בדומה לפחי המִחְזוּר של התושבים, כך גם חברות נדרשות על פי חוק להפריד אריזות מסחריות בבתי העסק שלהם. השנה, כדי להעלות את המודעות לנושא, תאגיד מחזור האריזות תמיר מעניק לראשונה ציון לשבח לחברות בבית הנשיא - חברת צמח תערובות זכתה בציון לשבח בשיפור משמעותי במִחְזוּר , בעוד שחברת גת גבעת חיים זכתה בציון לשבח על מִחְזוּר אריזות משמעותי לאורך שנים.
מהי חברה ממחזרת ומהן דרישות החוק בישראל? מהו עושים עם האריזות שנאספות מבתי העסק? ומהו הציון לשבח של תמיר לחברות המפרידות אריזות למחזור?
"כשחברה ממחזרת, היא מרוויחה שלוש פעמים"
"צריך להבין שעל פי הגדרת החוק, חברה שמצטברת בעסק שלה במהלך יום העבודה פסולת אריזות, מחויבת להפריד אותן ולשלוח למחזור", אומרת ורד מיניקס קורן, מנהלת מחלקת מחזור ותפעול זרם מסחרי בתאגיד מחזור האריזות תמיר.
"פסולת אריזות היא לא גביע היוגורט שהעובד אכל. מדובר על משטחי עץ, חביות פלסטיק ומתכת, שקי חומרי גלם, ג'ריקנים, קרטונים, ניילון נצמד מסחרי ועוד. אלו אריזות שמצטברות בחצר בית העסק ואסור לשלוח אותן להטמנה", מסבירה מיניקס קורן. "ההפרדה חשובה משום שכל חומר דורש טיפול אחר והתקשרות עם קבלן שונה שלוקח את החומר למפעל המחזור הרלוונטי".
"חשבו על קרטון או חבית פלסטיק - מדובר בעיקר על נפח ולא פריט ששוקל הרבה. כששמים הכל במכולה אחת, התוצאה המצערת היא שינוע של מכולת פסולת במשקל נמוך ומלאה באוויר לאתרי הטמנה, והכנסה מיותרת לאדמה של חומר שיכול להתמחזר בקלות ובצורה מעולה", לדבריה.
פלסטיק הוא אחת הדוגמאות לחומר קל למחזור, שלא זוכה להיקף מספיק של מחזור בישראל. "את הפלסטיק גורסים, שוטפים, מעבירים המסה בחום וגרעון, ומקבלים חומר גלם לייצור אריזות, צנרת לתקשורת ופחים", אומרת מינקס קורן.
"כשבית עסק מפריד את כל האריזות ודואג להתקשר עם קבלן פנוי מתאים–הוא גם מתייעל בשינוע, וגם מעביר למחזור", לדבריה. "הצעד גם יכול להיות כלכלי עבורו. יש סוגים מסוימים של פלסטיק וקרטון איכותי שבית העסק עשוי לקבל עליהם כסף או שהקבלן יכסה על עלות המשלוח, כך שהחיסכון ברור. ההטמנה עצמה עולה כסף, כך שמחזור חוסך בעלויות פינוי, שינוע והטמנה".
בשורה התחתונה, אומרת מיניקס קורן, "כשעסק ממחזר הוא מרוויח שלוש פעמים - הוא עומד בחוק, חוסך בעלויות, מקבל תמריץ כספי מתמיר ותורם לסביבה".
אנחנו מתמרצים בתי עסק שממקמים כלים לאצירה של פסולת מופרדת בשטח שלהם, ומשלמים להם תעריף שנתי על כך שיצרו תשתית נוחה להפרדת חומרים בחצר העסק ושליחתם למחזור".
תמיר בודקים האם סוגי האריזות של בית העסק מופרדים והאם הוא עובד מול קבלנים מתאימים שלוקחים את כלל הפסולת למחזור. המדד השני של התאגיד הוא שיפור במחזור פלסטיק, פרויקט שהתחיל ב-2015 וצומח בכל שנה.
"השנה בחרנו שתי קטגוריות לציון לשבח לחברות מצטיינות ", אומרת מיניקס קורן . "ראשית, ציון לשבח על הפרדה משמעותי של פסולת אריזות לאורך שנים הזוכה היא חברת גת גבעת חיים".
ציון לשבח שני הינו על שיפור משמעותי במִחְזוּר - לחברה שהתחילה בשנים האחרונות להפריד פסולת אריזות וגדלה באופן עקבי בכמויות. "בציון הזה זכתה חברת צמח תערובות ממפעלי עמק הירדן, אשר הגדילה את נפח הפסולת הממוחזרת שלה מ-12 טון ב-2017 לתחזית של יותר מ-80 טון ב-2020", אומרת מיניקס קורן. "במקום השני בקטגוריה זכתה פריטו ליי, חברת ייצור החטיפים של שטראוס, ובמקום השלישי מפעל 'דשן הצפון' – אשר עלו במאות אחוזים בשנים האחרונות.
"ההפרדה עושה הרבה סדר בעסק. הלוואי ובתי עסק ייחשפו לאפשרות כמה שיותר מוקדם".
