בסוף השבוע פורסם כי בחפירות ליד לוקסור התגלתה עיר מתקופת שלטונו של אמנחותפ השלישי, שאותה כינו החוקרים "עיר הזהב האבודה". בחפירות נמצאו שרידי בתים, שגובה הקירות שלהם מגיע לשלושה מטרים, כלים רבים וגם שלדים של בני אדם שחיו באותה תקופה. "אנחנו מעריכים שהעיר משתרעת מערבה, עד דיר אל מדינה המפורסמת", אמרו החוקרים.
בעקבות הגילוי במצרים: האם ייתכן שגם בישראל יש עיר אבודה? ריאיון עם ד"ר יצחק פז
(צילום: אבי חי)
ד"ר יצחק פז, חוקר בכיר ברשות העתיקות, התייחס בריאיון לאולפן ynet לתגלית: "הדבר המרשים כאן הוא רמת ההשתמרות. אפשר לראות קירות ועמודים של מטר, לפעמים שלושה מטרים, הרבה מאוד לבנים, כתובת על כלי חרס, שלדים - כל הדברים האלה לא פשוט לגלות אותם. החוקרים שם אמרו כי ניתן ללמוד על אופן החיים של המצרים באותה תקופה".
על התגליות כאלה בישראל, אמר ד"ר פז: "אנחנו מגלים הרבה מאוד אתרים מאוד מרשימים וגדולים, שבהם אנחנו יכולים להתחקות ולשחזר את חיי התושבים שם".
על ההבדלים באקלים בין מצרים לישראל, שמשפיע על ההשתמרות: "ההבדל הגדול בין מצרים לארץ ישראל הוא שאצלנו האקלים הוא פחות הומוגני, בערבה רמת ההשתמרות תהיה שונה מאזור החוף. לכן במקרים רבים רמת ההשתמרות שם יותר טובה".
פרופ' בסטי בראין, אגיפטולוגית מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, התייחסה לחשיבות התגלית. היא אמרה: "התגלית של העיר האבודה היא התגלית השנייה בחשיבותה בתחום הארכיאולוגי אחר מציאת קברו של תות ענח אמון".
לדבריה, "גילוי העיר האבודה, לא רק שיעניק לנו הצצה נדירה לחייהם של המצרים הקדמונים, בתקופה שבה האימפריה הייתה עשירה, אלא תעזור לנו לשפוך אור על אחת התעלומות הגדולות ביותר של ההיסטוריה – מדוע אחנתון ואשתו נפרטיטי החליטו לעבור לאל עמארנה".
החפירה במקום החלה בספטמבר 2020, ולדברי החוקרים תוך שבועות של עבודה הם גילו ממצאים ראשונים – בין היתר של לבני בוץ. ככל שנמשכו העבודות במקום נחשפה העיר הגדולה, שנשתמרה היטב. בין היתר נמצאו בבתים כלים שבהם השתמשו התושבים שחיו בעיר באותה תקופה.
בסוף השבוע האחרון הוזמנו עיתונאים למקום התגלית, שם אמר להם ראש צוות החוקרים, ד"ר זאהי חוואס, שחבש כובע של אינדיאנה ג'ונס, כי מדובר בתגלית חדשה ולא בתגלית ישנה "שמוחזרה", כפי שנטען על ידי כמה גורמים.
