הרצון לחקור את המוח נולד בעקבות ספר בנושא שהתגלגל לידי כשעוד הייתי חיילת. קראתי את הספר בעניין רב והחלטתי שזה מה שאני רוצה ללמוד באוניברסיטה. באותה תקופה לא ניתן היה ללמוד באוניברסיטת תל אביב את השילוב המתבקש של פסיכולוגיה וביולוגיה, אז החלטתי לבחור בפסיכולוגיה.

2 צפייה בגלריה
שורה עליונה: שינוי של תווי פנים שחשובים לזיהוי פנים משנה את הזהות של הפנים. שורה תחתונה: שינוי של תווי פנים שאינם חשובים לזיהוי פנים לא משנה את הזהות של הפנים
שורה עליונה: שינוי של תווי פנים שחשובים לזיהוי פנים משנה את הזהות של הפנים. שורה תחתונה: שינוי של תווי פנים שאינם חשובים לזיהוי פנים לא משנה את הזהות של הפנים
שורה עליונה: שינוי של תווי פנים שחשובים לזיהוי פנים משנה את הזהות של הפנים. שורה תחתונה: שינוי של תווי פנים שאינם חשובים לזיהוי פנים לא משנה את הזהות של הפנים
(צילום: מתוך המחקר)
כבר בשנה א', בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית, שעסק בקשר בין מוח ופסיכולוגיה, הבנתי שהגעתי למקום הנכון. בשנה ב' למדנו על הפער בין המידע שאברי החישה קולטים מהעולם לבין האופן שבו המוח מפרש אותו. למדנו גם על הניסויים היצירתיים והאלגנטיים שפסיכולוגים קוגניטיביים ביצעו על מנת לחקור את הייצוגים של העולם החיצוני שהמוח מייצר, למרות שאי אפשר לראות אותם באופן ישיר, והבנתי שזה מה שאני רוצה לחקור. התחום שנקרא מדעי המוח הקוגניטיביים היה באותה תקופה בחיתוליו בארץ, אבל התחיל כבר להתבסס בארצות הברית ולכן החלטתי לנסוע לעשות דוקטורט בארצות הברית.
את הדוקטורט במדעי המוח הקוגניטיביים עשיתי באוניברסיטת שיקגו. שם חקרתי את ההבדל באופן שבו ההמיספרה הימנית והשמאלית של מוח מייצגות מידע ראייתי. אחד הגירויים שמיוצגים באופן שונה בשתי ההמיספרות הוא פנים. כך הגעתי לחקור את הגירוי המרתק הזה, שעד היום מעסיק אותי ללא הרף. את הפוסט דוקטורט עשיתי ב-MIT. שם עסקתי בהדמיה מוחית באמצעות MRI, ובעיקר באזור המסוים במוח, שמתמחה בעיבוד פנים. עם סיום הפוסט-דוקטורט קיבלתי לשמחתי את ההזדמנות לחזור למקום שבו התחיל המסע האקדמי שלי באוניברסיטת תל אביב.
2 צפייה בגלריה
פרופ׳ גלית יובל
פרופ׳ גלית יובל
פרופ׳ גלית יובל
(צילום: ניר יובל)


מדעי הפסיכולוגיה והמוח לימדו אותי לא לקחת שום דבר שבני אדם מסוגלים לעשות כמובן מאליו. כך גם בנוגע לזיהוי פנים. מצד אחד, זה דבר שכל אחד מאיתנו עושה כל יום עשרות פעמים, בקלות רבה. אבל ברגע שמבינים שזהו תהליך חישובי מאוד מורכב, ושלמעשה אין לנו תשובה איך זה באמת קורה, אז אפשר לצאת למסע ארוך ומהנה של העלאת השערות, בדיקתן באמצעות ניסויים במעבדה, ומציאת תשובה, שתואמת או לא תואמת את ההשערה. הפריצה הגדולה של בינה מלאכותית, והיכולת של אלגוריתמים לזהות פנים ברמה של בני אדם, נותנת לנו היום כלי נוסף להבין טוב יותר את המוח האנושי. זוהי תקופה מאוד מרגשת לחקור את המוח האנושי, בשילוב של שיטות מעולם הפסיכולוגיה, ביולוגיה ומדעי המחשב.
פרופ׳ גלית יובל, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית ספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' אבי שרודר וד"ר איריס אידלסון-שיין מהאקדמיה הצעירה הישראלית.