גור של קוף ממין לנגור זהוב, מין בסכנת הכחדה, נולד בגן החיות התנ"כי בירושלים. הגור, שמינו עדיין לא ידוע, זוכה לטיפולן המסור של שתי אמהות - האמא הביולוגית, ליז השחורה, וחברתה זעפרן הזהובה, המשמשת כאמא המאמצת של הגור.
שתי האמהות מניקות את הגור ומשגיחות עליו בצוותא. שיתוף פעולה בין נקבות בטיפול ההורי נפוץ בקופים ולעיתים גם במיני בעלי חיים אחרים. נקבות לנגור יכולות להניק גם אם הן לא בהיריון.
בית הגידול הטבעי של לנגור זהוב הוא באי ג'אווה באינדונזיה, בעיקר באזורים של יער הגשם. ב־1999 הוכרז הלנגור הזהוב כבעל חיים מוגן באינדונזיה. לפי הערכות, אוכלוסיית הלנגורים חוותה ירידה של לפחות 30% מאז שנות ה־80 של המאה הקודמת ועד ימינו. מספרם של הלנגורים הזהובים הולך ופוחת בטבע בעקבות סחר לא חוקי בבעלי חיים אקזוטיים, ציד ודחיקתם מאזורי המחיה הטבעיים שלהם עקב גדיעת יערות הגשם.
בעולם קיימים מספר ארגונים הפועלים להשבתם לטבע למתחמים מוגדרים ולשמורות המיועדות ספציפית ללנגורים זהובים. לכל נקבת לנגור זהוב נולד צאצא אחד בשנה, מכאן גם ניתן להבין מדוע מצבם בטבע הוא חמור מאוד. מומחים מזהירים כי אם לא יפעלו לשמר את אזורי המחיה שלהם, מצב האוכלוסייה ימשיך להידרדר.
הלנגור ניזון מעלים ופרחים ולעיתים מחרקים. לנגור ג'אווה הוא חיה חברתית שחיה בקבוצות. הגור נולד מכוסה פרווה זהובה ועם בגרותו צבעו מתכהה, אם כי חלקם נשארים ג'ינג'ים. צבעם הבהיר של הגורים נועד להבטיח כי תמיד יבחינו בהם ויגוננו עליהם.
ד"ר נועם ורנר, זואולוג גן החיות התנ"כי: "קופי הלנגור הזהוב שנמצאים בגן שייכים לתוכנית ניהול אוכלוסייה של ארגון גני החיות האירופי. זעפרן הגיעה מהולנד, וליז הגיעה ממוסקבה. מכיוון שהלנגור הזהוב נמצא בסכנת הכחדה, הוא נמצא בתוכניות בינלאומיות שמטרתן לבסס 'אוכלוסיית גיבוי' עבור האוכלוסייה שבטבע. כדי שאוכלוסיית הגיבוי שבגני החיות תוכל למלא את תפקידה, היא צריכה להיות בגודל מסוים ועם מגוון גנטי מספק, ושיתוף פעולה של גני חיות בעולם חיוני להשגת מטרות אלו".
