בעוד שהעולם המודרני מציע אין-ספור פתרונות טכנולוגיים עוצרי נשימה, כאשר רוצים לדעת כמה דגים יש בים, עדיין זורקים רשת, סופרים את השלל ומבצעים הערכה כבימי קדם. מצב אבסורדי זה צפוי להיפתר בקרוב, כאשר פרויקט SYMBIOSIS שאותו מוביל ד"ר רועי דיאמנט מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, ייצא לשוק באופן רשמי.
ד"ר דיאמנט מוביל קבוצה של 20 חוקרים מתשע קבוצות שונות באירופה כחלק מתוכנית "הורייזן 2020", (Horizon 2020) של האיחוד האירופי, התוכנית הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי.
מטרת הפרויקט הינה לסווג דגים מסוימים בים התיכון שיכולים להיות בסכנת הכחדה או שחשוב לשמר את הכמות שלהם על מנת לשמור על איזון אקולוגי. בעת סיווג הדגים ניתן יהיה לקבל מידע חשוב, ניתן יהיה לכמת אותם, לבדוק כמה זמן הם נמצאים באזור מסוים ועוד - וזאת מבלי לפגוע בהם או לדוג אותם .השבוע הסתיים השלב האחרון של בדיקת האב-טיפוס. זאת לאחר שהמערכת הוצבה באילת למשך שבועיים רצופים, שם ניטרה את הדגים באזור.
"פיתחנו מערכת שמשלבת גלים אקוסטיים ואופטיים, המוצבת עמוק בים לאורך זמן וסופרת דגים שנמצאים באזור. בנוסף היא מעריכה את הביו-מסה שלהם, ואפשר לדעת כמה דגים התגלו. זה מאפשר למקבלי ההחלטות לקבוע האם יש לאסור או לאפשר דיג. כל הדיגום מתבצע באופן אוטומטי: המערכת אוספת את הנתונים בעצמה ומשדרת אותם בעזרת אנטנה", אמר ד"ר דיאמונט.
הגילוי האקוסטי פותח במעבדה לאקוסטיקה וניווט תת מימי בראשות ד"ר דיאמנט, והגילוי האופטי פותח במעבדה לדימות תת מימי בראשות ד"ר טלי טרייביץ, שתי המעבדות הן חלק מהמחלקה לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה.
הפרוייקט ערך שלוש שנים. ד"ר דיאמנט סיפר כי "בשלב הראשון של הפרויקט פיתחנו את האלגוריתמים - שיטות שמשלבות גלים מוחזרים ואותות שמקבלים החזר. מאחר שאנחנו לא יודעים מאיפה הדג מגיע, אנחנו שולחים את הגלים לכל מקום ומקבלים החזרים מכל הקיים בים: אבנים, גלים, אלמוגים ועוד. ומתוך כל זה צריך לזהות את הדג. אלו שיטות של למידה מתמשכת, אלגוריתמים שפיתחנו מאפס. עד היום, פורסמו יותר מ-25 מאמרים על השיטות שלנו שפותחו בספרות המדעית. זה כולל גם אקוסטיקה וגם אופטיקה. זה היה בשנתיים הראשונות".
בשנה האחרונה הצוות עובד על בניית המערכת והוכחה שלה בפועל בים. בוצעו כ-50 ניסויים בים, והחל מיולי האחרון, הם החלו להוכיח את האב-טיפוס שפיתחו. "המערכת הוצבה יומיים בים בעומק של 1,400 מטר, כ-60 ק"מ מערבית לחיפה כדי לדמות סביבה עמוקה; הצבנו את המערכת למשך חודש ליד קניון אכזיב בעומק 120 מטר, והניסיון האחרון שלנו היה אמור להיות באיים הקנריים, אבל בגלל הקורונה הועבר הניסוי לאילת", אמר דיאמנט. המערכת הוצבה באילת בעומק של 20 מטר, 500 מטר דרומית לחוף הצפוני באילת, קרוב לגבול עם ירדן.
השלב הבא של המערכת הוא מסחור. חלקים מהמערכת כבר מוסחרו, ודיאמנט סיפר כי הם כעת מנסים להוציא לאור את המערכת, כדי שיכירו אותה בשוק.
מתי תתחיל המערכת לפעול במקומות אחרים בעולם? "צריך שיהיה גוף מסחרי שידחוף את זה. האקדמיה מביאה את זה עד נקודה מסוימת. עכשיו הרעיון הוא או להמשיך במחקר בכיוון הזה או למסחר כדי להוביל את זה. בסופו של דבר, מבחינתי כחוקר, המטרה שלי הייתה שישתמשו במערכת כדי להגיע למסקנות נכונות להערכת כמות הדגים בים. זה צורך קיים, וזה היה הדרייב שלי", ציין החוקר.
האם יש לכך פוטנציאל כלכלי? "המערכת פותחה כחלק מהפרויקט מחקר של האיחוד האירופי, אבל היה לה מראש פן מסחרי. אנחנו עובדים בשיתוף עם שתי חברות מסחריות (גרמניה ואיטליה) בתחום בניית מערכות אקוסטיות ואפליקציות של למידה ממוחשבת", אמר החוקר.
