השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמורה להודיע מחר (יום א') לבג"ץ אם היא מחילה את חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים או שבכוונתה לפנות לוועדת הכלכלה של הכנסת, על מנת להוציא צו שידחה את החלת החוק.
חוק הפיקדון קבע יעדים לאיסוף מכלי משקה של גדולים, כאשר המשרד להגנת הסביבה אמור לבקר את היעדים שהיצרנים מדווחים עליהם. אם החברות לא הצליחו לאסוף בקבוקים בהיקף של 47% עד 55% מהכמות שנמכרה, הפיקדון יורחב גם לבקבוקים הגדולים.
בשנת 2018 קבע השר להגנת הסביבה לשעבר, זאב אלקין, כי החוק לא יחול על בקבוקי משקה גדולים, ובמקום זאת החליט לקנוס את חברות המשקאות שלא עמדו ביעדי האיסוף, בקנס שעמד על כ-50 מיליון שקל. הודעת השרה גמליאל תוגש בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגון "אדם טבע ודין" נגד המשרד בעניין הרחבת חוק הפיקדון. זאת, לאחר שלפי דו"ח חיצוני מ-2016 לא עמדו ביעדים שקבע החוק ונמצאו כשלים בדיווחי תאגיד המחזור אל"ה.
חוק הפיקדון משפיע על שורה של גורמים בעלי אינטרסים במשק הישראלי, בראשם יצרני המשקאות שמתנגדים למהלך וטוענים כי הדבר יגרום להתייקרות לצרכנים. הם גם חוששים מפגיעה במכירות. תאגיד המחזור אל"ה, הנמצא בבעלות יצרני המשקאות הגדולים, מזהיר כי המהלך יעלה לציבור מאות מיליוני שקלים לטיפול בפסולת הפלסטיק הנוספת.
אבל האם אכן המהלך יבוא על חשבון הציבור? לא בטוח. הרחבת החוק יכולה לייצר אלפי מקומות עבודה חדשים ולהכניס למשק מעל 100 מיליון שקלים, כך לפי דו"ח כלכלי של חברת פארטו. מנגד, טוענים יצרני המשקאות כי עלויות הטיפול הנוספות בפסולת הפלסטיק, שתהפוך מסורבלת, יושתו על הציבור.
מול יצרני המשקאות עומדים הארגונים הירוקים, בראשם "אדם טבע ודין" ותאגיד המחזור אסופתא, המקווה להרחבת החוק. הם הודיעו כי בכוונתם להציב מכונות מחזור אוטומטיות שיטפלו בבקבוקי הפלסטיק.
יש לזכור, מסבירים הארגונים הירוקים, שהרחבת החוק בסופו של דבר תועיל לציבור ותאלץ את היצרנים לקחת אחריות על הפסולת שהם מייצרים. פורום ה-15 הביע גם הוא את תמיכתו בהרחבת החוק, כאשר מרכז השלטון המקומי מתנגד.
במשאל שערכו אנשי "אדם טבע ודין" מול מנהלי מחלקות ואגפי שפ"ע ברשויות המקומיות נמצא כי 86% מהרשויות מעוניינים בהרחבת החוק. עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת ומחזור ב"אדם טבע ודין", אמר: "פורום ה-15, הכולל את הרשויות הגדולות בישראל, כבר פנה לשרה להגנת הסביבה ודרש ממנה להחיל את החוק".
