לומדים על חיסונים באוניברסיטת תל אביב
משבר הקורונה העולמי עודד סטודנטים בינלאומיים רבים, בהם רופאים בבתי חולים מובילים בעולם, להירשם לקורס הייחודי של אוניברסיטת תל אביב בנושא חיסונים נגד זיהומים ומגפות. הקורס נלמד בצורה מקוונת, ובין היתר, הוא כולל סטודנטים מגרמניה, ארה"ב, הודו, ארמניה, ארצות הברית, אוקראינה, מצרים, ניגריה, זמביה, ואנגולה. בנוסף, לקורס נרשמו גם ארבעה סטודנטים מהרשות הפלסטינית.
הקורס נערך בהובלת פרופ' דני כהן ופרופ' ח'יתאם מוחסן מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. לצידם ישתתפו בקורס גם מרצים אורחים בעלי שם עולמי, בהם: פרופ' אליזבט מילר מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון, פרופ' מירון לוין מאוניברסיטת מרילנד, פרופ' ג'ונתן זנילמן מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואחרים. מומחים אלו ירצו לצד פרופ' דני כהן, פרופ' ח'יתאם מוחסן ואחרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' דני כהן הסביר שישראל ידועה כמובילה בתחום בריאות הציבור ומניעת מגפות ולכן סטודנטים רבים בעולם בחרו להירשם השנה דווקא לתכנית ישראלית כדי לקבל את המידע העדכני ביותר בטיפול ומניעת מגפת הקורונה. "אין ספק שעידן הקורונה העלה את קרנה של בריאות הציבור בעיני סטודנטים ורופאים רבים בעולם שמתעניינים מאוד בחיסונים ורוצים לקבל את המידע הרלוונטי ביותר ממיטב החוקרים בתחום", מדגיש פרופ' כהן. "זה מרגש מאוד שאוניברסיטת תל אביב הפכה למרכז ידע עולמי שמרכז אליו סטודנטים מצוינים מכל העולם".
סגנית הנשיא לבינלאומיות פרופ' מלאת שמיר, הוסיפה: "הקורס החשוב שמובילים פרופ' כהן ופרופ' מוחסן מוכיח שמשבר הקורונה מייצר הזדמנויות חדשות ללמידה עם מימד בינלאומי. המעבר להוראה בזום יצר אפשרות לבנות קורסים המשותפים לסטודנטים מתל אביב עם סטודנטים מכל רחבי העולם. זהו רווח כפול: הסטודנטים שלנו נחשפים לתרבויות ודרכי מחשבה מגוונות, ואילו הסטודנטים הבינלאומיים נחשפים לידע ולמומחיות הייחודיים לחוקרים של אוניברסיטת תל אביב".
פרס על עשייה אקדמית פורצת דרך
המועצה להשכלה גבוהה הכריזה היום (ה') על הזוכים ב"פרס ההשכלה הגבוהה" הניתן כאות הוקרה על עשייה אקדמית פורצת דרך, מעוררת השראה ומשלבת מצוינות מדעית ותרומה לקהילה ולחברה. בראש ועדת הפרס עמדה שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר. הפרסים יוענקו בכנס ההשכלה הגבוהה השנתי שיתקיים בחודש יוני.
בפרס איש אקדמיה ותיק בעל תרומה רוחבית ומשמעותית לקידומה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל זכה פרופ' חיים הררי. מנימוקי ועדת הפרס: פרופ' הררי כיהן כנשיא מכון ויצמן למדע ותחת הנהגתו חווה המכון פריחה ושגשוג מדעי. הוא גם היה יו"ר ות"ת ובמסגרת תפקידו זה הטביע חותם על מערכת ההשכלה הגבוהה ותרם להתפתחותה וחיזוקה.
בנוסף, פרופ' הררי הקים את תוכנית החונכות הלאומית פר"ח, המעניקה מלגות לסטודנטים ובתמורה דורשת מהם התנדבות בקהילה. כמו כן יזם והקים את רשת המחשוב הבין-אוניברסיטאית (מחב"א) ואת מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן שעוסק בהנגשת תחום המדעים לבני הנוער. פרויקטים רבים אלה המהווים את מפעל חייו קיימים שנים רבות ויש בהם תרומה עצומה למדע, לחברה ולמדינה.
בפרס איש אקדמיה שעמד בראש מוסד על קידום יוצא דופן של מוסד להשכלה גבוהה זכתה פרופ' תמר אריאב, הנשיאה לשעבר של המכללה האקדמית בית ברל.
