הקצב ההולך וגובר של ההתחממות הגלובלית משבש את מנגנון הסנכרון של ציפורים נודדות, מה שעלול להוביל להכחדת מינים. כך עולה ממחקר חדש, שערכו חוקרים ישראלים. המחקר פורסם בכתב העת scientific reports. החוקרים עצמם מודאגים: "משבר האקלים יגרום להשפעות הרסניות לכלל החיים על פני כדור הארץ. שינויים אלה כבר מהווים סכנה ממשית לעתידן של הציפורים הנודדות".
עגורים באגמון החולה, בחודש שעבר
(צילום: מוטי קמחי )
מיליוני ציפורים נודדות חולפות בשמי ישראל בכל שנה בדרכן מאזורים באפריקה לאזורי קינון באירופה. תזמון עונת הנדידה והגעה מדויקת ליעד בעונת הקינון הם קריטיים לשרידות והצלחת הרבייה של ציפורים אלו, על מנת להבטיח את דור העתיד של המין. בעשורים האחרונים, השפעות ההתחממות הגלובלית מורגשות גם בשינויים בתזמון של תחילת עונת הקינון באירופה, מה שגורם לחוסר התאמה בין זמן ההגעה של הציפורים לאזורי הקינון לבין התנאים האופטימליים המתאימים לתקופה. במחקר של החוקרת ד"ר יערה אהרון-רוטמן, שנערך בשיתוף פעולה עם התחנה לחקר ציפורים בירושלים ע"ש נילי ודוד של החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, היא ביקשה לחקור את השפעת ההתחממות הגלובלית על הגעתם של הציפורים לתחנות המעבר. ישראל היא תחנת המעבר של מינים נודדים רבים.
ד"ר אהרון-רוטמן, בשיתוף חוקרים נוספים, בחנה מה קורה לסבכי הניצי, סבכי שחור כיפה וחכלילית העצים. החוקרים הבחינו בשינויים מדאיגים אצל שני מינים. אצל הסבכי הניצי הבחינו כי הוא מקדים להגיע לישראל, ואילו אצל חכלילית העצים הזכרים הקדימו לנדוד.
הנקבות הגיעו לישראל רק לאחר הגעתם של הזכרים. אצל הסבכי שחור הכיפה לא נמצאו שינויים. "יכול להיות שכתוצאה מהתחממות האות שגורם לזכרים לנדוד גורם להם להקדים את הנדידה. הציפורים הנודדות צריכות להתאים את עצמן לשינויים שמתרחשים מרחק אלפי קילומטרים. והסנכרון הזה קריטי להן, שכן האקלים שבו הן מקננות קריטי להישרדות שלהן. זה יכול למנוע מהמין להצליח לשרוד. הוא פשוט ייעלם", אומר החוקר יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע הישראלי.
"מינים נודדים מסתמכים על מספר אתרים לאורך מסלול הנדידה, ולכן הם פגיעים יותר לשינויים לא צפויים, כיוון שאינם יכולים לצפות כיצד והאם ישתנו התנאים לאורך המסלול ולהתאים את עצמם", מסבירה ד"ר אהרון-רוטמן, מאוניברסיטת ניו אינגלנד באוסטרליה. העדויות להשפעות ההתחממות הגלובלית על ציפורים נודדות מתווספות כל שנה וכוללות השפעות בכל שלב ממעגל חייהן. בצורות ואירועים אקלימיים קשים אחרים גורמים לאיבוד אזורי מחייה ואיבוד מזון באפריקה, היכן שהן אמורות "לתדלק", לאגור שומן ואנרגיה רבה ממזון לקראת היציאה למסע.
ד"ר אהרון-רוטמן הוסיפה: "באתרי העצירה החשובים, כגון ישראל, גידול באוכלוסייה ומכך תאוצת בנייה וסלילת כבישים בנוסף לשינויים בזמני העונות מקשים על איכות החזרת האנרגיה, ואגירת השומן לקראת המשך הנדידה, ובאזורי הקינון בצפון אירופה שינויי האקלים קורים בקצב מהיר יותר, כך שעונת הקינון מתחילה מוקדם יותר, ולא נותנת סיכוי לציפורים המאחרות לסיים בהצלחה את המסע ולגדל את הדור הבא. על מנת לוודא שאנו לא מאבדים מינים רבים של ציפורים נודדות, יש להבין אילו מינים פחות גמישים להתאים עצמם לסביבה המשתנה, ולכן פגיעים יותר, ולרכז את מאמצי השימור באזורים בהם השינויים קורים בקצב המהיר ביותר. קצב שינויי האקלים מהיר מדי לחלק מהמינים שלא מסוגלים להתאים את עצמם לתנאים המשתנים בקצב מספק בכדי לשמור על שרידות המין"
"כיום כבר ברור כי משבר האקלים יגרום להשפעות מגוונות והרסניות לכלל החיים על פני כדור הארץ", אומרת ד"ר אהרון-רוטמן. "כבר בישראל ההשפעות של הטמפרטורות העולות ושינויים בזמני העונות מורגשים לבני האדם בחוסר נוחות ובהשפעה על גידולים חקלאיים, אך לציפורים הנודדות שישראל משמשת להן תחנת עצירה קריטית במסען הארוך מאפריקה לאזורי קינון באירופה, שינויים אלו כבר מהווים סכנה ממשית לעתידן".
