ביום שאחרי חשיפת סוג אדם "נשר רמלה", ששרידיו נמצאו בישראל, מתפרסם הערב (יום ו') מחקר חדש על אודות מציאת סוג אדם נוסף שלא היה מוכר עד כה למדע, המכונה "איש דרקון" (Homo longi). גולגולת של "איש הדרקון" נמצאה בצפון מזרח סין ולדברי המדענים סוג זה של האדם קרוב יותר אלינו מאשר הניאנדרטלים. ממצאי המחקר התפרסמו ב-The Innovation.
הגולגולת נמצאה באזור העיר חרבין בשנת 1933, בזמן הכיבוש היפני בסין על ידי אדם שהסתיר אותה בבאר מפני הכוח הכובש. במשך 85 שנה שכבה הגולגולת בבאר, עד שהוצאה משם בשנת 2018 על ידי חוקרים בראשותו של פרופ' ג'י צ'אנג מאוניברסיטת חוביי.
מדובר בגולגולת השייכת לאדם שחי לפני 146 אלף שנה, בתקופה המכונה פלייסטוקן תיכון. מדובר באותה תקופה שבה חי גם האדם שהגולגולת שלו נמצאה ליד רמלה. לדברי החוקרים, לאדם שחי לפני 146 אלף שנה בסין היו ארובות עיניים גדולות, מצח עבה יותר, פה רחב ושיניים גדולות. החוקרים הוסיפו כי המוח של "אדם הדרקון" היה זהה בגודלו לזה של בני אדם המודרניים.
"על פי הניתוחים שלנו, הקבוצה מחרבין קשורה יותר להומו ספנייס מאשר לניאנדרטלים. כלומר, לסוג זה של האדם יש אב קדמון משותף לנו", הסביר כריס סטרינגר ממוזיאון הטבע בשיחה עם סוכנות הידיעות הצרפתית.
החוקרים הוסיפו כי הגולגולת שנמצאה בסין שייכת לגבר כבן 50, שחי במישור מיוער באזור שבו נמצאת היום העיר. בגולגולת נמצאו שקעים קלים, דבר שיכול להעיד על פצעים שהבריאו. "אוכלוסייה זו הייתה של ציידים-לקטים", אמר סטרינגר. "הם התמודדו עם קור עז, עוד יותר מאשר הניאנדרטלים". לדברי החוקרים, הסוג של הזה האדם ידע לשרוד בתנאים קשים והוא נדד ברחבי יבשת אסיה.
במהלך המחקר בחנו החוקרים את המורפולוגיה של הגולגולת, תוך שימוש ביותר מ-600 תכונות. לאחר מכן הם הריצו מיליוני הדמיות באמצעות מודל מחשב, לבניית עצי משפחה הקשורים לשרידים אחרים של בני אדם קדומים שנמצאו בעולם.
סטרינגר הוסיף כי "הנתונים מצביעים על כך ש'אדם הדרקון' וכמה שרידים אחרים שנמצאו בסין, יוצרים שושלת שלישית של בני אדם, שחיו לצד הניאנדרטלים וההומו ספנייס". לדברי החוקרים, אם ההומו ספנייס היה מגיע למזרח אסיה בזמן ש"אדם הדרקון" היה נוכח שם, הם אולי היו מתערבבים ביניהם.
החוקרים סיכמו ואמרו כי הממצא החדש יכול לעצב מחדש את ההבנה שלנו בנוגע לאבולוציה האנושית. "הדבר מראה על שושלת אנושית שלישית במזרח אסיה בעלת היסטוריה אבולוציונית משלה ומראה עד כמה האזור היה חשוב להתפתחות האנושית", סיכם סטרינגר.
"שיתוף פעולה פורץ דרך שמביא לתוצאות מדעיות נהדרות"
במקביל, המחקר הישראלי שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית עורר עניין רב בארץ וגם בעולם. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן קיימה שיחה עם מובילי המחקר האנתרופולוגי והארכיאולוגי. בשיחה השתתפו מנהלי המחקר האנתרופולוגי מטעם אוניברסיטת תל אביב: פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג, ומוביל הצוות הארכיאולוגי מטעם האוניברסיטה העברית, ד"ר יוסי זיידנר.
אדם קדום, שלא היה מוכר למדע, התגלה ליד רמלה
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
5 צפייה בגלריה
הדמיה סטטית של חלק מהגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
השרה פרקש הכהן אמרה: "אתם מביאים את ישראל לקדמת הבמה כמובילה בתחום המדע, ומוכיחים שעל ידי השקעה במוחות הישראליים ומחקר ישראלי- מגיעים לפריצות דרך חסרות תקדים. נכנסתי למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עם מטרה: לחזק את המחקר בישראל וליצור בארץ תשתיות שיאפשרו לנו להשאיר את טובי החוקרים בישראל, ולקיים פה את הפיתוח והמחקר יוצאי הדופן. תודה לכם בשם כל ממשלת ישראל".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ׳ אשר כהן, הוסיף: "המחקר שפורסם במגזין המדעי המוביל science על ידי צוותי מחקר מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב הוא דוגמה נהדרת לשיתוף פעולה פורץ דרך שמביא לתוצאות מדעיות נהדרות, המשנות את שאנו יודעים על ההיסטוריה והאבולוציה האנושית. כולנו באוניברסיטה העברית מתרגשים מהגילוי המסעיר".
5 צפייה בגלריה
צוות המחקר (מימין לשמאל): יוסי זיידנר, רחל שריג, הילה מאי, מריון פרבוסט וישראל הרשקוביץ
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת בירך את החוקרים על התגלית החשובה: "המחקר פורץ הדרך מתאפיין בקריאת תגר בלתי פוסקת על מה שנחשב כאמיתות מוחלטות, ולא אחת מפריך אותן. כך עשיתם גם אתם. באמצעות טכנולוגיות חדשניות, ידע ומקצועיות חסרת פשרות, חשפתם אמת חדשה והוספתם פרק חשוב לתולדות האנושות".
