קרחונים יכולים להיות מאיימים מאוד: רבים נשמו לאחרונה לרווחה כשהתגלה שהקרחון A-68A התפרק לרסיסים. קרחון זה, שהתנתק מיבשת אנטארקטיקה ב-2017, הלך והתקרב בחודשים האחרונים אל ג'ורג'יה הדרומית, אי בשליטה בריטית שממוקם ממזרח לקצה הדרומי של יבשת אמריקה, ומומחים חששו שהוא יתנגש באי ויפגע בבעלי החיים ששוכנים בו.
עם זאת, לקרחונים יש גם תפקיד אקולוגי חשוב, ויש שסבורים שאפשר אף להפיק מהם תועלת באופן ישיר. במחקר אמריקני שנמצא עדיין בעיצומו נבדק פתרון תיאורטי, שמבקש לשנות את מצב משק המים במקומות שסובלים ממצוקת מים: גרירת קרחוני ענק והפקת מים מהם.
ההצעה כוללת גרירת קרחון מאנטארקטיקה לעיר קייפטאון שבדרום אפריקה, שסובלת ממשבר מים חמור – מרחק של 4,697 קילומטר. "באמצעות קרחונים גדולים אפשר להקל על הבצורת ולספק לעיר מים", אומר הגאולוג ד"ר אלן קונדרון מהמכון האוקיינוגרפי וודס הול (WHOI) שבמסצ'וסטס, ארצות הברית, שהוביל את המחקר. "כך גם לא צריך לטפל במים באמצעות כימיקלים – הקרחונים הרי עשויים ממים מתוקים טהורים".
חוקרים בוחנים את הרעיון של גרירת קרחונים למרחקים ארוכים כבר עשרות שנים. ב-1973, תאגיד RAND, מכון מחקר אמריקני שמייעץ לממשלות וגופים בינלאומיים בעיצוב תהליכי מדיניות ציבורית, אף חיבר דו"ח בן 83 עמודים עבור הקרן הלאומית למדע של ארה"ב שכותרתו הייתה "קרחונים אנטארקטיים כמשאב מים מתוקים עולמי". בדו"ח נכתב שמדובר ברעיון אפשרי - אך שלא ברור כיצד אפשר ליישם אותו בקנה מידה רחב. זה לא עצר קבוצת מומחים מאיחוד האמירויות, שהכריזה ב-2018 על מיזם לגרור קרחון מאנטארקטיקה למפרץ הפרסי כדי לפתור את בעיות המים שלה.
לדברי החוקרים האמריקנים, קרחון לא גדול במיוחד יכול להתאים למטרה גם כשלוקחים בחשבון את ההפשרה שתתרחש בדרך, וקרחון באורך של כ-610 מטר ובעובי של כ-200 מטר יכול להקל על מצוקת המים של קייפטאון למשך יותר משנה. לדברי החוקרים, באנטארקטיקה יש אלפי קרחונים בסדר גודל כזה, שיכולים להתאים לא רק עבור קייפטאון, אלא גם כסיוע חירום על פי דרישה לאזורים אחרים.
קרחון A68a
(צילום: רויטרס)
השפעות הרות אסון?
עם זאת, לדברי פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, יישום הפתרון שמציעים החוקרים לא יהיה כה פשוט. "כדי לגרור קרחון מהקוטב הדרומי לאזור דרום אפריקה, שהשטח הימי שביניהם ידוע בכך שיש בו סערות רבות, צריך להשקיע מאמצים ניכרים – אחרת, הקרחון יינזק לפני שהוא יגיע ליעד", הוא אומר. "ייתכן שאפשר לבחור מסלול שיכוון את הקרחון בהתאם לזרמי המים, אך זה פתרון קשה למדי. ייתכן גם שיהיה עדיף להתיך את המים מהקרחונים באנטארקטיקה, ולשנע אותם בספינות למדינות שסובלות ממחסור במים – אבל פתרון כזה כנראה יהיה יקר יותר ויעיל פחות מהתפלה".
מעבר לכך, פרופ' פרייס מזהיר שבביצוע לקוי, לרעיון כמו זה שמציעים החוקרים עלולות להיות השפעות הרות אסון על כדור הארץ. "מבחינת אקלים, יש חשיבות רבה לכך שהקרחונים נמצאים בקטבים, כי הם מחזירים את קרני השמש חזרה לחלל. אם כמות הקרחונים תרד, והקרחונים הלבנים ומחזירי האור יתחלפו בים כהה שסופג הרבה יותר קרינת שמש ומתחמם, הדבר עלול להעלות את הטמפרטורה העולמית", הוא אומר.
