בצל הפירמידות העתיקות במצרים, צוות ארכאולוגים בינלאומי גילה מתחם קבורה שלם מתחת לחול, תגלית שטרם נראתה כמותה בעבר. המקום מלא באוצרות ובגילויים שהעולם טרם ראה. לאתר יש פוטנציאל לכתוב מחדש את הספר על חניטת מומיות, ולחשוף את הסודות שנשכחו מאז עידן הפרעונים, המתוארכים ל-600 לפני הספירה, באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כיום.
החפירה, שבוצעה בהובלת משרד העתיקות במצרים ואוניברסיטת אברהרד קרלס אשר בטיבינגן, גרמניה, תועדה בסדרה בת ארבעה פרקים שצולמה עבור נשיונל ג'יאוגרפיק על ידי אולפני BBC, חושפת גם הוכחות ראשונות לכך שחניטת המומיות התרחשה מתחת לאדמה.
בנוסף לחשיפת מתחם בית הלוויות הראשון, שנמצא במלואו במצב מצוין, ובו אזורים ייעודיים להסרת איברים, חניטה וקבורה, תוצאות מחקר הצוות עוזרות להבין על אודות המוות - ועסקי המוות - במצרים העתיקה. הבדיקות והסריקות המדעיות האחרונות של הקברים, שרידיהם ושרידי החנוטים מוסיפים גם שכבות של משמעות וקשר לעדויות שנאספו על המסחר והטקסים הקדושים שנערכו במתחם תת-קרקעי זה. "המתחם מכיל מומיות של אנשים עשירים וגם עניים, כמו גם עדויות על חבילות ההלוויה ואיכות הסחורות המוצעות", אמר פרופסור רמדאן חוסיין, מוביל צוות הארכאולוגים שמצא את התגלית בריאיון ל-ynet.
קילוף שכבה אחר שכבה במתחם הלוויות, חושפת ממצאים מרכזיים נוספים:
- מסכת המומיה המוזהבת הראשונה ממצרים, מאז 1939. זו היא המסכה השלישית שכזו שנמצאה אי-פעם במצרים, אומנות מושלמת וטכניקת מטרולוגיה מתקדמת, שכוללת ציפוי של כסף מעובד בשכבת זהב עדינה, המייצגת צעד נוסף במסע הפיכת המתים לאלים.
- המומיה הראשונה שקבורה עם שש צנצנות שמכילות איברים פנימיים, ומציעה צורת קבורה חדשה לחלוטין. במשך אלפי שנים, המספר הסטנדרטי של כלי קודש אלו - המשמשים לאחסון אברי המתים החנוטים עמד על ארבע, שכל אחד מהם נשמר על ידי אל ייחודי.
- עדויות לפולחן לא ידוע מהעבר, הסוגד את אלת הנחש המסתורית, נחשפות באמצעות כתובות על שלוש מומיות, המזהות אותן כ'כמרים של ניוט-שאס'.
- שני כוהנים בכירים שנקברו בחיץ צידי היו ממוצא לובי. מהגרים אלו הגיעו לאחת הדרגות הגבוהות בחברה המצרית, הוכחה לכך שמוצא אתני לא היה מכשול במצרים רב-תרבותית.
- מומיה אחת נקברה בזרועות שלובות בתנוחה אלוהית ששמורה בדרך כלל רק לפרעונים. תוך סריקה תלת ממדית של מומיה בודדת, 'אייווט', ד"ר חוסין מגלה את זרועותיה השלובות על החזה, ומציע שיתכן והייתה יכולה להיות כומר בעל מעמד גבוה.
"המסע המחקרי לא מסתיים עם מציאת התגלית. אנחנו בפתחו של תהליך ארוך של הבנתה", אמר הפרופסור והוסיף כי "בהסתמך על העושר הרב של הממצאים - כלי החרס, טקסטים עומדות בפנינו לפחות עשר שנים של מחקר במקום הזה".
רמדאן סבור כי קיימים ממצאים רבים שטרם התגלו באתר. "הקומפלקס המדהים שנמצא הוא מעין נקודת ציון מרכזית ומסביבו יש בוודאי מבנים נוספים. כשיש מבנה מרכזי כה משמעותי, הוא מהווה מעין 'מגנט' מבחינת תכנון אורבני".
על מנת ללמוד יותר על תוכן הקבר ועל אלו שעבדו ונקברו במקום, הצוות הארכאולוגי השתמש בטכנולוגיה עדכנית, הכוללת בין היתר:
- סורק CT רפואי שיצר העתק דיגיטלי תלת-ממדי של צנצנות האיברים הפנימיים הקדושות ותוכניהן האורגניים, תהליך שבוצע בעבר רק על קומץ צנצנות כאלה,
- בדיקות כימיות מתקדמות על נוזלים ותוויות של מאות סירים עתיקים חשפו את חומרי הגלם שהרכיבו את המתכון לחניטת הגופות.
- שימוש בערכת שדה קלה וניידת לצורך צילום רנטגן של המומיות בקברים, אפשרה לסרוק את השרידים השבריריים במינימום נזק.
רמדאן באדרי חוסיין הוא פרופסור לאגיטפולוגיה (מדע העוסק בחקר מצרים העתיקה) באוניברסיטת אברהרד קרלס בטובינגן, גרמניה. הוא יליד בולאק, שכונה היסטורית בקהיר. הוא התעניין לראשונה בארכאולוגיה בגיל תשע כשביקר בפירמידות בגיזה. לאחר שלמד אגיפטולוגיה באוניברסיטת קהיר, הוא חזר לגיזה, כדי לעבוד כפקח במקום. לאחר מכן המשיך לדוקטורט באגיפטולוגיה באוניברסיטת בראון בארצות הברית, והתמקד בשפות מצריות עתיקות ובטקסטים דתיים.
רמדאן סיפר כי העובדה שהוא נולד וגדל במצרים משפיעה על הקשר שלו לגילוי הייחודי. "ארכיאולוגיה זה תחום בינלאומי, אך עבורי כמצרי זה מחבר אותי לתגלית ברמה אישית. אני מגיע לגילויים עם ערך מוסף שלאחרים הוא אולי קצת חסר. הערך המוסף מגיע מכך שאני גדלתי במקום הזה ויש היבטים תרבותיים שאני מבין אותם אולי קצת יותר מהקולגות שלי שלא גדלו במצרים. אני מרגיש בר מזל מההיבט הזה".
את התגליות המשלחת מצאה במהלך שנת 2018. "ביולי 2018 ערכנו מסיבת עיתונאים, שם הכרזנו על התגלית אבל לקח לנו עד דצמבר 2019 לסיים את החפירות של תאי הקבורה ולתעד את כל הממצאים", סיפר רמדאן.
פרק הבכורה של "ממלכת המומיות" ישודר ביום שני, 15 ביוני, בשעה 20:00, בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק.
