10.9 מיליארד שקלים – זהו הנזק השנתי המשוער מפליטת גזי חממה בישראל בשנת 2019. כך עולה מהפרק העוסק בהתייעלות אנרגטית בדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר הצהריים (יום ב'). מהדו"ח עולה כי שיעור ההתייעלות הצפוי השנה הוא 7.5%, לעומת יעד של 20% שנקבע לשנה זו עוד ב-2008.
התייעלות אנרגטית מוגדרת כניצול מושכל של משאבי האנרגיה, כלומר הפקת מוצרים ותועלות כלכליות ושמירה על איכות החיים המודרנית תוך שימוש מופחת באנרגיה. המבקר, מתניהו אנגלמן, כתב כי התייעלות אנרגטית היא המפתח להבטחת משק אנרגיה עתידי בטוח, אמין, זול ונקי, וגם היא תורמת לחיסכון בעלויות, לשיפור איכות החיים, להפחתת זיהום האוויר ומקורות המים - ובמישור הלאומי להפחתת הנטל הכלכלי והתלות ביבוא אנרגיה ולקידום העצמאות האנרגטית של המשק הישראלי.
בביקורת נמצא בין היתר כי התוכנית להתייעלות אנרגטית - שמטרתה צמצום צריכת החשמל בשנים 2016 עד 2030 - אינה כוללת יעדי בינים, תקציבים וכן מדדים לבקרה ולמעקב אחר מידת העמידה ביעדים. כמו כן, המדינה לא עמדה ביעדים של צמצום הנסועה הפרטית. המבקר מצא כי בשנים 2015 עד 2018 נרשם גידול של 15% בהיקף הנסועה הפרטית, בזמן שבאותה תקופה נרשם גידול של 2% בלבד בנסועה ציבורית.
ומה עם דוגמה אישית? המבקר מצא כי 47% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת האנרגיה שלהם בשנת 2018. כמו כן, 44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת החשמל שלהם באותה שנה, שלא בהתאם לנדרש בחוק. גם בתחום הבנייה הירוקה - היקף הבנייה נותר קטן.
ויש גם חדשות טובות בתחום ההפחתה בשיעור פליטת פחמן דו חמצני בישראל. המבקר מצא כי בסקטור החשמל נרשמה ירידה בפליטות מ-59% מכלל הפליטות בשנת 2000 ל-55% בשנת 2018. מדובר בירידה שנובעת בין היתר מהמעבר לשימוש בגז טבעי במקום פחם וסולר.
בפרק ההמלצות כתב המבקר כי נוכח עלויות הנזק הגבוהות של הפחמן הדו חמצני – מומלץ כי כל הגורמים הנוגעים בדבר ימשיכו לפעול להפחתת פליטות גזי החממה, בייחוד בסקטור התחבורה, בין היתר על ידי צמצום הנסועה הפרטית מעבר לדלקים נקיים, ובסקטור החשמל על ידי מעבר לשימוש באנרגיות נקיות.
בפרק נוסף, העוסק בקידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים, נמצא כי אמנם קיים מסמך מדיניות בנושא יעדי משק האנרגיה לשנת 2030, אך אין תוכנית אב למשק האנרגיה, אף שמשרד האנרגיה ניסה לקדמה בשני העשורים שחלפו. המבקר העיר כי היעדר תוכנית אב או תוכנית אסטרטגית עלול לגרום לכך שפיתוח משק האנרגיה יתנהל בצורה של הגשמת יעדים נקודתיים של הממשלה ומילוי צרכים נקודתיים של המשק במקום פיתוח משק האנרגיה בראייה מתכללת וארוכת טווח.
בנוגע לעמידה ביעדי יצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, כתב המבקר כי הגידול בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא במגמה חיובית, אך בחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו – 5% מכלל ההספק המותקן בשנת 2014 ו-10% מכלל ההספק המותקן בשנת 2020 מעלים פערים גדולים בהתאמה בין היעד לביצוע.
גם בתחום ייצור חשמל מאנרגיית רוח – ישראל לא עמדה ביעדים. המבקר מצא כי בתחילה השנה היקף יצור חשמל מאנרגיית רוח עמד רק על כ-3.5% מהמכסה אותו קבעה ממשלת ישראל (2.6 מגה-ואט מותקן לעומת יעד של 730 מגה-ואט). המבקר ציין כי הגורמים המעכבים יישום של ייצור חשמל אנרגיית רוח הם, בין היתר, הפרעה לפעילות מערכת הביטחון ופגיעה בבעלי כנף.
בנוסף מצביע המבקר על חסמים בהקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סואלרית (פוטו-וולטאים) על גגות משרדי ממשה ומוסדות חינוך.
בפרק נוסף על מחקר ופיתוח במגזר האנרגיה נמצא בין היתר כי למרות המלצות ועדת האנרגיה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי - ניכר כי לא חל שינוי מהותי בהיקפי המו"פ במגזר האנרגיה, וזאת, בין היתר, על רק אי יישום המלצות ועדת האנרגיה.
