כדור הארץ מתחמם בשל שינוי האקלים ואת התוצאות הקשות רואים שוב ביבשת אנטרקטיקה: קרחון ענק, ששטחו כמעט פי 3 מהשטח של גוש דן, התנתק מאנטרקטיקה לים וולדל שבאוקיינוס הדרומי. מדובר בקרחון הגדול ביותר שצף באזור בתקופה האחרונה. כך הודיעה הלילה (יום ה') סוכנות החלל האירופית, שפרסמה גם תמונת לוויין של הקרחון.
1 צפייה בגלריה
הקרחון שהתנתק בתמונת הלוויין וההשוואה למיורקה באיור למעלה
(צילום: סוכנות החלל האירופית, רויטרס)
הקרחון הענק, שמדענים מכנים 76-A, זוהה לאחרונה על ידי הלוויין Sentinel-1, אחד מששת הלוויינים של פרויקט קופרניקוס, שמפעילה סוכנות החלל האירופית. בתמונות שפורסמו נראה הקרחון הענק, שהתנתק מהיבשת.
מדובר בקרחון ששטחו 4,320 קמ"ר (לשם השוואה שטח גוש דן הוא 1,516 קמ"ר). אורכו של הקרחון הענק הוא 175 ק"מ ורוחבו כ-25 ק"מ.
המדענים אמרו כי הקרחון גדול יותר מהאי מיורקה שבים התיכון. שטח האי השייך לספרד הוא 3,640 קמ"ר.
החוקרים הוסיפו כי הקרחון 76-A התנתק ממדף הקרח רון-פילכנר. מדובר במדף קרח בשטח של כ-430 אלף קמ"ר והוא מדף הקרח השני בגודלו ביבשת, אחרי מדף הקרח רוס. בשלב זה הקרחון 76-A הוא כאמור הקרחון הגדול ביותר שצף באזור בימים האלה, והוא גדול יותר מהקרחון A-23A, ששטחו 3,380 קמ"ר. גם הקרחון השני צף בימים אלה בים ודל.
בשנים האחרונות, בשל התחממות כדור הארץ, התנתקו לא מעט קרחונים מהיבשת. בחודש פברואר התנתק קרחון, ששטחו כ-1,270 קמ"ר, ממדף הקרח בראנט ביבשת. בהודעת הסקר האנטרקטי הבריטי, החוקר את היבשת, נכתב כי הסדקים הראשונים באזור התגלו לפני כמעט כעשור ומאז הם גדלו.
קרחון A68a, שהתנתק בסוף 2020
(צילום: רויטרס)
בכתבה של רחלי ווקס מזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה שפורסם גם ב-ynet הוסבר כי במדפי הקרח מתרחש מדי פעם באופן טבעי תהליך שמכונה "calving", שבו חלק מן המדף נשבר אל הים. עם זאת, בשנים האחרונות התדירות והמהירות שבה אירועים כאלה מתרחשים עלתה באופן קיצוני. קפיצה זו מיוחסת לעלייה בטמפרטורות האוויר והמים שלה גורם שינוי האקלים.
האוויר החם הופך את הקרח שעל פני השטח של המדף למים, שמחלחלים לתוך המדף, שוחקים אותו מבפנים ויוצרים בו סדקים שהולכים וגדלים. במקביל, מי הים החמים יותר ממיסים את תחתיתו של מדף הקרח, וכך הופכים אותו לדק ופגיע יותר. ייתכן שגם ההאצה בהפשרת קרח הים שסובב את אנטרקטיקה מוסיפה לתהליך: קרח זה מגן על היבשת מפני גלים גדולים וסופות, שעלולים לפגוע במדפי הקרח ולהגביר את חוסר היציבות שלהם.
היסדקותם ושבירתם של מדפי הקרח עלולה להחמיר את העלייה במפלס פני הים בעולם. הסיבה לכך דווקא לא נעוצה בקרחון החדש שמשתחרר אל הים (זאת מכיוון שמדפי הקרח נמצאים גם כך כמעט לחלוטין בתוך מי הים והתנתקותם של קרחונים משולי המדף לא משנה באופן משמעותי את מסת הקרח שצפה על פני הים ועל כן לא משפיעה על המפלס), אלא בהשפעתו העקיפה של מדף הקרח על הקרח הרב שנמצא על היבשה.
