מי מעיין עין דבשה שבגליל העליון משמשים כבר עשרות שנים להשקיית השדות החקלאיים של קיבוץ כפר סאלד ולאחרונה החלו במקום עבודות תשתית להחלפת הצנרת הישנה בחדשה. בחברה להגנת הטבע מתנגדים לעבודות ואומרים כי ברשות המים הבטיחו להם כי מעיין עין דבשה שבגליל העליון "ישוחרר" וביקשו שלא לפגוע בו.
מעיין עין דבשה הוא אחד ממעיינות הדופן המזרחיים, הנובעים במורדות הגולן וזורמים היישר לעמק החולה. סביב המעיין קיים בית גידול מימי ייחודי של צומח וחי, ביניהם מינים נדירים בסכנת הכחדה. למרות זאת, המעיין תפוס לכל אורכו וצינורות מובילים את מי המעיין לשטחים החקלאיים של קיבוץ כפר סאלד בקרקעות הכבול המזרחי. יש להדגיש כי אין מדובר בהשתלטות על מי המעיין בניגוד לחוק, ומתקן תפיסת המים של הקיבוץ הוקם כבר לפני עשרות שנים. בקיבוץ טוענים כי הצנרת הישנה גורמת לנזק שמגיע למאות אלפי שקלים בשנה ולכן יש להחליף אותה בצנרת חדשה.
אלא שאנשי החברה להגנת הטבע טוענים כי ברשות המים נאמר להם כי עין דבשה עתיד להיות המעיין הראשון שישוחרר, ייתכן שאפילו עד סוף השנה הנוכחית. במכתב ששלחו אנשי החברה למנהל רשות המים, גיורא שחם, ביקשו למנוע את ההרס המתוכנן במעיין דבשה ולקדם את השבתו לטבע. "החלפת הצנרת, שכוללת עבודות מחפר וכלים כבדים אחרים... יגרמו לפגיעה בתוואי הנחל וסביבתו", כתבה עו"ד נועה יאיון היועצת המשפטית של החברה להגנת הטבע. "המדובר באבסורד של ממש שחייבים להביא לעצירתו המידית. מעיינות הדופן בכלל, ועין דבשה בפרט, הם קניינם של הציבור בישראל ואינם בבעלות קיבוץ כזה או אחר, ואפילו לא בבעלותה של רשות המים".
בשבוע שעבר היו אמורים לאשר במועצת המים את חיבור האזורים המנותקים בצפון למערכת הארצית, אלא שהתוכנית לא אושרה, בין היתר בגלל התנגדות החקלאים. יחד עם זאת, שחרור המעיין בפועל לא תלוי באישור ההחלטה. כאמור, תפיסת המים של הקיבוץ היא חוקית, שכן כך פעלו מזה שנים. בפועל, ברשות המים מעדיפים לשמור על הסטטוס-קוו מאשר להיכנס לעימות משפטי מול הקיבוץ והחקלאים.
"סמנכ"ל רשות המים מבין את החשיבות הסביבתית והציבורית", אומרת עו"ד יאיון. "אבל מבחינתם הכול צריך להיות בהסכמת החקלאים. זה מעוות. התפיסה הזו אגרסיבית ונורא מכעיסה. זו ממש הפרטה של הטבע. רשות המים היא הרגולטור, אז שיקבעו מתי מפרקים את המערכת. למה המשא ומתן? יש פה ממשלה שאמורה לייצג את הציבור, והיא חושבת שהיא צריכה לבוא במשא ומתן עם חקלאי, שברור שלא רוצה לשנות את המצב הקיים".
מים ממקור אחר
בשנים האחרונות הרשויות שינו את תפיסת העולם הישנה, ופועלים לשיקום שפיעת מקורות המים הטבעיים בנחלים. פעולות פיתוח נרחבות גרמו להתייבשות מעיינות ונחלים רבים בישראל, לאחר שתפסו את מי המעיינות והנחלים לצרכים עירוניים וחקלאיים. אלא שכיום ישנה הבנה כי המים הם נחלת הטבע והציבור ואי אפשר לנצל אותם ללא הגבלה ומחשבה קדימה.
