האם אנחנו מודעים לכמויות הריסוס שאנחנו חשופים אליהם? נראה שמשרדי הבריאות והחקלאות לא ממהרים לפרסם נתונים , שכן הדו"חות האחרונים שפורסמו על ידם נוגעים לנתונים שנאספו בין השנים 2018-2017.
מהדו"חות עולה כי אחוז החריגות של חומרי הדברה בפירות ובירקות עומד על 13%. זאת, לעומת הנתון של האיחוד האירופי שעומד על כ- 4% בלבד. עוד עולה כי בפירות שנצרכים יותר על ידי ילדים, כגון ענבים, תותים, אגסים ותפוחים, נמצא אחוז גבוה של דוגמאות עם תערובת חומרי הדברה. כלומר, בכל פרי נמצאו מספר חומרי הדברה. אמנם ייתכן כי כמות כל חומר וחומר עמדה בתקן הקבוע בחוק, אך יש לתת את הדעת להשפעתם המצטברת של חומרי הדברה שונים על גופם של ילדים המהווים אוכלוסייה רגישה לחומרים אלו.
3 צפייה בגלריה
רק שליש מהמזון שנבדק לשאריות חומרי הדברה היה נקי לחלוטין מחומרים
(צילום: Shutterstock)
מסתבר כי בניגוד לאירופה, בישראל לא מתבצעת כלל הערכת סיכונים המתחשבת בהשפעה המצטברת של חומרי הדברה על הגוף. רק שליש מהמזון שנבדק לשאריות חומרי הדברה היה נקי לחלוטין מחומרים. כלומר, שני שלישים מהפירות והירקות שנבדקו הכילו חומר הדברה אחד או יותר. באיחוד האירופי, לשם השוואה, יותר ממחצית המזון הנבדק נקי לחלוטין מחומרי הדברה.
בין חומרי ההדברה שחרגו מערכי הסף הקבועים בחוק, ישנם חומרים שנאסרו כלל לשימוש באיחוד האירופי, אך עדיין נמצאים בשימוש בישראל. חומרים אלו נמצאו כבעלי השפעות בריאותיות שליליות. בולט בחריגותו הכלורופיריפוס (23% חריגות), שנאסר לשימוש באירופה בשל החשש לפגיעה בהתפתחות המוח של ילדים ועוברים, ובישראל טרם התקבלה החלטה האם לאסור את השימוש בו.
יתרה מכך, בסיכום הדו"ח של משרד הבריאות מצויין כי "נדרשים פיקוח, בקרה ואכיפה הדוקים הרבה יותר ברמת השדה וזאת על מנת לצמצם את חשיפת הציבור בישראל לשאריות חומרי הדברה ממזון".
עמותת "אדם טבע ודין" עוסקת בשימור והגנת הסביבה באמצעים חוקתיים. טלי גרנות, ראש תחום בריאות וסביבה בעמותה, מסרה כי "הצרכן הישראלי רוצה לדעת שהוא אוכל מזון בריא, טוב, ובטוח למאכל. אנחנו רוצים לדעת שהרגולטור עושה את עבודתו כמו שצריך, שיש לו את המידע ויעשה פעולות אכיפה. אין סיבה שלא יסתכלו על זה בראיה מתכננת. עכשיו כשהתחלפו השרים, אולי זו הזדמנות לשים דגש על תיקון הכשלים הללו. כמובן שעדיין חשוב מאוד לאכול פירות וירקות ועדיף מאשר לא לאכול".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תוצאות בדיקות ניטור שאריות חומרי הדברה מתקבלות בצורה מרוכזת ולא דיגיטלית (בשלב זה) ממעבדות מוכרות שאינן מעבדות בריאות הציבור. הטיפול בנתונים הרבים, ניתוחם וכתיבת דו״חות מסכמים אלה דורשים עבודה רבה ומאומצת ולוקחים זמן. פרסום הדו״ח היה במסגרת הזמן המקובל בעולם לפרסומים מסוג זה. דו״ח המתייחס לשנת 2019 יפורסם גם הוא כפי שאנו מפרסמים הנתונים והדו״חות לכל שנה. השימוש בחומרי הדברה נעשה בשדה, הדבר בפיקוח ואחריות משרד החקלאות. שירות מזון ארצי במשרד הבריאות מעביר מידע אודות חריגות שנמצאות בשיווק, למשרד החקלאות להמשך טיפול מול החקלאי".
משרד החקלאות מסר בתגובה כי "ישראל היא בין המדינות המקדימות בפרסום תוצאות הסקרים, בהשוואה למדינות אירופה שפרסמו רק כעת את התוצאות הסקר לשנת 2018 ולארה"ב, שלמיטב ידיעתנו טרם פרסמו את התוצאות לשנת 2018. כידוע, סקר שאריות חומרי הדברה סוקר את הפירות והירקות במהלך כל השנה ולאורך כל שרשרת האספקה. לכן, טבעי שהדוח לשנת 2019 לא יתפרסם עד לסיומה של שנת 2019. עם תחילת שנת 2020 ולאחר סיום ביצוע הבדיקות בשטח, החלו לנתח השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות את כל התוצאות". עוד נמסר כי "מדינת ישראל מחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, ערכים אלו מחמירים יותר מאשר באירופה. משרד החקלאות ממשיך לקדם חוקים ורפורמות לשיפור הפיקוח על חומרי הדברה בתוצרת צמחית. ולראייה, ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן".
