תזכיר חוק אקלים, הכולל קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי בנושא, וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה. מטרת החוק, שיזמה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, הוא ליצור מסגרת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, בדגש על מניעה וצמצום פליטות גזי חממה וקידום ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקיו. התזכיר מתפרסם הבוקר (יום ב'), בשבוע שבו חל יום כדור הארץ וגם פסגת האקלים, שמארגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן.
שינוי האקלים נגרם כתוצאה מהעלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה ואת ההשלכות ניתן כבר לראות כיום. מודלים חוזרים עלייה של עד 4 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עד סוף המאה. הסכנות משינוי האקלים באות לידי ביטוי בשורה של תופעות גלובליות ואזוריות. החל מהמסת קרחונים ועליית מפלס האוקיינוסים, אסונות טבע כגון בצורות, סופות טייפון והוריקן, שתדירותם נמצאת בעליה, ועד הרחבה של תפוצת חרקים והגדלת סכנת ההידבקות במחלות זיהומיות ומגפות.
"משבר האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים", אמרה השרה גמליאל. "שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית, ובעיקר שריפת דלק פחמני. אני קוראת לשרי הממשלה הרלוונטיים להישיר מבט אמיץ אל המציאות, להבין כי אנו בעת חירום, ולתמוך בחוק האקלים שאנחנו מובילים".
יש ועדה מייעצת, אין מס פחמן
עיקרי תזכיר החוק כוללים יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה שתאושר על ידי הממשלה עד 2025, הקמת ועדה מייעצת לשינוי אקלים ועוד. התזכיר מפורסם למרות הססנות מצד הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, שביקש להמתין. אבל מה אין בתזכיר? מס פחמן.
בטיוטות המקוריות של הצעת החוק הוצע לכלול תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים, שכן השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשפיעים באופן משמעותי ביותר על פליטתם של גזי חממה. הוצע לתקן את חוק הבלו על הדלק וחוק מס קנייה, כך שסמכותו של שר האוצר להטיל בלו או לשנות שיעורי מס תיקבע בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן. "מנגנוני תמחור פחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי, הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט", אומרים במשרד להגנת הסביבה.
בתזכיר החוק נכתב כי מכיוון שמדובר בתיקונים בחקיקה שמשרד האוצר מופקד עליהם ולא התקבלה הסכמה מצדו, תקנון הממשלה אינו מאפשר בשלב זה להפיץ במסגרת התזכיר תיקוני חקיקה אלה. "המשרד להגנת הסביבה רואה הכרח בהשלמת עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר לשם יצירת מנגנונים מסוג זה, לרבות באמצעות תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים כיום מיסוי על דלקים בישראל", נמסר.
המשרד להגנת הסביבה יפרסם את טיוטת חוק האקלים להערות הציבור ולשותפים בממשלה. ההערות יישקלו במהלך ניסוח טיוטת החוק, ובהמשך הדרך ההצעה תצטרך לקבל את אישורה של ועדת השרים לחקיקה כאשר תקום, בטרם תונח על שולחן הכנסת לדיון ולהצבעה.
צמצום פליטות ב-85% עד 2050, אך עם הערכה מחודשת
חוק האקלים החדש קובע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, שלפיו פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 ובשנת 2050 פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 85% ביחס לכמות פליטות גזי החממה השנתית שנמדדה בשנת 2015. בעשור הקרוב, ככל שתתברר הזמינות של טכנולוגיות שונות, לרבות ייצור ואגירת אנרגיה אשר אינה כרוכה בפליטות גזי חממה, יהיה מקום לביצוע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה על מנת להביא להפחתה נוספת ולקבוע יעדים שאפתניים יותר.
בחוק האקלים החדש מוצע כי השרה להגנת הסביבה תביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. התוכנית הלאומית אמורה לכלול יעדי ביניים להפחתת פליטות של גזי חממה, יחד עם שורה של אמצעים אופרטיביים שייושמו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה יתפרסם לידיעת הציבור, ויעודד שקיפות. בהצעת חוק האקלים החדשה מוצע כי השרה תגיש בתום כל שנה קלנדרית לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
עוד הוצע להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים. לוועדה המייעצת יהיו שלושה תפקידים: לייעץ לשרה בגיבוש התוכנית הלאומית המתעדכנת מדי חמש שנים; לפרסם הנחיות לרשויות ציבוריות, ולעקוב אחר יישום התכניות. כמו כן, תוקם ועדת מומחים עצמאית באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
"מדובר במהלך היסטורי"
תזכיר הצעת החוק נוסח יחד עם ארגון "אדם טבע ודין". זאת, כשברקע הצעת המחליטים למעבר לכלכלה דלת פחמן, שגררה עימות מול משרד האנרגיה, בראשותו של השר יובל שטייניץ. "יש הבדל משמעותי בין מדינות שבהן יש חוק אקלים לבין מקומות שזה נעשה בדרכים רכות יותר", אומרת עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך, מנהלת מדיניות ואסטרטגיה ב"אדם טבע ודין". "ברוב מדינות ה- OECD יש חקיקת אקלים. ישראל הייתה עד עתה מחוץ למשחק הזה".
"אלה מדינות שבהן יש מדיניות של כיבוד החלטות, אבל בכל זאת החליטו ללכת לחקיקה בסיסית, שלא ניתנה לשינוי. כשגמליאל נכנסה לתפקיד היא שמה את זה על השולחן" אמר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל הארגון. "מדובר במהלך היסטורי. חוק אקלים לישראל הוא מורשת הכרחית שאנו חייבים להותיר לילדינו, למען איכות חייהם ועתידם הקיומי בישראל".
במקביל לתזכיר החוק של המשרד להגנת הסביבה, במפלגת "יש עתיד" מקדמים הצעת חוק פרטית שצפויה להיות מעט נרחבת יותר, בהובלתו של ח"כ יוראי להב-הרצנו וגם בסיוע "אדם טבע ודין". ח"כ להב-הרצנו שיבח את תזכיר החוק, אך אמר כי "מדובר בחוק חשוב ונעשתה עבודה רצינית. אבל יש כמה דברים חסרים. כמו מה קורה עד 2030? הצורך בחוק אקלים הוא הצורך לעגן יעדים מבחינת יישום של משרדי הממשלה השונים. העשור הקרוב הוא קריטי. צריך לקבוע יעדים שאפתניים יותר. ההצעה שלנו מדברת על מה קורה עד 2030 ואחריו. אין 100% איפוס פליטת גזי חממה עד 2050, אלא 85%. אין חוק פחמן, שזה משהו שחייב להיות. חייב להיות מכס פחמן, כדי שהתעשיינים הישראלים לא יתחרו עם תעשיינים מזהמים ממדינות זרות ללא מסי פחמן".
