח דולפינים שנוכל להקליט אותם, ושמדובר גם באזור שיש בו תנועת אוניות", אמר דיאמנט לסיכום.
בהמשך, החוקרים מקווים שיוכלו להמשיך את הניסוי בים התיכון באתרים שהם טבעיים לחלוטין, וכן גם להקליט בעלי חיים אחרים.
