חשבתם שהשוק השחור מסתכם בסחר בסמים ובנשק בשביל להרוויח כסף קל? תחשבו שוב. לא רחוק מהם, ממוקמת תעשייה גלובלית שמגלגלת 20 מיליארד דולר בשנה מבלי שנרגיש.
"וזה כנראה הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים. הסחר הלא חוקי באיברים של חיות בר נדירות, מדורג כרגע במקום הרביעי אחרי סחר בבני אדם", מזהיר סטיבן גלסטר, אמריקאי במקור, בן 57, שעומד בראש ארגון "פרילנד" ומקדיש את חייו להגנה על בני אדם וחיות בר מפני סחר לא חוקי.
300 טונות של בעלי חיים ואבריהם בשנה
"אנחנו בעצם צדים את הסוחרים", הוא מסביר. "אחד הקרטלים בהם אני נלחם, נקרא 'הידרה' ונחשב לאחד החזקים בתחום". הקרטל פועל בין הגבולות הפרוצים של תאילנד, לאוס, ויאטנם וסין. ראשי הקרטל משנעים כ-300 טונות של בעלי חיים ואיבריהם מדי שנה".
"מדובר ברצח שמתבצע כל יום על ידי בני אדם. אנחנו מדברים על שלושה קרנפים שנהרגים כל יום. 10-12 פילים כל יום. יש כנראה 40 אלף דובים שכלואים כרגע בסין. זה מטורף, זה כאילו מדע בדיוני. אבל המציאות היא שזה כנראה יותר נורא ממה שאנחנו יודעים".
התעשייה הזאת פועלת כמו פשע מאורגן לכל דבר ועניין. "זאת שרשרת אספקה מאוד מתוחכמות ומורכבת. מזירת הפשע שזה למעשה פארק לאומי או יער כלשהו, מהצייד הלא חוקי שמוכר למתווך שמוכר לסיטונאות ובסוף לקונה. אבל באמצע יש שוטרים מושחתים שעוזרים לזה לקרות", מסביר גלסטר, שהגיע לישראל כאורח של חברת "סלברייט".
לשם הדוגמא, "טיגריס שלם, מת עם העור, העצמות והכל, יכול להימכר ב-50 אלף דולר בשוק השחור. קרנף אחד יכול להימכר ב-65 אלף דולר לקילו. זה הרבה יותר ממה שאנשים מקבלים בשביל קוקאין", הוא מוסיף.
למה בעצם? "הדבר המרכזי שמניע את הסחר בחיות בר הוא האמונה שחלק מהדברים יכולים לעזור לרפא מחלות. לדוגמא מאמינים שעצם של טיגריס יכולה לשמש לדלקת פרקים או לעודד כוח גברא".
סטטוס על חשבון החיות
מה עיקר השימוש בחיות הבר? "דובים משמשים בעיקר בשביל מיצי המרה שלהם. אנשים ממש חולבים אותם בשביל תרופות מסוימות לפעמים אפילו כשהדוב עדיין חי. מאמינים שקרנף יכול להוריד חום או לעזור לטיפול כימותרפי לסרטן. מדובר באספירין מאוד יקר", מחייך גלסטר. "מה שאני חושב על האמונות האלה, זה לא כל כך משנה כי המדע הוכיח שוב ושוב שזה כנראה לא נכון".
השימוש באיברים של חיות בר נדירות לא מסתכם רק בהיבט הבריאותי. "מבחינת האליטות בסין ובווייטנאם המוצרים הללו הם סמלי סטטוס המוצגים לראווה במסיבות ובפגישות עסקים כקישוטים ועיטורים. זה לתקוע ראש של אריה על הקיר או ניבי שנהב וליצור מהם פסלונים ודמויות קטנות שיכולות להימכר ב-300 אלף דולר לפסלון אחד".
"הדבר הכי חשוב שצריך לזכור זה שאנחנו חוזים עכשיו בקצב המהיר ביותר של היכחדות מינים בהיסטוריה, שמונעת על ידי אנשים. אני חושב שאנשים יכולים להיות היצורים הכי טובי לב בעולם, אבל כשהם מאבדים מגע עם הטבע הם נעשים אולי הכי פחות רגישים", הוא אומר בצער ונותן דוגמאות.
