מאובן של מין חדש שנמצא במדגסקר התגלה כ"אב קדמון" מיניאטורי במיוחד של הדינוזאורים. במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים מארצות הברית וממדגסקר שופכים אור חדש על האבולוציה המוקדמת של הדינוזאורים, וגם של הפְּטֶרוֹזאורים - היצורים המעופפים הכבדים ביותר שחיו אי פעם.
הדינוזאורים, שהתפתחו לפני כ-250 מיליון שנה, כללו את החיות הגדולות ביותר שהילכו על פני האדמה, ואורכם של רבים מהם הגיע לעשרות מטרים. אך המין שהתגלה לאחרונה במדגסקר, והאיר פרטים חדשים בקשר לאבולוציה אל הענקים האלו, הוא דווקא זעיר למדי. המין החדש נקרא קונגונפון קלי (Kongonaphon kely), שם שפירושו בתרגום חופשי "מחסל החיפושיות הקטנות", כמחווה למקור המזון המשוער שלו. החוקרים הסיקו מה אכל הקונגונפון על פי סימני השחיקה בלסתותיו, המתאימים לתזונה של חרקים בעלי שלד חיצוני קשיח.
המין שהותיר לנו את המאובן הזה חי לפי ההערכות מאמצע עד סוף תור הטריאס, 200 עד 250 מיליון שנים לפני זמננו, והשתייך לקבוצת האורניתודירה, הקבוצה שממנה התפתחו הדינוזאורים והפטרוזאורים המעופפים. המאובן, שגובהו עשרה סנטימטרים בלבד, התגלה במדגסקר בחפירה שנערכה לפני למעלה מ-20 שנה, ב-1998. ראש צוות החוקרים סיפר בריאיון כי באתר התגלו מאובנים רבים מתקופה עלומה יחסית באבולוציה, ועל כן נדרש זמן רב כדי להבין את חשיבותו הרבה של המאובן הזה לחקר האבולוציה של הדינוזאורים.
דינוזאורים פעוטים מכוסי פלומה
חקר המאובנים של אורניתודירים קדומים הוא מצומצם ומוגבל, עקב מיעוט המאובנים שנמצאו. גילוי המין החדש שופך אור על תופעת ה"מיניאטוריזציה" -– הקטנה ניכרת של גודל הגוף, שהתרחשה ככל הנראה בשלב מוקדם באבולוציה של האורניתודירים. החוקרים משערים כי תופעה זו פתחה בפני אותם מינים נישה אקולוגית חדשה לשגשג בה, המותאמת לתזונה מחרקים. עד כה נמצאו כמה מינים קטנים המשויכים לקבוצה טקסונומית זו, אך הם נחשבו יוצאי דופן בנוף המאובנים של התקופה. כעת משערים החוקרים שנמצאו רק מאובנים מועטים כאלה פשוט משום שקשה יותר למצוא מאובנים קטנים, ולא משום שאינם קיימים. גילוי המין החדש יכול להסביר גם את נוכחות הפלומה על גוף הדינוזאורים והפטרוזאורים: בעלי חיים קטנים מתקשים יותר לשמור על חום גופם, והפלומה יכלה לעזור לאורניתודיר קטן זה לחמם את גופו בתור הטריאס, הידוע בהבדלי טמפרטורה קיצוניים בין היום ללילה. נראה שרבים מבעלי החיים הגדולים שהתפתחו מאותם מינים קטנים שמרו על אותה פלומה, וחלקם אף פיתחו ממנה נוצות של ממש.
החוקרים השוו את מאפייני המאובן החדש למאפיינים של עצמות מאובנים אחרים כדי להעריך את מיקומו של הקונגונפון בעץ החיים, המתאר את היחסים בין מינים וקבוצות מינים לאורך האבולוציה. הם קבעו את מיקומו כאב קדמון של הדינוזאורים והפטרוזאורים, מיקום מעורר התפעלות בהתחשב בכך שהדינוזאור הגדול ביותר, הארגנטינוזאורוס, הגיע לאורך של 40-36 מטרים ולמשקל של 100-70 טונות – תארו לעצמכם דינוזאור בגובה בניין בן 12 קומות, ולרגליו אביו הקדמון, שגודלו כגודל אפרוח.
אירוע זה של מיניאטוריזציה יכול להסביר גם את האבולוציה של הפְּטֶרוֹזאורים, "האחים המעופפים של הדינוזאורים". אם הפטרוזאורים התפתחו מאב קדמון קטן ומכוסה פלומה, התפתחות יכולת תעופה נראית פשוטה יותר - בהשוואה להתפתחות של יכולת כזו אצל בעל חיים שהיה מלכתחילה גדול וכבד.
ליאור פייגון, מכון דוידסון לחינוך מדעי