לממשלות קל יותר להגיע כיום לקהל בינלאומי רחב ולהתאים את המסרים שלהן לדפוסי החשיבה של קהילות מקוונות ואף לרתום קהלים מקוונים לצורך מאמצים דיפלומטיים. השיטה, לרוב פשוטה וכוללת שימוש במדיות וטכנולוגיות חברתיות. בנוסף, מדינות יכולות להתגבר כיום על מכשולים של הדיפלומטיה הקלאסית בצורת שגרירויות וירטואליות. טכנולוגיות חברתיות אף הצליחו להעצים שחקנים לא ממשלתיים (ארגוני זכויות אדם, אנשים פרטיים) היכולים להשפיע על מהלכים דיפלומטיים.
בקורס חדש, שאותו תעביר ד"ר רונית קמפף שמלמדת במחלקה ליחסים בין לאומיים, הנקרא "דיפלומטיה דיגיטלית" שיועבר בסמסטר ב' באוניברסיטה העברית, יוצגו היבטים תיאורטיים ואמפיריים רלוונטיים של דיפלומטיה דיגיטלית תוך התייחסות להתפתחויותיה ההיסטוריות באמצעות מקרי בוחן רלוונטיים ממדינות שונות ברחבי העולם.
במסגרת הקורס יובאו גם דוגמאות עכשוויות של דיפלומטים לרתום מדיה חברתית למאמצים דיפלומטים. כמו כן, הסטודנטים יתנסו בפלטפורמות טכנולוגיות חדשות שונות בעלות השפעה על פרקטיקות דיפלומטיות כמו משחקי סימולציה ממוחשבים (פיסמייקר), עולמות וירטואליים (סקנד לייף), אפליקציות מציאות רבודה (התנסות ב-VR) ועוד. הסטודנטים שישתתפו בקורס ידרשו לפתח פרויקט אישי בשיתוף עם משרד החוץ הישראלי ומשרדי חוץ ברחבי העולם.
בסיום הקורס הסטודנטים יקבלו כלים לניתוח ביקורתי של השפעת טכנולוגיות חדשות על דיפלומטיה דיגיטלית, כמו גם כלים פרקטיים שנחוצים לפיתוח קמפיינים של דיפלומטיה דיגיטלית. "הקורס מבוקש מאוד וכבר כעת יש רשימת המתנה ארוכה של סטודנטים שמבקשים להירשם אליו", ציינה ד"ר קמפף.
טיפול תומך בחולים סופניים במרכז האקדמי לב
השבוע אושר לפתוח מסלול תואר שני בסיעוד עם מומחיות בטיפול תומך, במרכז האקדמי לב בירושלים. במרכז אמרו כי זהו המוסד האקדמי הראשון בארץ שבו ניתן יהיה לרכוש מומחיות בתואר שני בתחום טיפולי זה, תחום שההתעניינות כלפיו והדרישה לכח אדם מצד מערכת הבריאות הולכת וגוברת.
במרכז האקדמי לב הסבירו כי טיפול תומך (פליאטיבי) הינו תחום טיפולי המוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי, שמטרתו שיפור איכות חיים של אנשים שלקו במחלות חשוכות מרפא על ידי הקלה או מניעת תסמינים שונים הגורמים לסבל עבור החולה. מדובר על סימפטומים דוגמת קשיי נשימה, בחילות, חוסר תיאבון, קשיים פסיכולוגיים, חברתיים ורוחניים ועוד.
הטיפול התומך מעניק תמיכה לא רק לחולה, אלא גם לבני משפחתו בהתמודדותם עם קשיי המחלה ועם המוות הצפוי. המודעות בישראל לתחום טיפול זה עדיין בתהליכי התפתחות, כך למשל הטיפול ניתן לחולים במחלות ממאירות, אך לא תמיד באופן מלא. התמיכה של משרד הבריאות בפתיחת מסלול לימודים אקדמי ומקצועי בתחום הפליאטיבי, מעידה על מגמת שינוי ברורה בעניין, המתחוללת בתוך מערכת הבריאות ובתודעה של הציבור.
פרופ' פרידה גנץ, דיקנית הפקולטה למדעי החיים והבריאות במרכז האקדמי לב, אמרה: "נכון להיום כאשר רופאים ממצים את הטיפול בחולים סופניים, בחלק ניכר של המקרים אין מי שיטפל ויתמוך בהם ובבני משפחתם בתקופתם הקשה שמתקדמת לכיוון אחד וברור. מטרתו של הטיפול התומך הוא לחסוך מהחולים סבל גופני ונפשי ככל האפשר, כמובן גם עבור בני המשפחה. הכשרתן המקצועית והאקדמית של אחיות בתחום הפליאטיבי, יכניס כוח אדם מוסמך ויאפשר להעניק את הטיפול באופן הולם לחולים במחלות חשוכות מרפא"