תגובת משרד האנרגיה
לגבי הכשלים בתחום ההתייעלות האנרגטית נמסר: "עדכון התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית שיציג המשרד בימים הקרובים, קובע את היעדים ואת לוחות זמנים להשגתם. במסגרת החלטת הממשלה בנושא יוטל על משרדי הממשלה השונים לבצע את הפעולות הרלוונטיות להשגת היעדים ודרכי הדיווח. אנו פועלים מול הגורמים הרלוונטיים למצוא מקורות תקציביים למימוש התוכנית. יש לציין כי מדיניות המשרד להחלפת השימוש בדלקים מזהמים בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות מובילות את ישראל להפחתה של כ-93% בזיהום האוויר והפחתה של כ-50% בפליטת גזי החממה לנפש עד 2030".
בעניין אי עמידה ביעדים שנקבעו בתחום האנרגיות הירוקות - נמסר: "כל מועדי האסדרות שקבעה רשות החשמל אמורים היו להביא אותנו בסוף 2020 לעמידה ביעד. עקב משבר הקורונה והעיכובים בכל המשק, אפשרנו ליזמיים דחייה מסוימת, ההערכה היא כי נעמוד ביעד בחודשים הראשונים של שנת 2021".
בנוגע למחקר ולפיתוח נמסר: "המבקר מציין לטובה את האפקטיביות של השקעות יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, מה שבא לידי ביטוי בהגדלה משמעותית של מחקר ופיתוח מצד המגזר העסקי במשק האנרגיה, שיעור גבוה של מיזמים שהמשיכו לשלב החיים וניצול יעיל של התקציבים ועוד. משרד האנרגיה סבור כי עליו להיות הגורם שמרכז את התחום באמצעות יחידת המדען הראשי במשרד".
ליקויים במי השתייה
תחום נוסף שבו עסק המבקר הוא זיהום במי שתייה, שעלול לגרום לפגיעה חמורה ונרחבת בבריאות הציבור. בדו"חות קודמים של מבקר המדינה פורטו מקרים רבים שבהם ספקי מים הקפידו על קיום הוראות החוק והנחיות משרד הבריאות ולפיכך, כל לפי המבקר, סיכנו את בריאות התושבים שהם מספקים להם מים. בביקורת הנוכחית, שערך המבקר מתניהו אנגלמן, נמצא כי מרבית הספקים שנבדקו מקפידים על ביצוע הפעולות הנדרשות לשם הבטחת איכות מי השתייה. עם זאת, נמצאו ספקי מים שעדיין אינם מקפידים על קיום ההוראות וההנחיות ואינם מבצעים את הפעולות הנדרשות.
בביקורת נמצאו שלושה ספקים שרמת תיקון הליקויים שנמצאו אתם טעונה שיפור – עיריית נשר, ספק המים המקומי באחיהוד והוועד המקומי תל יוסף. המבקר כתב כי ספקים אלה לא פעלו על פי הנחיות משרד הבריאות.
המבקר כתב כי בביקורת הקודמת נמצא כי עיריית נשר לא שטפה את מאגרי מי השתייה שבאחריותה משנת 2008 במשך שש שנים ועשתה כן במהלך הביקורת הקודמת. בביקורת המעקב נמצא כי בשנים 2017 עד 2019 העירייה לא שטפה ולא חיטאה את המאגרים ועשתה זאת במהלך ביקורת המערב בינואר 2002. בקיבוץ תל יוסף נמצאו בביקורת הקודמת כי הוועד המקומי לא מילא במלואן את דרישת משרד בריאות לטיפול בזיהומים ולמניעת הישנותם. באחיהוד ספק המים לא פעל בהתאם להנחיות משרד הבריאות, דבר שיצר זיהום במי שהתייה והצריך את הרתחתם.
עוד נמצא בביקורת כי 28 ספקים לא עמדו בתוכנית הדיגום השנתית לביצוע בדיקות מיקורוביאליות וכימיות במערכת אספקת המים. בביקורת המעקב נמצא כי 11 מהם לא עמדו בתוכנית הדיגום, בעיקר בנוגע לבדיקות להימצאות מתכות מזיקות במי השתייה.
בנוסף מצא המבקר כי למשרד הבריאות אין נתונים עדכניים על טיפול הספקים בתיקון הליקויים שנמצאו בנוגע להתקנת מונעי זרימת חוזרת בכמה יישובים במגזר החקלאי.
בסיכום הפרק כתב המבקר אנגלמן כי "ממצאי דוח זה מעידים כי חלק ניכר מהגופים המבוקרים תיקנו את הליקויים שעליהם הצביע הדוח הקודם, בעיקר בתחום רישוי הקידוחים, ביצוע תוכנית הדיגום והפיקוח על התקנת המז"חים, אולם יש גופים מבוקרים שטרם תיקנו ליקויים אלה. נמצא כי עדיין יש ספקי מים שאינם ממלאים את הוראות החוק והנחיות משרד הבריאות בתחומים אלה, וכן בתחום תיקון הליקויים שמצא משרד הבריאות, לאספקת מים תקינה".
הוא הוסיף כי "אי-מילוי הוראות החוק והנחיות משרד הבריאות ואספקת מים באיכות שאיננה תקינה עלולים לסכן את בריאות התושבים. מומלץ כי משרד הבריאות ינקוט צעדי אכיפה נגד ספקים שאינם ממלאים את הוראות החוק והנחיות המשרד ויְ יַ דע את הרשויות המקומיות, ובכלל זה את המועצות האזוריות כדי שיוכלו לפעול בהתאם לסמכותם ולוודא שספקי המים ליישובים בתחום סמכותן ינקטו את הצעדים הנדרשים להבטחת איכות מי השתייה, לרבות באמצעות האצלת הסמכות לוועדים המקומיים".