מנימוקי ועדת הפרס: לפרופ' אריאב תרומה גדולה ומשמעותית מאד מבחינה אקדמית וארגונית לבית ברל, המוסד בראשו עמדה. תרומתה המנהיגותית והניהולית בולטת בהתייחס לשינויים שהוחלו במוסד ובמיוחד העברתו מתקצוב משרד החינוך לתקצוב הוועדה לתכנון ולתקצוב, מהלך משמעותי ביותר בהתפתחות האקדמית של המכללה ובמיצובה במערכת ההכשרה להוראה.
פרופ' אריאב פעלה רבות להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות: יזמה את כינונו של המרכז לחיים משותפים המשמש גשר בין סטודנטים וחברי סגל יהודים וערבים, הרחיבה את פעילותו של מרכז בובר לחינוך דיאלוגי אשר לבוגריו תרומה משמעותית לחינוך ילדים ונוער בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית וכן קידמה שילוב חרדים באקדמיה. "מתווה אריאב" להכשרה להוראה, שגיבשה הוועדה בראשותה הטביע חותם על הכשרת המורים בישראל ועל מעמדם המקצועי.
בפרס איש סגל אקדמי צעיר המשלב בפעילותו האקדמית תרומה משמעותית לחברה זכתה פרופ' איילת ברעם-צברי מהטכניון. מנימוקי ועדת הפרס: לפרופ' איילת ברעם-צברי תרומה חשובה בפיתוח מתודולוגיות הוראה חדשניות והנגשת ההשכלה הגבוהה באמצעות הלמידה המקוונת לציבור רחב ובמיוחד לאוכלוסיות חלשות. היקף הפעילות שלה, הן האקדמית והן החברתית, מרשים ביותר.
פרופ' ברעם-צברי הינה חוקרת חלוצה ופורצת דרך בתחום תקשורת המדע והחינוך המדעי, ובעלת תרומה יוצאת דופן להוראה בטכניון. במקביל להצטיינותה במחקר והוראה היא פועלת בהצלחה רבה להנגיש את המדע לקהל הרחב ולסייע למדענים לחלוק תובנות ממחקריהם עם הציבור.
פרס דוליצקי לשירה יוענק למשוררת ענת זכריה
פרס דוליצקי לשנת תשפ"ב יוענק השנה למשוררת ענת זכריה – כך הודיעה השבוע האוניברסיטה העברית בירושלים. פרס דוליצקי הופך מדי שנה את הזוכה ל"משורר/ת הבית" של האוניברסיטה, למשך סמסטר – כשהזוכה מלמד או מלמדת סדנה בשירה במסגרת התוכנית לכתיבה יוצרת. בנוסף, הזוכה בפרס מקבל מענק על סך 25,000 שקל. חברי ועדת הפרס היו השנה פרופ' אילנה פרדס ופרופ' יואב רינון מהחוג לספרות כללית והשוואתית, ד"ר תמר הס ופרופ' דרור בורשטיין מהחוג לספרות עברית – כולם מהאוניברסיטה העברית.
זכריה היא משוררת, עורכת ספרותית, מנחת סדנאות כתיבה ויועצת תוכן, המשמשת גם כמבקרת המחול של ידיעות אחרונות. מנימוקי השופטים לזכייתה בפרס: "שירתה נוכחת כקול עצמאי, פורץ גבולות, שירה המתפלשת בעולם האנושי כמות שהוא. זהו דיבור שירי המודע לכוחו ומאמין בנחיצותו. ביטוי מובהק לכך הוא שירים המדברים בגוף רבים ('ואנחנו מקווים שיהיו לנו חיים'), כלומר המדברים בשם הציבור ואל הציבור. חומרי השירים הם כאב וקושי. טעות, רעב, בדידות, קנאה, עומס, הגזמה וניכור ('ירח העולה על גדותיו בטלוויזיה'). בשיר אחד הדיבור הוא דיבור של טבועה שבלי ספק כבר אינה בין החיים, אבל עודה מדברת ('אך זה שאני לא טובעת', שואלת הטבועה). זבוב לכוד בענבר מייחל למלאך, שאילו יופיע – והרי לעולם לא יופיע – יוכל לאפשר לזבוב להילכד שנית. וכאילו לא די בצער הפרטי, בעניינים שבין אישה לעצמה ולנפשה, אפופה השירה הזאת במצוקה הפוליטית והחברתית של החיים ב'פלשתינה-אַי'. א"י הופכת לקריאת כאב, והחיים – ההווה – הופך לשלד בכותרת ספרה האחרון, 'עד עצם היום'".
עוד נכתב בנימוקי השופטים: "ענת זכריה היא מבקרת מחול במקצועה, ואפשר לראות בשירתה ביקורת של ה-Danse Macabre של הקיום האנושי, ובייחוד הנשי, בישראל. ההישג של שירתה הוא בהעמדת מחול מול מחול, שירה מול עולם, עוצמה מול כוחנות, מחול שהוא התעקשות לנשום, לראות, לִחיות".