כידוע, כבר היום הקרח בקטבים הולך ונעלם. "משבר האקלים משפיע בקטבים בצורה הרבה יותר משמעותית ביחס לשאר כדור הארץ", אומר פרייס. למעשה, מדענים מעריכים שייתכן שעד 2050 לא יהיו בקוטב הצפוני קרחונים כלל בקיץ.
"אם נשתמש בקרחונים שנמצאים על היבשות, הדבר עלול גם להעלות את מפלס הים", אומר פרופ' פרייס. הסיבה לכך היא שבמהלך גרירת הקרחונים חלק מהמים שמרכיבים אותם צפוי להפשיר ולהצטרף אל מי הים. לדברי פרופ' פרייס, סיכון נוסף בשיטה טמון בעובדה שהקרחונים עשויים ממים מתוקים. "הפשרה נרחבת של חלקים מהקרחון בדרך יכולה לשנות את מאזן המלחים בים, מה שעלול להשפיע על המערכת האקולוגית הימית", הוא אומר.
לגרור קרחון לישראל?
בעיית המחסור במים והמאמצים לפתור אותה לא זרים לישראלים. כיום, מצב משק המים בישראל טוב מאשר בעבר בזכות מתקני ההתפלה, שמהווים את אחד ממקורות המים העיקריים בישראל (כ-80 אחוז מהצריכה הביתית והתעשייתית). מעבר לכך, ישראל גם מובילה עולמית במיחזור שפכים, וכיום נעשה בארץ שימוש חוזר בקרוב ל-90 אחוז ממי השפכים המטוהרים, כשהרוב הולך להשקיה. "הפתרונות הללו, לצד ניהול נכון, מחזקים את משק המים שלנו", אומר פרופ' פרייס.
על אף כל זאת, המצב בישראל רחוק מלהיות אידיאלי. בעקבות משבר האקלים, אירועי הגשם בישראל צפויים להפוך לעוצמתיים יותר משהיו – אך מספר ימי הגשם בשנה צפוי להצטמצם, כך שכמות הגשם הכוללת צפויה לרדת בעתיד. בנוסף על כך, הגידול המתמיד באוכלוסייה מוביל לכך שיש צורך בכמות גדולה יותר של מים על מנת לספק את הביקוש. גם ההתפלה היא לא פתרון מושלם, בעיקר מכיוון שצריכת האנרגיה של התהליך גבוהה, ושבתהליך נפלטת אל הים תמלחת –מים שמכילים את המלחים שסוננו ממי הים, שלו השפעה מקומית שלילית על הסביבה הימית.
האם קרחונים שנגררו מהקטבים עשויים להוות פתרון למצוקת המים בישראל? סביר להניח שלא. "הפתרון הזה רלוונטי פחות למדינות שנמצאות במרחק כה רב מהקטבים", אומר פרייס. "בנוסף, טמפרטורת המים בים התיכון במהלך השנה עומדת על יותר מ-17 מעלות, ובקיץ הן מגיעות אף ל-30 מעלות – הקרחון לא יחזיק מעמד יותר מדי זמן ככה".
פשוט לחסוך במים
כך או כך, הפקת מים מקרחונים היא לא הפתרון ה"יצירתי" היחיד למצוקת המים העולמית שנמצא כיום בפיתוח, ובשנים האחרונות צמחו מגוון חברות שמפיקות מים בשלל דרכים יוצאות דופן. יש חברות שמייצרות מים מהאוויר: הן גורמות ללחות שבאוויר להתעבות על משטח קר, וכשהמים מטפטפים ממנו הם נאספים ואפשר להשתמש בהם כמי שתיה. חברות אחרות, שפועלות בכפרים נידחים, אוספות את טיפות המים שמרכיבות את הערפל. "הפתרונות האלה יכולים לעזור, אך לא בקנה מידה מסחרי, נכון לעכשיו", אומר פרופ' פרייס.
"הדרך הפשוטה ביותר להתמודד עם מצוקת המים היא פשוט להקפיד על החיסכון במים בחיי היום-יום שלנו", מסכם פרייס. "אין ספק שזה הרבה יותר פשוט מאשר לגרור קרחונים בים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
