עונת הדיג ה"ספורטיבי" החלה השבוע. בצל פתיחתה, החברה להגנת הטבע פרסמה דו"ח העוסק בהשלכות השליליות של תופעת "תפיסה ושחרור" (Catch and release) של בעלי חיים ימיים.
דיג ספורטיבי הוא פעולת דיג למטרת פנאי והנאה, כאשר הדייג נהנה לא רק מהשלל, אלא גם ובעיקר מעצם החוויה, לרבות מחוויית הלכידה של הדג. במסגרת זו, במקרים רבים, דייגים נוהגים לשחרר את הדג לאחר עלייתו בחכה, ולהמשיך בפעילות הדיג.
בדו"ח, שכתב ארז ירוחם מהמכון לחקר ימים ואגמים בישראל, מסופר שהיקף תופעת ה"תפוס ושחרר" (Catch and release) עולה בהתמדה ברחבי העולם, ובאזורים רבים כמות הדגים המשוחררים עולה על כמות הדגים הנשמרים. במקומות שונים אף מאורגנים אירועים ותחרויות של "לכידה ושחרור", מתוך מחשבה כי "כך הדייגים נהנים, והדגה אינה ניזוקה".
אולם, לכידת הדג בחכה, ותהליך שחרורו למים, עלולים לגרום לקשת רחבה של פציעות מסוגים שונים, כך שהדג אינו משוחרר למים ללא נזק: פגיעה פיזית (נזק לרקמות ודימום) כתוצאה מנעיצת הקרס, לרוב באזור הפה, אך לעיתים גם באיברים פנימיים יותר כגון הזימים או הוושט. השהייה באוויר בעת השחרור גורמת לחנק הדג. העלאה מהירה של הדג מהעומק (במקרה של דיג במים עמוקים) עלולה לגרום לפגיעה רב מערכתית בעקבות שינוי בהפרשי הלחצים.
בטווח הקצר, פציעות אלו עלולות לגרום לתמותת הדג, כששיעור התמותה הממוצע לאחר השחרור עומד על 16%-18%, ובמינים רגישים מגיע עד כדי 90%. הדגים ששורדים את הפציעות עלולים לסבול בטווח הארוך מירידה בפוטנציאל הרבייה ומשינויי התנהגות כגון חששנות יתר ושינוי דפוסי נדידה.
כאשר היקף התופעה גבוה, מנהג הלכידה ושחרור עלול להוביל לירידה משמעותית בגודל אוכלוסיות דגים שלמות. בנוסף לכך, לחץ דיג מתמשך עלול להוביל לכך שפרטים יעלו בחכה יותר מפעם אחת, כך שמינים בעלי תוחלת חיים ארוכה או מינים רגישים לדיג (מיני דגים בעלי תחום מחייה קטן או נתיבי נדידה קבועים, שמקלים על לכידת מינים אלו), פגיעים במיוחד ללכידה חוזרת.
הדו"ח ממליץ כי באזורים ובעונות המותרים לדיג, ראוי לנקוט בצעדים על מנת להקטין את היקף ההשפעה השלילית, על ידי שימוש בכלים מתאימים לניהול דיג ספורטיבי, כגון: שקלול הדגים המשוחררים בהערכת כמויות שלל, עם דגש מיוחד על מינים רגישים – למשל באמצעות הגבלת כמות שלל בשיטת "תפסת – נספרת".
כמו כן, הדו"ח מציע להקטין את הנזק שנגרם בעת העלייה בחכה על ידי שימוש בציוד דיג מפחית נזק כגון קרסים עגולים (Circle hook) לא משוננים ופיתיונות מלאכותיים. בנוסף לכך, הוא ממליץ לנקוט בפעולות חינוך והסברה לציבור הדייגים, כדי להחדיר את ההכרה בנזק האפשרי של פעולת התפיסה והשחרור, ומתן הכשרה בטיפול הולם בדג ושחרורו הבטוח.
אחד מבעלי החיים הניזוקים משיטת "תפוס ושחרר" הם הגיטרניים, דגי סחוס החיים במים רדודים. מיני הגיטרניים החיים לאורך חופי הים התיכון – גיטרן מובהק וגיטרן אטלנטי – נמצאים בסכנת הכחדה, כאשר הגיטרן האטלנטי בסכנת הכחדה חמורה.
בחברה להגנת הטבע מודאגים מהישרדות הגיטרניים, שכן השנה החליט פקיד הדיג במשרד החקלאות, במפתיע, לקצר את תקופת ההשבתה של הדיג בשבועיים, ולהעמיד אותה על 32 יום בלבד, בעוד תקנות הדיג קובעות שהיא תארך 60-90 יום. השבועיים שקוצרו היו בסוף חודש יוני, בזמן בו הגיטרנים מתקבצים בחוף ישראל. אלפי רשתות וקרסים נזרקו למים, ושימשו מלכודת מוות לדגים מוגנים כמו הגיטרן.
ברק עזריאלי-זוהר, מעמותת "כרישים בישראל" ומאסטרנט בתחנת מוריס קהאן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, סיפר כי "בישראל, מתרחשת תופעה ייחודית בה הגיטרניות האטלנטיות מגיעות מאוד קרוב לחופים ומשריצות את הצאצאים שלהן בסמוך לחוף בעומק רדוד של עד שישה מטרים. ההשרצה מתבצעת במהלך חודש אוגוסט עד דצמבר. כל הזמן הזה הם יכולים להיתפס והם נתפסים בציוד דייג ספורטיבי מהחוף".
עוד ציין החוקר כי עמותת "כרישים בישראל" מלמדת כיום את הדייגים כיצד לשחרר נכון את הגיטרנים, כך שהפגיעה בהם תהיה כמה שיותר קלה. עם זאת, ציין עזריאלי-זוהר, לא ניתן לדעת בוודאות מה היא חומרת הפגיעה מהדיג גם אם בעל החיים שוחרר ונראה כי הוא חוזר לפעילות מלאה. כמו כן, עמותת "כרישים בישראל" מבצעת סיורי גיטרנים בחוף מעגן מיכאל בשיתוף החברה להגנת הטבע.
"אנו מקווים שמשרד החקלאות יטמיע בהחלטותיו את המידע המדעי העדכני, ויעמוד על יישום של תקנות הדיג, כולל השבתה מלאה של כל שיטות הדיג בתקופת הרבייה – גם לטובת מיני הדגים המסחריים, וגם להגנה על החיות המוגנות שמנסות להתרבות בתקופה זו", אמר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי ו"החצי הכחול – פרויקט הים התיכון" בחברה להגנת הטבע.
