המאה ה-21 מאפשרת לאנושות לטעום ממגוון האפשרויות הבלתי נגמרות לשיפור הרווחה של תושבי כדור הארץ. זו מתאפשרת הודות להתקדמות הטכנולוגית המטאורית של תעשיית החלל, מניטור האטמוספירה והאקלים, התרעה מוקדמת על אסונות טבע ועד ניהול תעבורה אווירית וימית ואספקת אינטרנט שוטפת בכל רחבי כדור הארץ. תעשיית החלל הפכה, גם אם לא כולם יודעים זאת, לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, תושבי כדור הארץ ואנו תלויים בה למגוון צרכים בחיי היום יום שלנו.
לפי מכון המחקר למדיניות המדע והטכנולוגיה בארה"ב שוק החלל הופך בעשורים האחרונים לחלק אינטגרלי מכלכלת כדור הארץ וגודלו בשנת 2016 הוערך בכ-320 מיליארד דולר. שיפור יעילות המשגרים, מזעור וסטנדרטיזציה של רכיבי לוויינים בשנים האחרונות הנמיכו את רף הכניסה ואפשרו כניסת שחקנים רבים ונוספים למה שנהוג לכנות כיום כשוק "החלל החדש". כניסת השחקנים החדשים צפויה לתרום, כך על פי תחזיות שונות, לגדילת שוק החלל לבין 1 ל-3 טריליון דולר בשנת 2040. על כן, אנו נדרשים לניהול, ניטור ואבטחת נכסי החלל שברשותנו, בכדי להבטיח אספקת שירותים ושימור האינטרסים השונים הקשורים בפעילות לוויינית סדירה בחלל.
שברים חלליים, הידועים בעיקר כ"פסולת חללית" הם עצמים מעשה ידי אדם המקיפים את כדור הארץ, אשר אין להם מטרה פונקציונלית. מחלקי משגרים ששימשו להצבת חלליות במסלול וחלליות שחדלו לתפקד, ועד חלקיקי צבע ונוזלים אשר הופרשו מחלליות והפכו למוצקים או לשברים הנוצרים כתוצאה מהתנגשויות בין לוויינים.
מאז שנת 1957 בוצעו מעל 6,000 שיגורים ו-11,000 לוויינים הוצבו בחלל. סוכנויות החלל שונות מעריכות שקיימים כיום מעל מאה מיליון שברים בגדלים ומסלולים שונים סביב כדור הארץ (רובם בגבהים של 500 עד כ 1,000 ק"מ מעל פני הקרקע), ובעלי מסה כוללת של מעל 9,000 טון. שברים אלו מקיפים את כדור הארץ במהירות עצומה (7-8 ק"מ בשנייה), וככל שמספרם גדל, הסיכוי להתנגשות בינם לבין נכסי החלל שברשותנו עולה בצורה משמעותית. ואכן, ההתנגשות הלא מכוונת הראשונה לא איחרה לבוא, והתרחשה ב-24 ליולי 1996 כשלוויין צרפתי נפגע ממשגר רקטי ששוחרר לחלל כ 10 שנים קודם לכן, ושבר את מוט הייצוב של החללית.
סוכנויות החלל השונות המודעות היטב לאתגר המצוי לפתחן, החלו ביישום הוראות הנועדות למזער את מספר השברים החלליים, קידום מדיניות להוצאת לוויינים ממסלולם בסיום חייהם, כמו גם באמצעות פתרונות טכנולוגיים שונים, ועוסקות כדבר שבשגרה בניטור השברים החלליים ומניעת התנגשויות (ככל שניתן) באמצעות התראות מוקדמות. סימולציות מתקדמות ומודלי חיזוי מנבאים שגם אם לא יתקיימו כלל שיגורים עתידיים, התנגשויות עתידיות עשויות להגדיל את מספר שברי החלל שקוטרם מעל 10 ס"מ בקצב מהיר יותר מהכניסה הטבעית שלהם בחזרה לכדור הארץ כתוצאה מהגרר האטמוספרי. ובעוד טכנולוגיות שונות מפותחות כיום בניסיון לענות על האתגר שעומד בפנינו, אין בנמצא פתרון קסם לבעיה.
ד"ר אליעד פרץ, מוביל משימות חלל בנאס"א, זוכה מדליית נאס"א למצויינות וחבר קהילת הוריזון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
הטור נכתב לרגל יום כדור הארץ, החל היום