אוכלוסיית חיות הבר הצטמצמה ב-68% מאז שנת 1970. כך עולה מדו"ח של הקרן העולמית לשימור חיות הבר WWF, שפורסם הלילה (יום ה'). בקרן אמרו כי הפגיעה במערכות האקולוגיות מסכנת את בני האדם ממחלות כמו קורונה.
שריפות באמזונס. אחד הגורמים לפגיעה
(רויטרס)
על-פי הדו"ח, הסבת קרקעות לחקלאות וסחר בחיות בר היו הסיבות המרכזיות לירידה המדאיגה במספר היונקים, הציפורים, הדגים, הזוחלים והדו-חיים בין השנים 1970 ל-2016.
"כריתת יערות שגורמת לאובדן בתי גידול של בעלי החיים, לצורך ייצור מזון - היא הגורם העיקרי לירידה דרמטית זו", אמרה פראן פרייס, בכירה בקרן. פרייס הוסיפה כי היערות נכרתו לצורך "חקלאות מסחרית רחבת היקף, בעיקר באזורים הטרופיים והתת-טרופיים, כולל יצור שמן דקלים, סויה ובשר".
מדובר לא רק בפגיעה בחיות הבר, אלא מכה קשה לכדור הארץ. בשנת 2019 יערות הגשם הטרופיים, ששמירתם חשובה לבלימת שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ, נעלמו בקצב של שטח של מגרש כדורגל אחד בכל שש שניות.
פעילי סביבה אומרים כי שימור יערות קיימים ושיקום יערות שנפגעו, מפחית את הסיכון להצפות, מסייע בהגבלת ההתחממות הגלובלית על ידי קליטת פחמן דו חמצני ומגן על המגוון הביולוגי.
בקרן העולמית לשימור חיות הבר כתבו עוד בדו"ח כי 125 מומחים ברחבי העולם עקבו אחר כמעט 21 אלף בעלי חיים מ-4,400 מינים בטבע. החוקרים העניקו תמונה על מצבם של חיות הבר לאורך השנים.
פרייס אמרה כי הנפגעים העיקרים הם בעיקר דגים החיים במקורות מים מתוקים, אך גם גורילות השפלה המזרחית ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ותוכי אפרור אפריקני בגאנה.
מנכ"ל WWF, מרקו למברטיני, הוסיף: "ירידות חמורות באוכלוסיות של מיני חיות בר מהוות מודד לכך שהטבע נפגע ושכדור הארץ שלנו מהבהב עם סימני אזהרה אדומים לכשל במערכות".
וכאמור, גם בני אדם נפגעים. מדענים אומרים שקצב המהיר של כריתת יערות הגשם הוא גורם מרכזי בהתפשטות של מחלות זואונוטיות - המועברות מבעלי חיים לבני אדם - כמו נגיף הקורונה, שגבה את חייהם של יותר מ-900 אלף בני אדם ברחבי העולם מאז התפרץ בסין בחודש דצמבר.
פרייס הזהירה שאם העולם ימשיך לשדר "עסקים כרגיל" גם בעשר השנים הקרובות, לאוכלוסיית חיות הבר יהיה צורך בעשרות שנים על מנת להשתקם, אם בכלל. היא קראה לממשלות ולחברות בעולם לנקוט בצעדים על מנת להגן על חיות הבר. פרייס אמרה עוד כי הצרכנים צריכים להבין את ההשפעה של הקניות שלהם על הסביבה ולכן לקנות בצורה מושכלת יותר.
במקביל, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה אמרו כי פתרונות כמו שיקום יערות ומנגרובים – הם המפתח להפחתת השפעות שינויי האקלים.