תוכנית החיבור של האזורים המנותקים תיתן לאותם קיבוצים, דוגמת כפר סאלד, מים ממקור אחר. אלא שכעת הם פועלים להניח צנרת חדשה, מה שאומר שייתכן שמדובר בהשקעה כלכלית לטווח קצר
גורמים ברשות המים אמרו כי "תוכנית הפיתוח שהציעה רשות המים לגליל העליון במעלה כינרת תהיה השפעה סביבתית אדירה. באמצעות ביטול איחוז ותפיסת מעיינות הדופן בסמוך לנביעתם, כדי לאפשר זרימת מי המעיינות באופן חופשי ובנוסף הוצאת תחנות שאיבה מתוך יובלי הירדן. בדרך זו ניתן יהיה להשיב את הזרימה הטבעית באזור זה גם בחודשי הקיץ. רק לאחר אישור התכנית במועצת רשות המים ניתן יהיה ליישמה בשטח. אם התוכנית תאושר בשבועות הקרובים נוכל לראות תוצאות בשטח כבר בקיץ 2022".
במועצה אזורית הגליל העליון אמנם מכירים בחשיבות המעיין והמשמעות שלו לצרכי הציבור, אך מבהירים כי רק אם יישמרו מחירי המים והתוכנית של הרשות תתוקצב יתמכו במהלך: "שטחי כפר סאלד נמצאים בתחום אמנת הכבול, שמשמעותה היא חובת החקלאי להרטיב את הקרקע בכל חודשי השנה בצורה רציפה ואחראית ועל פי כללים ברורים. ידוע כי מעיין זה הינו ייחודי ובעל משמעות לצרכי הציבור והטבע ולכן כל הפעילות נעשית בתיאום מלא עם הגורמים הרלוונטיים ותוך התחייבות להחזרת המצב לקדמותו, לטובת מזעור הנזק לטבע ולסביבה. יחד עם זאת, למרות האמור בדברי החברה להגנת הטבע, אין כל תוכנית מאושרת עדכנית לשחרור מעיינות הדופן ויצירת אלטרנטיבה להשקיית שטחים אלו. האמירה כי ישנו מתווה מאושר הכולל לוחות זמנים אינו נכון לנקודת הזמן הנוכחית וכן סדרי העדיפויות המצוינים אינם מבוססים. אם תהיה אלטרנטיבה מעשית מתוקצבת על ידי בעלי העניין וכן שמירה על מחירי המים, אין מניעה לתמוך במהלך ולקדמו. מכיוון שאין הדבר כך, למרות הכתוב במכתב, כל עיכוב בהחלפת קו המים פוגע וממשיך לפגוע בפרנסת קיבוץ כפר סאלד. המציאות המתוארת במכתב, כאילו הקיבוץ עושה את הדברים על דעתו ובהינף יד פועל לטובתו, רחוקה מהמציאות, בלשון המעטה. תתכבד החברה להגנת הטבע להצטרף למהלכים משותפים הנותנים פתרונות לציבור, לטבע וחקלאות במשותף, במקום לנקוט עמדה חד צדדית הפוגעת בפרנסת החקלאים".
מרשות המים נמסר: "רשות המים פועלת מול הגורמים המקומיים בכדי למנוע עבודות אלו עד למימוש התוכנית האזורית שמקדמת רשות המים יחד עם האזור". לטענת רשות המים, עתירה לבג"ץ שהגישה החברה להגנת הטבע, ועניינה שיתוף הציבור בחיבור האזורים המנותקים למערכת הארצית, מעכבת את שחרור המעיינות. זאת, למרות שבפועל ניתן לשחרר את עין דבשה ללא קשר לעתירה.
