הקרן הבינלאומית מאבו-דאבי לשימור החוברה חתמה על מסמך הבנות עם רשות הטבע והגנים באמצעות הקרן לשמירת הטבע והמורשת בישראל. החוברה, ציפור מדברית גדולה נמצאת בסכנת הכחדה והיא נפוצה באזור הנגב. החוברה נמצאת במוקד מאמצי השימור של הקרן הבינלאומית לשימור החוברה (IFHC) באבו דאבי. כעת, תחבור הקרן לרשות הטבע והגנים ולקרן הישראלית לשמירת הטבע והמורשת, לשיתוף פעולה ראשון מסוגו במסגרתו יערכו מחקרים משותפים להצלת החוברה באזור.
הקרן באבו דאבי היא בעלת ניסיון של עשרות שנים בשימור ומחקר על החוברות באיחוד האמירויות והסביבה. ב-1989 הקימו את המרכז הלאומי לעופות באבי דאבי, שהיה הראשון מסוגו בעולם שפועל לריבוי של החוברה האסיאתית. כיום הם מרבים מעל 64 אלף אפרוחי חוברה בשנה במרכזים באיחוד האמירויות, מרוקו וקזחסטן. יחד עם זאת באיחוד האמירויות יש תרבות ציד עתיקה, והחוברה היא אחת הציפורים החביבות על הציידים, כך שהאהבה לציד הובילה לשימור הציפור. רוב אפרוחי החוברה משוחררים, חלקם לירדן. החוברות הירדניות מצאו את דרכן גם לישראל. בזכות השחרורים באבו דאבי הגיעו חוברות גם לערבה, לאחר שנכחדו מהאזור.
על פי מסמך ההבנות, שעליו חתמו נציג הקרן הבינלאומית מג'יד עלי אל-מנסורי, והאלוף במיל' מתן וילנאי, נשיא הקרן לשמירת הטבע והמורשת, הגופים ישתפו פעולה בחמש השנים הקרובות במאמצים להצלת עוף החוברה ומינים אחרים הנמצאים בסכנת הכחדה.
"בזכות אהבתם הרבה לחוברה הם מובילים את ההגנה עליהן ברמה עולמית", אומר אוהד הצופה אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים. "יש להם עניין רב בישראל בזכות האוכלוסייה הייחודית מבחינה גנטית. הגם שמדובר באוכלוסייה קטנה ובסכנת הכחדה היא יציבה ב-20 השנים האחרונות". נציגי הקרן באבו דאבי ביקשו לקבל מספר חוברות מישראל על מנת לשמר ולהרבות אותן. "אנחנו שוקלים זאת", אמר הצופה.
החוברה בישראל נמצאת בסכנת הכחדה, וההערכה היא כי נותרו כ- 400 מהן. הן מרוכזות במספר אזורים בנגב ובערבה. הסיבות להידלדלות האוכלוסייה נעוצה בציד בלתי חוקי, צמצום משמעותי בשטחי המחיה והקינון שלה, בין היתר בעקבות בנייה מואצת, הרחבת השטחים החקלאיים ושטחי המרעה, ותנועה מוגברת של רכבי שטח באזורי המחיה. כיום באזור בסיס חיל האוויר בחצרים יש כ- 250 חוברות, המתרכזות במקום בו הן מוגנות מהפרעות.
נציג הקרן אל-מנסורי אמר כי "לכבוד הוא לנו לחלוק את הידע המחקרי שהצטבר בקרן עם עמיתינו בישראל, במסגרת המאמצים להגביר את השיח ושיתוף הפעולה הבינלאומי בנושא השימור. אנו מאמינים ששיתוף הפעולה יביא לתנופה בשימורם של מיני ציפורים בסכנה בישראל, ובמאגר הידע העולמי בנושא השימור".
וילנאי אמר כי "נרוויח מהידע הרב של הקרן". שאול גולדשטיין, מנכ״ל רשות הטבע והגנים, סיכם ואמר כי ״אני מקווה שנצליח ביחד בשיתופי פעולה להוכיח שניתן להביא שלום.... לפחות לחוברות״.
