השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה להביא בדחיפות לדיון בממשלה את הצעת המחליטים למעבר לכלכלה דלת פחמן.
בשבוע שעבר פירסם המשרד להגנת הסביבה את הצעת המחליטים למעבר לכלכלה דלת פחמן, שהציב יעדים מאתגרים למעבר לאנרגיות מתחדשות, בין היתר יעד של 95% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2050. ההצעה עוררה התנגדות גדולה במשרד האנרגיה, כאשר מנכ"ל המשרד אודי אדירי תקף את ההצעה של השרה גמליאל, שאותה הגדיר כ"מחטף" לפני בחירות.
כעת מתקיים משא ומתן קדחתני על עיקרי הצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה, כאשר גורמים במשרד האנרגיה מפעילים לחצים על מנת לשנות את ההצעה, כך שתהיה יותר קרובה לעמדת המשרד. המנכ"ל אדירי התנגד לכוונה של המשרד לבחון את ההשפעה הפוטנציאלית של תוכניות ממשלתיות להשקעה בתשתיות, מה שעלול לפגוע בתוכניות המסתמכות על אנרגיה מזהמת. בנוסף, במשרד האנרגיה הציבו יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030, בעוד המשרד להגנת הסביבה התעקש על מינימום של 40%. בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה, במשרד האנרגיה הציבו יעד של 40% לסקטור התעשייה והאנרגיה לשנת 2050, בעוד שבמשרד להגנת הסביבה ביקשו להפחית פליטות בסקטור התעשייה בהיקף של 30% לכל הפחות ב-2030.
כעת השרה גמליאל מבקשת כי ראש הממשלה יפעיל את כוחו על מנת לקדם את הצעת המחליטים. "אני פונה אליך בבקשה להביא בדחיפות לדיון בממשלה את הצעת המחליטים ההיסטורית בנושא 'מעבר לכלכלה דלת פחמן', אשר תאפשר ליישם את הצהרתך בוועידת האקלים למנהיגים ותאפשר לישראל לעמוד במחויבויותיה לאמנת האקלים ובציפיות ממנה כמדינת OECD להיות בין המובילים במעבר העולמי לכלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות", כתבה השרה גמליאל. "הצהרת בוועידת האקלים בשם ממשלת ישראל למנהיגים על מחויבותה של ישראל להפסקת התלות בדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות", כתבה.
ראש הממשלה נתניהו עם ההתחייבות של ישראל בכנס האקלים בדצמבר
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
השרה ציינה כי מאז הפצת טויטת הצעת המחליטים התקיימו דיונים רבים, ואף בוצעו - מה שהגדירה - כ"התאמות" בנוסח. "לצערי הרב, על אף המחויבות הבינלאומית של ישראל, עד היום לא הובאה ההחלטה לאישור הממשלה עקב מחלוקת עם משרד האנרגיה על נוסח ההחלטה, ובדגש על היעדים שנקבעו", ציינה גמליאל. השרה כתבה כי צוות המומחים במשרד העביר למשרד האנרגיה הצעות נוסח חליפיות, אך גם להן הוא סירב. "וכעת לא ניתן להתקדם עם ההחלטה".
השרה גמליאל ביקשה כי ראש הממשלה יתערב. "מעורבתך בקידום החלטה זו הינה חיונית במסגרת המחויבות הבינלאומית של ממשלת ישראל, ואני סבורה שעל אף המצב הפוליטי, מדובר בנושא שניתן לגבש סביבו קונצנזוס רחב ולהעבירו עוד בממשלה הנוכחית".
ברקע הרצון של השרה גמליאל, שתשתתף מחר בבוקר בכנס הסביבה 2050, לקדם את ההצעה, קיימת ההתנגדות התקיפה של משרד האנרגיה, אך גם את התנגדות משרד האוצר. סגנית הממונה על התקציבים, עדי חכמון, שפירטה במכתב שורה של התנגדויות, בין היתר את העובדה שהצעת המחליטים סותרת החלטת ממשלה קודמת, לפיה היעד לאנרגיות מתחדשות ל-2030 יעמוד על 30% מסך כל צריכת החשמל. חכמון ציינה כי "תנאי בסיסי לקבלת החלטות בעלות השלכות כלכליות מרחיקות לכת הוא תיאום עם האוצר... הופתענו לקבל את טיוטת הצעת ההחלטה לראשונה. תמוה שההחלטה לא נשלחה עם חומרים מקצועיים ונתונים תומכים המסבירים את היעדים שנקבעו בה ואת ההשלכות של הצעדים המוצעים על המשק".
לדבריה, לא ברור מדוע ההחלטה נשלחה בשבוע האחרון של דצמבר, אם יש דחיפות כה גדולה בקבלת ההחלטה עד סוף שנת 2020 לאור מחויבויות אמנם האקלים והסכם פריז, כך שלא ניתן למצות את הדיון בתחום. בנוסף, להצעת המחליטים צפויות להיות גם משמעויות על המיסים בישראל. כך לדוגמה, במשרד להגנת הסביבה הציעו לבחון מנגנון להפנמת העלויות הסביבתיות של פליטת פחמן משריפת דלקים במסגרת חוק הבלו. המשמעות: עוד מיסים. "מדיניות המיסוי של מדינת ישראל הינה בסמכותו הבלעדית של משרד האוצר", כתבה חכמון, שהביעה חשש שמיסוי פחמן ייצור יותר נזק מתועלת "בשל עיוות התמריצים והפנמה לא נכונה של ההשפעות החיצוניות של הזיהום".
