יבשת אנטארקטיקה ממשיכה לאבד קרח בגלל שינוי האקלים: קרחון ענק, ששטחו כ-1,270 קמ"ר - כמעט כמו השטח של אזור גוש דן - התנתק היום (ו') ממדף הקרח בראנט ביבשת. בהודעת הסקר האנטארקטי הבריטי, החוקר את היבשת, נכתב כי הסדקים הראשונים באזור התגלו לפני כמעט כעשור ומאז הם גדלו.
(הסדק במדף הקרח לפני יותר משבוע)
שבירת מדפי קרח ויצירת קרחונים הנסחפים בזרמי הים הוא תהליך טבעי שמתרחש כאשר הקרח היבשתי זורם לכיוון הים. משנת 1915 כאשר ארנסט שקלטון חקר את האזור, שולי מדף הקרח בראנט התפתחו והשתנו לאט מאוד ביחס למדפי קרח אחרים באנטרקטיקה, אך בשנים האחרונות תהליך השינוי הואץ משמעותית, באופן חריג לאזור זה.
החוקרים הבריטים מפעילים באזור את תחנת האלי, שנסגרה לפני כמה שנים לאחר התרחבות הסדקים, אך המדענים חזרו אליה לאחרונה לאחר שהועברה למיקום דרומי יותר. גוף המחקר הבריטי הודיע כי 12 החוקרים שהיו במקום פונו באמצע החודש במטוס והתחנה נסגרה לעת עתה.
לדברי החוקרים, במהלך החודש שעבר התרחבו הסדקים והיום ניתק הקרחון סופית ממדף הקרח שביבשת. פרופ' ג'יין פרנסיס, מנהלת הסקר הבריטי, אמרה: "אנחנו עוקבים אחר מדף הקרח מדי יום באמצעות רשת של מכשירי GPS ברמת דיוק גבוהה המקיפה את התחנה. אלה מודדים כיצד מדף הקרח משתנה. אנחנו משתמשים גם בתמונות לוויין של סוכנות החלל האירופית, נאס"א והלוויין הגרמני TerraSAR-X. כל הנתונים נשלחו חזרה לקיימברידג' לניתוח, כדי שנדע מה קורה כשאין צוות בתחנה בחורף האנטארקטי, כשהטמפרטורות מגיעות ל-50 מעלות מתחת לאפס.
פרופ' פרנסיס הוסיפה: "במהלך השבועות או החודשים הקרובים הקרחון עשוי להתרחק או שהוא יכול לעלות על שרטון ולהישאר קרוב למדף הקרח. רשת מכשירי ה-GPS שלנו תעניק לנו התרעה אם יהיו שינויים בקרח סביב התחנה שלנו".
סיימון גארוד, מנהל הפעילות בסקר האנטארקטי הבריטי, הוסיף: "זה מצב דינמי. לפני ארבע שנים העברנו את תחנת המחקר האלי ליבשה, כדי להבטיח שהיא לא תיסחף כשקרחון יתנתק בסופו של דבר. זו הייתה החלטה נבונה. תפקידנו כעת הוא לפקח מקרוב על המצב ולהעריך כל השפעה אפשרית של ההתנתקות הנוכחית על מדף הקרח שנותר".
בכתבה של רחלי ווקס מזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה שפורסם גם ב-ynet הוסבר כי במדפי הקרח מתרחש מדי פעם באופן טבעי תהליך שמכונה "calving", שבו חלק מן המדף נשבר אל הים. עם זאת, בשנים האחרונות התדירות והמהירות שבה אירועים כאלה מתרחשים עלתה באופן קיצוני. קפיצה זו מיוחסת לעלייה בטמפרטורות האוויר והמים שלה גורם שינוי האקלים.
מתוך כתבה שפורסמה ב-ynet לפני כשנתיים
(צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)
האוויר החם הופך את הקרח שעל פני השטח של המדף למים, שמחלחלים לתוך המדף, שוחקים אותו מבפנים ויוצרים בו סדקים שהולכים וגדלים. במקביל, מי הים החמים יותר ממיסים את תחתיתו של מדף הקרח, וכך הופכים אותו לדק ופגיע יותר. ייתכן שגם ההאצה בהפשרת קרח הים שסובב את אנטארקטיקה מוסיפה לתהליך: קרח זה מגן על היבשת מפני גלים גדולים וסופות, שעלולים לפגוע במדפי הקרח ולהגביר את חוסר היציבות שלהם.
היסדקותם ושבירתם של מדפי הקרח עלולה להחמיר את העלייה במפלס פני הים בעולם. הסיבה לכך דווקא לא נעוצה בקרחון החדש שמשתחרר אל הים (זאת מכיוון שמדפי הקרח נמצאים גם כך כמעט לחלוטין בתוך מי הים והתנתקותם של קרחונים משולי המדף לא משנה באופן משמעותי את מסת הקרח שצפה על פני הים ועל כן לא משפיעה על המפלס), אלא בהשפעתו העקיפה של מדף הקרח על הקרח הרב שנמצא על היבשה.
