הערב (יום ב') צפוי להיות אחד מהאירועים האסטרונומים המיוחדים והנדירים של השנים האחרונות, התקבצות קרובה של צדק ושבתאי - כוכבי הלכת הגדולים במערכת השמש. השניים יהיו כל כך קרובים (זוויתית) שיהיה ניתן לראות את שני כוכבי הלכת יחד כמעט כמו כוכב אחד גדול. כוכבי הלכת צדק ושבתאי, ענקי הגז הגדולים במערכת השמש נעים באיטיות יחסית סביב לשמש. צדק משלים הקפה אחת בכל 12 שנים לערך ושבתאי מסיים הקפה בכל כ-30 שנים. לכן, התקבצויות בין שני כוכבי הלכת האלה מתרחשות בכל קצת פחות מ-20 שנים, כאשר צדק מסיים הקפה שלמה ועוד כשליש הדרך על מנת להשיג שוב את שבתאי.
אך למרות שבכל כ-20 שנים, השניים ייראו קרובים אחד לשני (המרחק האמיתי ביניהם הוא מאות מיליוני קילומטרים), הקרבה הזוויתית בין השניים תהיה הפעם נדירה במיוחד. המרחק ביניהם הערב יהיה כחמישית מגודלו של הירח המלא. מדובר באירוע שתושבי כדור הארץ החיים היום לא זכו לראות מעולם והוא יתרחש שוב רק בעוד כמה עשרות שנים. הפעם האחרונה שהתקבצות בין השניים הייתה כה קרובה אירעה בתקופתו של גלילאו גליליי במאה ה-17 והפעם הבאה שצדק ושבתאי יופיעו בקרבה כזו תהיה ב-15 במרץ 2080. למעשה ניתן לומר שזו תהיה גם הפעם הראשונה בהיסטוריה שיהיה ניתן לצלם ולתעד את ההתקבצות של כוכבי הלכת הגדולים במערכת השמש בקרבה שכזו. צפויות לנו תמונות מרהיבות.
את ההתקבצות אפשר לראות מכל מקום בארץ, גם בעין. רק שימו לב שיש חלון זמן מוגבל מאוד של כשעה בלבד ואופק דרום מערבי פנוי. מכיוון שצדק ושבתאי נראים עם דמדומי הערב כ-30 מעלות מעל האופק בכיוון דרום מערב, השניים גם שוקעים ב-18:30 ויש קצת יותר משעה בסך הכול לתפוס אותם לפני שהם ייעלמו מעבר לאופק. לאלו שיצפו בהם בטלסקופ אפילו בהגדלה בינונית או גדולה - יוכלו לראות את שניהם בשדה ראייה אחד (צדק הדרומי מבין השנים). באותו שדה הראייה אפשר יהיה להבחין גם בארבעת ירחיו הגדולים של צדק (הירחים הגליליאניים), ירחו הגדול של שבתאי - טיטאן, וכמובן בטבעותיו.
האם להתקבצות יש משמעות פיזיקלית?
ד"ר יגאל פת-אל מציין שבהחלט יש גם משמעות פיזיקאלית. "צריך לזכור שמדובר בשני כוכבי הלכת הגדולים ביותר במערכת השמש, המצויים רחוק ממנה. לכן, בעת ההתקבצות, מרכז הכובד של השמש יימצא מחוץ לשמש, עד כדי רדיוס שמש ויותר, כך שלמעשה כל כוכבי הלכת והשמש, חגים כעת סביב נקודה המצויה מחוץ לשמש".
הדבר למעשה יימשך גם בשנים הבאות כל עוד צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון יימצאו בגזרה צרה יחסית של השמיים ביחס לשמש. "חייזר שיביט בטלסקופ על מערכת השמש ממערכת שמש מרוחקת, יראה למעשה את השמש נעה ביחס לאותה נקודה ולכן הוא יסיק שסביבה מצויים כוכבי לכת. כך אנו למעשה מגלים כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, הגורמות לאותן שמשות לחוג סביב מרכז הכובד של המערכת", אומר ד"ר פת-אל.
ברחבי הארץ יתקיימו תצפיות מודרכות עם טלסקופים במצפי כוכבים, בירוחם, מצפה רמון, פארק בריטניה ורמת הגולן. אך בשל מגבלות הקורונה, רוב התצפיות התמלאו ולא נותרו עוד מקומות. ולאלו שלא הספיקו לשריין לעצמם ואין ברשותם טלסקופ, מוזמנים להיכנס לעמוד הפיסבוק של עולם האסטרונומיה, וגם של מצפה הכוכבים - גבעתיים או בערוץ היוטיוב של דדי דייג, צלם וחובב אסטרונומיה, שיקיימו שידור חי מהאירוע הנדיר.
מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל ובעמוד הפייסבוק והאינסטגרם של שירת הכוכבים