"ההפרדה עושה הרבה סדר בעסק. הלוואי ובתי עסק ייחשפו לאפשרות כמה שיותר מוקדם"
יצחק טל (טשי), סמנכ"ל תפעול של צמח תערובות אשר קיבלה את הציון לשבח בשיפור משמעותי במִחְזוּר את אות הממחזר המשתפר של תמיר, אומר כי "הפרדה של פסולת בשטח המפעל, יעילה ונכונה יותר לכל עסק. מעבר לכך, נשלח פחות חומר להטמנה, וכך יש חיסכון של מאות שקלים לטון פסולת מוטמנת".
טל מספר כי "ב-2020 נשלח קרוב ל-85 טון פסולת למחזור, לעומת 13 טון רק לפני שנתיים. הסיבות לכך הן הצמיחה של צמח תערובות במהלך השנים האלו, הגדלת היקפי ההפרדה והתקשרויות עם קבלנים נוספים של תמיר. למשל, יצרנו קשר עם קבלנים של משטחי עץ, אשר הופכים לרוב למצע נסורת בלולי עופות".
טל מספר כי במהלך השנים התקיימו דיונים בהנהלת צמח תערובות על סימביוזה תעשייתית – כאשר מתקיים שימוש בחומרי גלם שעסק אחר לא צריך, בזמן שהעסק השני משתמש בו למטרות נוספות. בנוסף, הרצון הכללי וההגיוני עבור איכות הסביבה ועתיד העולם- הוא למחזר יותר ויותר חומרים ולהטמין פחות חומר באדמה".
במבט לעתיד, טל אומר כי "כאשר חשפו בפנינו, הנציגים של תמיר את התמורה והתועלת שיכולה לנבוע מתחום המחזור, הצטרפנו מהר מאוד. חשוב מאוד ליצור מודעות כמה שיותר מוקדם, לכמה שיותר קטגוריות במשק ובכמה שיותר מפעלים חברות בישראל - גם בפריפריה וגם במרכז".
"המטרה היא להגיע ל-0% הטמנה"
שחר שיין, מנכ"ל חברת גת גבעת חיים שזכתה בציון לשבח על מִחְזוּר אריזות לאורך שנים , אומר כי "המטרה שלנו היא להגיע לאפס הטמנה. נכון להיום אנחנו ממחזרים ומשתמשים מחדש ב-75% מהפסולת שאנחנו מייצרים. השאיפה היא להימנע מהטמנה ולהעביר למחזור, אבל גם לעבור לאריזות בשימוש חוזר".
"בכל הנוגע לחומרי הגלם שלנו, בשנים האחרונות אנחנו לא משתמשים באריזות אלא במכלית גדולה המכונה טאנקר. במקום לשלוח 100 חביות לאחד המפעלים שלנו, אנחנו שולחים מכלית אחת, אותה מרוקנים, שוטפים ועושים שימוש חוזר – עם אפס שימוש באריזות".
שיין אומר כי "האמביציה הראשונה היא לצמצם באריזות, לאחר מכן לבחור באריזות חוזרות, השלב הבא הוא אריזות ממוחזרות, ואז חומרים מתכלים ובסופו של דבר אריזות שחומר הגלם שלהן נשלח למחזור במפעלי מחזור. המטרה היא להיות מפעל ירוק, כאשר כבר היום המפעל עומד בתקנים ירוקים בינלאומיים וזו גאווה גדולה".
האג'נדה של גת בכל הנוגע לאיכות סביבה וטיפול בפסולת "נובעת משילוב של מספר גורמים", אומר שיין. "ראשית, עצם זה שאנחנו יושבים בתוך קיבוץ גבעת חיים, באזור בנוי, מחייב אותנו להיות עם מודעות גבוהה להשפעה הסביבתית. הנקודה השניה היא שלחברה המרכזית למשקאות יש מדיניות ברורה מאוד של שיפור מתמשך וצמצום של טביעת הרגל הסביבתית".
ההיבט השלישי והלא פחות חשוב, הוא הדרישה העולה מהלקוחות. "אנחנו עובדים מול שווקים בהם יש דרישה לעמידה בתקנים סביבתיים מחמירים. לכן, כדי להיות ספק של גופים בינלאומיים וליצור יתרון יחסי מול חברות ממדינות אחרות, אנחנו עומדים בתקנים המחמירים בעולם".
במבט לעתיד, שיין אומר כי "המטרה היא להגיע קרוב לאפס הטמנה ואני מאמין שנגיע לזה בשלב מסוים, אבל זה תלוי גם בהיבטים משלימים סביבנו כמו מתקני מחזור חיצוניים וטכנולוגיות שיהפכו את הפעולה ליעילה יותר. אנחנו מודעים לכך שמדובר בתהליך מתמשך עם הרבה חינוך והדרכות לעובדים, הקפדה מול העובדים, הקבלנים והספקים - כל זאת לצד פיתוח פתרונות טכנולוגיים שיכולים לעזור".
"בסוף רואים את זה בשטח - כשלמנהלים אכפת, גם לעובדים אכפת, לספקים אכפת ולכל בעלי העניין אכפת מהנושא".
בואו לקבוע איתנו את שיא ממחזרי האריזות בישראל- ממחזרים? מתחילים למחזר? לכבוד יום המחזור 2020, תאגיד מחזור האריזות תמיר קורא לכם להצטרף בלחיצת כפתור וליצור יחד שינוי גדול. גם אני ממחזר/ת>>
