כֹּל אֲשֶׁר אֵין-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּמָּיִם--שֶׁקֶץ הוּא, לָכֶם": חוקי הכשרות, המופיעים בספר ויקרא, קובעים כי מותר לאכול רק דגים שיש להם סנפיר וקשקשת. אבל מחקר חדש, שפורסם היום (ג') חושף כי בתקופת התנ"ך לא הקפידו בארץ ישראל על אכילת דגים כשרים.
המחקר, שנערך על ידי החוקרים ד"ר יונתן אדלר - ארכיאולוג וחוקר יהדות באוניברסיטת אריאל ופרופסור עמרי לרנאו, כירורג וארכאוזואולוג באוניברסיטת חיפה, מעיד כי יהודים שחיו בארץ ישראל משנת 1550 לפני הספירה ועד 640 לספירה לא הקפידו שלא לאכול דגים שאינם כשרים.
ד"ר אדלר אמר: "בדקנו 56 מכלולי דגים מ-30 אתרים ארכיאולוגיים בישראל וסיני. בסך הכל - נבדקו 21,646 עצמות של דגים. התוצאות היו שבמהלך כל תקופת הברזל (1200 - 586 לפנה"ס), הנקראת גם תקופת המקרא, ולתוך התקופה הפרסית (586 - 332 לפנה"ס), יהודים אכלו דגים לא כשרים, כגון שפמנונים וכרישים. לא ניתן להניח שהיהודים בתקופה הזאת ידעו על איסור אכילת דגים כאלו, ובוודאי שלא יישמו אותו. הממצאים מפתיעים".
עוד ציין החוקר ש"מהתקופה ההלניסטית לא נמצאו כמעט מכלולי דגים, ולכן קשה לומר מה קרה אז. אך מהתקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה) כמעט לא אותרו דגים לא כשרים. מכך עולה שככל הנראה, בתקופה הרומית היהודים נמנעו מאכילת דגים לא כשרים, ועל כן הם הכירו ועקבו אחר חוקי התורה".
הרעיון למחקר החל ב-2017, אז שמע ד"ר אדלר הרצאה של פרופסור לרנאו על אודות ממצאים ארכיאולוגיים של דגים בישראל. "לרנר דיבר על דגים שנמצאו בירושלים, ונתן סקירה סטטיסטית. בין היתר, הוא הזכיר שבתקופת הברזל נמצאו בין היתר שפמנונים וכרישים. זה העלה לי נורה אדומה, כי איך הגיוני שבירושלים, בתקופת הברזל, יהודים אכלו דגים לא כשרים? לאחר ההרצאה שוחחנו, והחלטנו לערוך מחקר מקיף. עברנו על מאגר הנתונים שלו כדי לבדוק מתי אכלו את דגים האלו".
כעת, החוקרים מתכננים לנתח דגים נוספים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות כדי להבין יותר טוב מתי היהודים החלו לאכול רק דגים כשרים.
מחקר זה הינו חלק מפרויקט רחב, שאותו מוביל ד"ר אדלר, שנקרא "פרויקט ארכיאולוגי למקורות היהדות" (מאנגלית: Origins of Judaism Archaeological Project). מטרת פרויקט זה היא לחפש עדויות, הן בטקסט והן בארכאולוגיה, שעונות על השאלה מתי היהודים החלו לציית לחוקי התורה. בעוד כשנה, ד"ר אדלר צפוי להוציא ספר על המחקרים שביצע בנושא, ביניהם מחקר זה.
אדלר ציין כי "רוב החוקרים חושבים שהתורה התגבשה בתקופה הפרסית (539 לפנה"ס עד 332 לפנה"ס), אך זה לא אומר שהיא הייתה מוכרת לציבור. כנראה שעבר זמן עד שהתורה הפכה לפופולרית וקיימו את החוקים שכתובים בה. מעניין אותי לבדוק מתי התורה הפכה מספר שנמצא על מדף לספר שכולם מכירים ומקיימים את מה שכתוב בו".
