דגי המסור נמצאים בסכנת הכחדה, כמה מינים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. כך עולה ממחקר חדש שערכו חוקרים מקנדה.
דג מסור הוא סוג של דג סחוס במשפחת המסורנים (Pristidae), הנקרא גם מסורן. סימן זיהויו המרכזי של דג המסור הוא חרטומו המוארך שאורכו מגיע עד לשני מטרים. החרטום משובץ בליטות חזקות דמויות שיניים והוא משמש את הדג ככלי נשק, מעין מסור, לביתור תוקפים ולהשגת מזון.
מהמחקר, שפורסם בין היתר ב-CNN, עולה כי דגי המסור חיו באזור החוף ב-90 מדינות ברחבי העולם, אבל כעת מספר המדינות שלחופיהן הם חיים ירד באופן חד מאוד ל-46.
על פי המחקר, לפחות מין אחד נעלם מחופי 18 מדינות ברחבי העולם ושני מינים נעלמו מ-28 מדינות. מהמחקר עולה כי לפחות שלושה מינים של דגי המסור נמצאים בסכנת הכחדה מיידית והשניים האחרים נמצאים גם הם בסכנה.
דג המסור נפוץ בעיקר במים רדודים בימים טרופיים. במיוחד הוא נפוץ באזורים הטרופיים סביב אמריקה ואפריקה. אורך גופו של דג בוגר 3-6 מטרים (כולל אורך המסור). פתחי הזימים נמצאים בגחון. נקבת דג המסור משריצה ולדות חיים: בדרך כלל הם מתפתחים ברחם האם, ללא קשר רקמתי (כגון שלייה) עמה. העובר קשור לשק חלמון בחבל טבור קצר, המעביר אליו את חומרי המזון. המין הנפוץ בסוג זה הוא מסורן ארך-שן.
"באמצעות מצוקת דגי המסור אנו מתעדים את המקרים הראשונים של דגים המגיעים להכחדה מקומית בשל דיג יתר", אמר פרופ' ניק דולווי, מהמכון הביולוגי והימי ב אוניברסיטת סיימון פרייזר . "ידענו כבר זמן מה שההתרחבות הדרמטית של הדיג היא האיום העיקרי על המגוון הביולוגי באוקיינוס".
