צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת בחופי ישראל, הוצא היום (ב') לבקשת המשרד להגנת הסביבה. הצו אוסר לפרסם כל פרט מפרטי החקירה וכל פרט העלול לזהות את החשודים, ובכלל זה שם כלי השיט, נמלי מוצא ויעד, מטען ונתיב שיט. על פי החקירה, הזיהום נגרם כ-50 ק"מ מחופי אשקלון לפני כשבועיים ובשל הסערה הגיעו כמויות עצומות של זפת לחופי ישראל - מראש הנקרה בצפון ועד חוף זיקים בדרום. ynet וכלי תקשורת נוספים הגישו בקשה לבית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום.
חיילים מנקים זפת בחוף השרון
(צילום: רועי שטראוס, רשות הטבע והגנים)
הצו, שעליו חתם השופט ד"ר זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה, נוגע לחקירה המתנהלת ביחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ובמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, ועניינו זיהום ים וחופי ישראל מזפת. מדובר בחשש משיבוש חקירה בשל פרסום פרטים על אוניות, שעברו באזור בתקופה שבה נשפך נפט לים מספינה. כמו כן, מדובר בחקירה מורכבת מפני שמדובר בכלי שיט זרים ובזיהום שנגרם במים בינלאומיים, כך שמדינת ישראל לבדה אינה יכול לחקור את הפרשה.
עד היום אנשי המשרד להגנת הסביבה דיברו על החקירה בגלוי ובהועדות המשרד דובר על עשרה כלי שיט שזוהו במוקד הזיהום. בריאיון לאולפן ynet אמרה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כי אחת הספינות נבדקה בנמל אשדוד והתברר כי היא אינה קשורה לזיהום.
השרה גמליאל, אתמול באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
השרה אמרה באותו ריאיון כי מדובר ברשלנות בוטה וייתכן שמדובר בזיהום שנעשה בזדון. "בעצם זה שהוא זורק את הנפט - הוא פוגע בטבע. הם הסירו את הנפט מהאונייה לתוך המים או שקרתה תקלה והם לא דיווחו", אמרה גמליאל. "המורכבות היא למצוא את האחראים לאסון, אנחנו נעשה הכול למצוא את האחראים".
רני עמיר, מפקד היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, הודה כי הוא אינו יודע כמה זמן תימשך החקירה. "אם וכאשר יאתרו את הגורם המזהם בנמל בארץ, למרות שזה קרה במים הכלכליים, מדינת ישראל תוכל לפעול נגדו במישור הפלילי. אבל ברוב המקרים זה לא המצב. מדובר באונייה זרה, ולכן האפשרות הטובה ביותר היא להגיע לחברה המבטחת של בעלי האונייה ולהגיש תביעה אזרחית", הוא אמר. "עולם הספנות הוא עולם מורכב. לכל אונייה יש בעלים. חברה חוכרת. גורם מבטח. הצוות זר. לעיתים יש קבלנות משנה. עולם מורכב. מה שחשוב זה המבטח של האונייה כי הוא זה שפותח את הארנק. אנחנו מתורגלים ומכירים את הנוהל הזה".
ביקורת על הצו
ארגונים ירוקים מתחו ביקורת על הוצאת צו איסור הפרסום. ב"אדם טבע ודין" אמרו: "הסתרת כל הנושאים הקשורים בחקירת אסון הזפת היא פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים, שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה. בנושאים סביבתיים, בטח כאשר מדובר באסון בסדר גודל כזה, השקיפות ומסירת המידע לציבור היא קריטית ומעוגנת בחוק ופסיקה. גם במקרה של קצא"א היה חיסיון מוחלט על כל פרט הקשור לנושא ובעקבות עתירה שלנו לבג"ץ לאחר הדליפה בעברונה ב-2014 נקבע כי חרף הטענה הביטחונית לא יהיה חיסיון על נושאים סביבתיים".
עוד אמרו ב"אדם טבע ודין" כי "המסקנה המתבקשת היא שגם טענות ביטחוניות אמורות להביא להסתרה מינימלית של מידע ולהיות מאוזנות אל מול זכות הציבור לדעת. אדם טבע ודין בוחן את האפשרויות המשפטיות לערער על הצו ולהגן על זכות הציבור לדעת".
ריאיון עם מאיה יעקבס, מנכ"לית "צלול"
(צילום: עידו ארז, משי בן עמי)
מאיה יעקבס, מנכ״לית "צלול", הוסיפה: "כשהגורמים הפועלים בים ומייצרים סיכון זיהום הם חברות נפט וספנות עשירות ורבות השפעה על הרגולטור, צלול דורשת חקירה שקופה ולהסיר את הצו לאלתר".
בינתיים המשיכו גם היום מתנדבים רבים, ביניהם חיילים ושוטרים, לנקות את זיהום הזפת בחופי ישראל.
המתנדבים אוספים את הזפת מהחופים ומנסים לנקות אותה מסלעים. בין לבין מתגלים בעלי חיים שנפגעו מהחומר השחור. פעולות הניקיון החלו כבר בסוף השבוע כשמתנדבים רבים הגיעו לחופים.
על פי ההערכות, ייקח שנים לנקות את הזיהום הרב בחופים, שפגע בין היתר גם בבתי גידול של בעלי חיים ימיים וגרם למעשה לאסון האקולוגי הגדול ביותר שידעה ישראל בשנים האחרונות.
