חוקרים ישראלים הצליחו לגדל את הסטייק המתורבת הראשון בעולם בגודל מלא (אנטרקוט), באמצעות טכנולוגיה חדשנית לביו-הדפסה בתלת-ממד, עם שימוש בתאי פרה טבעיים וללא הנדסה גנטית. מדובר בפיתוח של חברת אלף פארמס ופרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בטכניון אמרו כי מאז שהציגה ב-2018 את הסטייק המתורבת הראשון, בפורמט של פרוסת בקר דקה, החברה פיתחה את היכולת לגדל כל נתח של סטייק ולהרחיב את מגוון מוצריה המבוססים על גידול רקמות.
לדברי החוקרים, האנטרקוט הוא פרוסת בקר עבה המכילה רקמות שריר ושומן בדומה לסטייק שמקורו בשחיטה, והמוצר מעורר בטועמים את אותן תחושות – מראה, טעם וריח - כשל סטייק רך, טעים ועסיסי. פיתוח זה הוא חלק מהמגמה האסטרטגית של החברה: הרחבת קו המוצרים תוך פיתוח אפשרויות עיצוב מגוונות בהיבטים של עובי, תכולת שומן, מרקם וטעם.
"זו התפתחות דרמטית עבור החברה המשקפת מימוש אומנותי של ניסיונו המדעי של הצוות שלנו", אמר מייסד, שותף בחברה והמנכ"ל, דידיה טוביה. "אני זוכה לעבוד עם כמה מהאנשים הטובים בעולם בתחום הזה. אנו יודעים שכיום ישנם צרכנים שיעדיפו נתחים עבים ושומניים יותר. פריצת הדרך הנוכחית מייצגת את מחויבותנו להעדפותיהם הייחודיות של הצרכנים ולטעמם, ובכוונתנו להמשיך לגוון את ההיצע שלנו. למוצרים החדשים האלו תהיה השפעה משמעותית מאוד בטווח הבינוני והארוך. התפתחויות אלו מציינות בעיניי זינוק גדול בהגשמת החזון שלנו – להיות גורם מוביל בשינוי מערך המזון הגלובלי לקראת עולם שוויוני יותר, בטוח יותר ובר קיימא".
בניגוד לטכנולוגיית ההדפסה התלת מימדית הרגילה, המוצר החדש מבוסס על ביו-הדפסה תלת-ממדית, גישה שבה מגדלים, בתוך מצע ייחודי, תאים טבעיים שמקורם בבעלי חיים. המצע עוטף את התאים באופן המעודד אותם לייצר את אבני הבניין של הרקמה כולה.
לדברי החוקרים, בשלב הבא - המתקיים גם הוא בתנאים מבוקרים, מובילות האינטראקציות בין התאים ליצירתה של רקמה המאופיינת באיכויות השונות של סטייק. מערכת החללים המדמים כלי דם הנוצרת ברקמה לא רק מאפשרת ספיגה של חומרי תזונה ברקמה, אלא גם מקנה לרקמה את הצורה והמבנה של סטייק שמקורו בשחיטה – במצבו הטבעי ובהכנתו לאכילה.
"זהו ציון דרך חשוב בפיתוח הטכנולוגי ובמשימה שלנו לייצר שונות בין נתחים של בשר מתורבת. הישג זה התאפשר הודות לצליחת המשוכות הטכנולוגיות שעצרו בעדנו", אמרה פרופ' לבנברג, מייסדת, שותפה ויועצת מדעית ראשית באלף פארמס, שמחקריה המדעיים אפשרו את פריצות הדרך של החברה. "כשאנו מביטים אל עתיד הביו-הדפסה התלת-ממדית, אין גבול לאפשרויות".
3 צפייה בגלריה
פרופ' שולמית לבנברג (במרכז) עם ד"ר ידידיה זגורי (מימין) והדוקטורנטית איריס ינוביץ (משמאל)
(צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)
פרופ' לבנברג היא מומחית בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות ופריצות הדרך המחקריות שהובילה תחילה ב-MIT ובהמשך בטכניון הן רבות. עד לאחרונה הייתה פרופ' לבנברג דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. חברת אלף פארמס הוקמה כשיתוף פעולה בין קבוצת שטראוס (חממת הפודטק The Kitchen) ופרופ' לבנברג.