החיות יקרות ערך וחשובות לטבע
"לפני מאה שנה היו כנראה לפחות 100 אלף טיגריסים ברחבי אסיה. היום אנחנו מדברים אולי על 3,000. זו ירידה של כמעט 97 אחוזים. אצל קרנפים יש ירידה של 98 אחוזים באותה תקופה, רק בגלל הקרניים שלהם. פילים, פעם היו מיליונים, עכשיו יש רק מאות אלפים. אנחנו באמת צריכים להתעורר, כי החיות האלו הן לא רק יקרות ערך, הן חשובות. כל אחת מהן משחקת תפקיד חשוב למדי".
לדבריו, "פילים יכולים לשתול יער שלם באמצעות הגללים שלהם. טיגריסים הם ממש מלכי היער, הם מאזנים את המערכת האקולוגית. אם את מגנה על הטיגריסים את מגנה על כל היער".
"אני והארגון שלי מנסים להרוס את התארגנויות הסחר הזה. זה שילוב בין פעילות בקו הקדמי, ללכת שם, לגלות לאילו קצינים אכפת מזה. הם רוצים לבנות תיק פלילי, אז אנחנו עוזרים להם ואנחנו עושים את זה באמצעות הכשרות, אספקת מידע, אנחנו מביאים להם טכנולוגיות ומנסים להביא אותם לאותה רמה של ארגון הפשע".
האתגר: חילוץ נתונים מהטלפונים של החשודים
"העבודה שלנו יחד עם ארגון פרילנד היא דוגמה לאופן שבו הטכנולוגיה של סלברייט מסייעת לחוקרים להגיע לראיות משמעותיות בחקירות מורכבות", מסביר יוסי כרמיל, המנכ"ל המשותף של "סלברייט", חברה המספקת טכנולוגיה לחילוץ וניתוח מידע דיגיטלי עבור משטרות ורשויות אכיפת חוק.
"זה נכון באירועי טרור ופשעים בערים מערביות וגם בהברחות של אברי חיות בר בג'ונגלים של דרום מזרח אסיה. כוחות המשטרה הפועלים שם עוצרים לא פעם משאיות של מבריחים, אבל במקרים רבים התיקים הללו נסגרים בתלונה נגד הנהג והחרמת הסחורה".
הודות להדרכה של פרילנד ולטכנולוגיה של סלברייט, השוטרים יודעים כיום שהפעולה הראשונה שהם צריכים לעשות היא להחרים את הטלפון של החשוד, ובהמשך לחלץ ממנו ולפענח את הנתונים שבו. כך יכולים השוטרים לזהות את הקשרים בין המבריחים ולהצמיד שם, טלפון ולעיתים אפילו פרצוף לראשי רשתות ההברחה הגדולות.
"סלברייט היא חברה מישראל, מקום שאין בו קרנפים, טיגריסים או פילים, אבל כולנו אזרחי העולם, והפשע שנעשה כנגד חיות הבר הוא פשע נגד האנושות כולה. נפלה בידינו הזכות לקחת חלק במאבק הנחוש הזה של פרילנד בכנופיות המבריחים, שפוגעות לא רק בחיות בר אלא בבני אדם ובשלום הציבור כולו", מסכם כרמיל.
"לכלוא אנשים לא פותר את הבעיה"
בשנים האחרונות בזכות העבודה העיקשת, זכה הארגון למספר פריצות דרך משמעותיות, ביניהן גם עם ארגון "הידרה". "חשפנו את האיש המרכזי שלהם, גרמנו לכך שהוא ייעצר. הם חשבו שאף אחד לעולם לא יעז לעשות זאת, אבל אנחנו עושים זאת", הוא מבשר. מה שמעניין הוא, שעד אותו רגע שהם נתפסו, העבריינים הסתובבו חופשיים בעולם וחיו חיים מלאי תענוגות.
"לעבריינים של הקרטל יש חיים מאוד טובים, כי אין להם כל כך מצפון. אנחנו מתצפתים עליהם ואנחנו רואים שהם קונים הרבה דברים טובים למשפחות שלהם - מכוניות, נדל"ן, חופשות, שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר טובים". הוא אומר ומוסיף "זה כמו קטע מסרט על סוחרי סמים, זה אותו דבר".
"כשאנחנו תופסים את העבריינים, אני לא באמת נהנה לראות אף אחד הולך לכלא. זה מרגיש לי כמו לכלוא אנשים, כמו שהם כולאים חיות. זה לא ממש פותר את הבעיה. אני חושב שמה שפותר את זה, זה להשיג את הכסף שלהם, לגרום להם לשלם, להבטיח שהם לא יעשו את זה שוב. אבל כן, זה מאוד מהנה, מאוד משביע רצון".