זכריה זכתה לאורך השנים בפרסים רבים ובהם פרס ראש הממשלה ליוצרים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד. בין ספריה: "יפה אחת קודם" (2008), "בגלל טעות אנוש" (2012) ו"פלשתינה אַי" (2016). פרס דוליצקי, על שמו של המשורר והסופר העברי-יידי מנחם מנדל דוליצקי, מוענק מדי שנה לבולטים שבמשוררים המקומיים. בפרס זכו בעבר, בין היתר, אלי אליהו, אגי משעול, דליה רביקוביץ', בכל סרלואי ובנימין שבילי.
תוכנית ביוזמת חברת טבע לפיתוח סטארט-אפים לטובת האנושות
אירוע הפתיחה הפרונטאלי הראשון של פורום BioInnovators, חיבור בין חברת טבע לסטארטאפים מבטיחים מתחום הבריאות, התקיים בשבוע שעבר בתל אביב, בהשתתפות חברי הפורום : דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים ברפואה ובמדעי החיים מאוניברסיטת תל-אביב, טכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ויצמן.
חברי הפורום יעבדו במהלך השנה לפיתוח רעיונות שלהם למוצרים וסטארט-אפים עתידיים, שמתוך 33 המיזמים יבחר לבסוף זוכה בתחרות BIO-MIX 2021.
מטרת התוכנית היא לחבר בין המעבדה לחיים האמיתיים ולגשר על הפער בין המצאה מדעית מבטיחה למוצר או תרופה היוצאים אל השוק. התוכנית נפתחה בחודש ינואר וזו השנה השנייה שלה.
ד"ר דנה בר-און, מנהלת קשרי אקדמיה בחטיבת המו"פ הגלובלית של טבע, אמרה: "זהו נדבך נוסף ביחסים המתהדקים של טבע עם האקדמיה בישראל - לצד הפרויקט של ״טבע אקדמיה״ שכולל כ-25 שיתופי פעולה עם מיטב החוקרים והמעבדות בישראל ממוסדות האקדמיה הנבחרים (מכון וייצמן למדע, אוניברסיטת תל-אביב, טכניון, האוניברסיטה העברית, בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון שבנגב) לפיתוח משותף של תרופות אינובטיביות".
תוכנית להכשרת אקדמאים להוראה בהתמחות מידע ונתונים במכללה האקדמית בית ברל
המכללה האקדמית בית ברל פותחת הכשרה חדשה להוראה לאקדמאים במקצוע "מידע ונתונים". המקצוע הוא מקצוע חדש במערכת החינוך ,שפותח כמענה לצרכי ההווה והעתיד והופך למקצוע מוביל הנלמד בהיקף של חמש יחידות. המגמה מיועדת לתלמידים מצטיינים במקצועות רבי מלל ותלמידים בעלי אוריינטציה טכנולוגית ומדעית, המעוניינים לקבל כלים וידע, להיות גורם מפתח במקצוע נדרש מאוד בעולם הטכנולוגי של המאה ה-21 (Data Analyst).
במכללה האקדמית אמרו כי הכשרת בוגרי התכנית להוראת מקצוע מידע ונתונים נולדה מתוך צורך במשרד החינוך להכשרת תלמידים שיוכלו להתמודד עם ייצור של נתונים בהיקפי ענק, איסוף מובנה וניתוח שלהם, הנדרש לכל תחומי המדע, התעשייה והחברה. התחום סומן על ידי האקדמיה הלאומית למדעים כתחום המחייב פיתוח נרחב גם בהשכלה הגבוהה.
המכללה האקדמית בית ברל משיקה את התכנית להכשרת אקדמאים להוראה עבור מורים מומחי תוכן בידע ונתונים אשר בקיאים בהוראת מידע ונתונים, בפיתוח חשיבה כמותית, ניהולית ואנליטית, ובהובלת למידה מבוססת פרויקטים במעבדה ובסביבות מתוקשבות. הלימודים כוללים בין היתר את הנושאים הבאים: מבוא ללימודי מידע, איסוף מידע ונתונים, עיבוד נתונים בסיסי נתונים, ניתוח נתונים ומידע, טכניקות להצגת מידע, גיאואינפורמטיקה, אינפוגרפיקה, קבלת החלטות וחשיבה ביקורתית, אינפואתיקה, ניהול מידע וידע.
הלימודים נמשכים יומיים בשבוע במשך שנה לאקדמאים בעלי תואר ראשון, שני או שלישי בוגרי מקצועות כדוגמת: מדעי המידע, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה וכדומה. סטודנטים מתחומים משיקים יחויבו בשיעורי השלמה בהתאם לתחומי התמחותם ולרקע ממנו הם באים.
