אי שם בתחילת שנות האלפיים ,ישבתי בסמינר במקרא באוניברסיטה העברית בהר הצופים, משקיפה מהחלון על הר הבית. יום קודם היה פיגוע. העיר הייתה מתוחה ועצבנית, מלאה אורות כחולים של משטרה. קראנו נבואת זעם, שבה אלוהים מבטיח לשבור את העיר ירושלים כמו כלי שלא יוכל להירפא. סטודנטית אחת אמרה, "אוי, זה עושה לי צמרמורת", והמרצה עשה תנועת ביטול: "בזה אני לא מתעסק." ברגע ההוא החלטתי שאני רוצה להתעסק דווקא בזה, לחקור את את אותה הצמרמורת. רציתי לדעת מה גורם לנו להרגיש שנבואה מלפני אלפי שנים יכולה פתאום לדבר אלינו, לאו דווקא בבית הכנסת או בתפילה, אלא כך, במפתיע, ברגע של מצוקה לאומית.
בזמן כתיבת הדוקטורט הבנתי שדוקא דרך טקסטים נבואיים ניתן להבין את הישראליות ואת הפרדוכסים העמוקים של התרבות הישראלית. לדוגמה, מגילת העצמאות, שכמעט בכלל לא מזכירה את אלוהים, מתגאה שמדינת ישראל תהיה "מושתתת על יסודות של חירות, צדק ושלום לאור חזונם של נביאי ישראל". מצד אחד, ערכיה של מגילת העצמאות הם אוניברסליים, חילוניים. מצד שני, הם מיוחדים לעם ישראל.
2 צפייה בגלריה
( דף מאויר מספרו של ויליאם בלייק "אמריקה: נבואה" (הודפס ב1807) באדיבות Yale Center for British Art )
אזכור ה"נבואה" מצליח להכיל גם עולם יהודי, אמוני ורוחני, אבל גם מספק אווירה של אוניברסליות בסגנון הנאורות, שלא דורש אמונה ישירה בבורא עולם. עוד פרדוקס של נבואה בציבוריות הישראלית הוא שהיא "מדברת" גם לימין וגם לשמאל. לדוגמה, אחד ממאמרי עסק בדמותה של רחל אמנו ובביטוי "ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו כא, יז) באקטואליה הישראלית. שאלתי את עצמי איך אותו ביטוי בדיוק תיפקד כסיסמה של תנועת "ארבע אימהות" שפעלו ליציאה מלבנון, גם הצליח לבטא כמיהה ומחאה חילונית "מיינסטרימית" להחזרת גלעד שליט, וגם היווה אות לשמחה משיחית מתנחלית?
אנחנו רגילים לחשוב על נבואה בהקשר הישראלי, אבל כאשר העמקתי במחקר למדתי משהו מפעים - אנחנו בכלל לא העם היחיד שמשוכנע שהוא מגשים נבואה! למעשה "התחושה הנבואית" קשורה קשר הדוק גם למהפכות הפוליטיות והתרבותיות שהתרחשו במאה ה-19 באירופה ובארה"ב. המשורר האנגלי ויליאם בלייק, לדוגמה, צפה במהפכה האמריקנית והצרפתית, היה משוכנע שהוא חי בתקופה של התגשמות הנבואות המקראיות, "עידן חדש" בו האדם הראשון עתיד לחזור לגן העדן האבוד. הוא חיכה בקוצר רוח להפיכה נגד מלך אנגליה שתתחיל את התהליך. בסדרה של נבואות מאוירות הוא האניש את רוח המהפכה העולמית וצייר אותה כדמות פרועה ולוחמנית המשלבת תכונות של עשיו, אליהו הנביא, יוחנן המטביל והאדם הראשון. בארה"ב, תיאר המשורר וולט ויטמן את חללי מלחמת האזרחים המוטלים בשדה כעצמות היבשות של יחזקאל הפזורות בבקעה, שיקומו לתחייה אחרי האיחוד של הדרום והצפון. לאחר מאה שנה הצטייר מרטין לות'ר קינג כמשה, הבא לגאול את האפריקנים-אמריקנים ממצרים של אי-שוויון.
מה קורה לנו כשאנו פותחים ספר תנ"ך, כמו אותה סטודנטית, ומרגישים שהוא מדבר ישירות אלינו? במדינת ישראל היום התשובה לשאלה הזאת תלויה בגורמים מורכבים של זהות דתית ותרבותית – הקשר שלנו לאמונה, למסורת, לשפה העברית, להיסטוריה היהודית, למקום. כל אלו מתווכים על ידי החינוך שקיבלנו, השייכות שלנו לקבוצת הזדהות ועוד ועוד. אני רוצה להציע, בנוסף לכל התשובות המוכרות, שחלק מההתרגשות שלנו מתחושה שנבואה מתגשמת לנגד עינינו היא תוצר דווקא של המאה ה-19, של אותה התלהבות נבואית שפשטה באירופה ובאמריקה בד בבד עם הלאומיות.
ד"ר יוספה רז, החוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' ליאת קוזמא ופרופ' אבי שרודר מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
