ההיכרות שלי עם חקר פשיעה ושוטרים התחילה בגיל מאוד צעיר כשאבא שלי, שהוא קרימינולוג ידוע, היה מספר לי על המחקרים שלו. הוא תמיד טען שהייתי קהל שבוי (לילדה בת 5 שחגורה באוטו מאחור אין הרבה לאן לברוח). אבל האמת היא שכלל לא שקלתי קריירה באקדמיה, עד שמצאתי את עצמי בשיעור כלכלה של תואר ראשון באוניברסיטת מרילנד והתחברתי מאוד לרעיון של "הסקה סיבתית". כלומר, לא תמיד הסתכלות פשוטה על הנתונים מספרת את הסיפור האמיתי וייתכן שהקשר האמיתי "הסיבתי" בין משתנים שונה מאוד מהמתאם הסטטיסטי הפשוט ביניהם. תובנה זו פתחה עבורי עולם שלם של "אמת," שבו ניתן לנצל טכניקות ניתוח שונות כדי לחשוף את הסיפור שמאחורי הנתונים - כלומר להפריד בין מתאם בנתונים (השוטרים ממוקמים באזור מסוים מכיוון שיש בו הרבה פשיעה) לבין קשר סיבתי (הגעת שוטרים רבים לאזור מורידה את הפשיעה בו).
2 צפייה בגלריה
ניסויי טבעי שאני מנצלת על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי בין נוכחות שוטרים למניעת פשיעה במאמרי "Police Presence, Rapid Response Rates, and Crime Prevention". בצד שמאל אנו רואים שכאשר יש עלייה בקריאות חירום חיצוניות יש ירידה בנוכחות של משטרה מקומית. בצד ימין אנו רואים שכאשר יש עלייה בקריאות חירום חיצוניות (שגוררת ירידה בנוכחות משטרה) ניכרת עלייה בפשיעה
המשכתי את לימודי לתואר שני ושלישי בכלכלה באוניברסיטה העברית. הדוקטורט שלי עסק בהשפעה של תמריצים פיננסיים ואכיפה על אופי הנהיגה. ממחקר, שהתחיל מהסתכלות על נוכחות שוטרים ותאונות דרכים, נחשפתי למאגר נתונים ייחודי מדאלאס, טקסס, שעקב אחר המיקום המדויק של שוטרים לאורך כל שעות היממה בשנת 2009. בעזרת 900,000,000 שידורי מיקום של GPS ניתן לעקוב אחר מיקום כל ניידת במרווחי זמן של כ-30 שניות. נתונים אלה מאפשרים לנו לשאול שאלה פשוטה כביכול: האם במקומות ובשעות שבהן יש יותר נוכחות של ניידות משטרה יש פחות פשע?
הדבר המפתיע הוא שלמרות שאולי רובנו חושבים שנוכחות שוטרים מורידה פשיעה, כאשר מאפשרים ל"נתונים לדבר" בגרף פשוט, שבו על הציר האופקי מודדים את מספר השוטרים ועל הציר האנכי מודדים את מספר הפשעים, יש מתאם חיובי - כלומר לצד עלייה בנוכחות של השוטרים קיימת עלייה (ולא ירידה) בפשיעה. הבעיה בפירוש הזה היא שאנחנו מתעלמים מהעבודה שנוכחות שוטרים אינה נקבעת באופן אקראי: יותר שוטרים נשלחים לאזורים שבהם התרחשו אירועי פשיעה או לאזורים שנחשבים מועדים יותר לפשיעה. כך שלמרות שהנתונים שיקפו מציאות נכונה בה רואים יותר שוטרים במקומות בהם ישנה יותר פשיעה, לא ניתן להסיק מכך קשר סיבתי בין שיטור לפשיעה.
האתגר שאני תמיד ניצבת מולו במחקרים שלי הוא כיצד ניתן לעשות את המעבר ממתאם פשוט בין משתנים לקשר סיבתי מוכח ביניהם. במחקרי על שיטור ופשיעה, אני מתמקדת בתזוזה אקראית של שוטרים שנובעת מקריאות חירום לעזרה (קריאות שמתקבלות ב-911 בארה"ב, מקביל לקריאות שמתקבלות ב-100 בישראל), שאינן קשורות לפשע. בדיקת המתאם בין תזוזה מסוג זה לבין פשיעה, איפשרה לי לקבוע כי עלייה של 10 אחוזים בנוכחות שוטרים באזור מורידה את הפשיעה בו ב-7 אחוזים. במחקר אחר, אני עובדת עם קבוצת חוקרים על ההשפעה של מידע על החלטות הקשורות לבריאות שלנו. על מנת לבצע את המעבר ממתאם לסיבתיות, ערכנו ניסוי בקרב קונים ברשתות המזון אונליין. בניסוי זה, חילקנו את הקונים באתר באופן אקראי, כך שחלקם מקבלים התרעה כאשר הם מוסיפים מוצר פחות בריא לסל, ומוצעת להם אופציה חלופית בריאה יותר וחלקם מבצעים קנייה רגילה.
המחקר הזה מאפשר לנו להבין את היתרונות (למשל עלייה בצריכה של החלופות הבריאות) והחסרונות (למשל התעייפות של צרכנים, פחות התייחסות למחירים) של התערבות "חכמה" על הרגלי צריכה בריאים. התוצאות שמתקבלות אחר זיהויי סיבתי במחקרים שלי מאוד שונים ולפעמים אפילו הפוכים מהסיפור שמשתמע מהמתאם הפשוט שרואים בנתונים ובמיוחד בעידן של "Big Data". חשוב שכולנו נזכור זאת.
ד"ר שרית וייסבורד, בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' ליאת קוזמא ופרופ' אבי שרודר מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
