מה שוקל יותר בעולמנו – מוצרי פלסטיק או בעלי-חיים? מבני בטון או עצים ושיחים? ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע המתפרסם הערב (יום ד') בכתב-העת המדעי Nature עולה כי במהלך השנה האחרונה עקפו תוצרי האדם – מבטון ועד אייפון – את המסה הכוללת של צמחים, חיידקים, פטריות ולמעשה כלל החיים על-פני כדור-הארץ (ה"ביומסה"). לפי המחקר, המסה של מבנים ותשתיות כבר עקפה את זו של כלל העצים והשיחים, בעוד המסה של מוצרי הפלסטיק גדולה כיום פי שניים מהמסה של כלל בעלי-החיים.
בקצב הנוכחי, המסה של תוצרי האדם מכפילה עצמה בכל 20 שנה, ועד שנת 2040 "אוקיינוס הבטון" יגיע ליותר משני טריליון טונות – כפול ממסת היצורים החיים בעולמנו.
קבוצת המחקר של פרופ' רון מילוא מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה מנסה להבין את העולם במספרים. במחקר קודם של הקבוצה, בהובלת ינון בר-און, חשפו החוקרים את הביומסה הכוללת של החיים בכדור-הארץ. במחקר הנוכחי בהובלת אמילי אלחכם ובשיתוף ליעד בן-אורי, יצאו החוקרים להשוות בין הביומסה שמצאו ובין האנתרופומסה – המסה של החומרים מעשה ידי אדם.
ממצאיהם מראים כי בראשית המאה ה-20, האנתרופומסה הייתה שווה לכ-3% בלבד מסך הביומסה. במהלך שנים אלה התרבו אמנם בני-האדם בקצב מהיר ומספרם צמח פי-ארבעה, אך חלקם בביומסה הכללית נותר בגדר שבריר בלבד: כ-0.01%. עם זאת, ידם הארוכה של בני-האדם – דהיינו תוצריהם התעשייתיים – התארכה בקצב מהיר בהרבה מקצב גידול האוכלוסייה. עד כדי כך מהיר, שכיום כל אדם על פני כדור-הארץ מייצר בממוצע מדי שבוע אנתרופומסה הגדולה ממשקל גופו.
הזינוק בכמות החומרים מעשה ידי אדם זכה לתנופה גדולה משנות החמישים ואילך – תקופת "ההאצה הגדולה" שלאחר מלחמת העולם השנייה - כאשר חומרי בניין כמו בטון וחצץ הפכו ליותר ויותר זמינים, וכבישים, בתים פרטיים ורבי קומות החלו לכסות את ארצות-הברית, אירופה ומדינות נוספות. האצה זו נמשכת למעשה ברציפות כבר יותר משישה עשורים, כאשר חומרי הבניין מהווים את חלק הארי בצמיחת המסה של תוצרי האדם בשנים אלה. במקביל לזינוק באנתרופומסה, מתרחש גם כרסום מתמיד בביומסה בדמות בירוא יערות, צמצום שטחים ירוקים והכחדת מינים שונים.
"ההשוואה בין המסה של תוצרי האדם והביומסה במאה השנים האחרונות, מאירה באור חדש את ההשפעה ההולכת וגדלה של הפעילות האנושית על כדור-הארץ", אומרת אלחכם. "המחקר מספק תמונת מצב של כדור-הארץ בשנת 2020 ומדגים עד כמה התרחבה טביעת הרגל שלנו בעולם הרבה מעבר ל'מידת הנעליים שלנו'", מוסיף פרופ' מילוא. "תמונה זו ממעוף הציפור עשויה לעזור לנו להבין את המשמעות של העידן שלנו המכונה האַנְתְרוֹפּוֹקֶן – התקופה הגיאולוגית אשר מתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור-הארץ. המסר שלנו במחקר – הן לקובעי המדיניות והן לקהל הרחב – הוא שאי אפשר להמעיט עוד במידת השפעתנו על העולם בהשוואה לאיתני הטבע הגדולים והחזקים. אנחנו שחקן מרכזי ורב השפעה, וכפי שנהוג לומר – עם כוח רב מגיעה גם אחריות רבה. אנו מקווים שברגע שלכולנו יהיו לנגד העיניים נתונים מטלטלים אלה, נבחר, כמין, לקחת יותר אחריות על מעשינו".
ממצאי המחקר מוצגים באופן גרפי ומוחשי באתר ייעודי פתוח לציבור שיצרו המדענים בשיתוף המעצב איתי רווה.
