כאשר שרת האנרגיה החדשה, ח"כ קארין אלהרר, תיכנס למשרדה, היא תמצא שם הזדמנות ייחודית לחולל מהפכה של ממש בישראל, שתשפיע באופן משמעותי על חיי תושביה: פיתוח תחום האנרגיות המתחדשות בישראל.
המחירים הנמוכים של ייצור ושל אגירת האנרגיה הסולארית פותחים חלון הזדמנויות לקדם פרויקטים סולאריים בהיקף דרמטי, שיטמנו בחובם יתרונות אדירים לחברה, לביטחון, לבריאות ולכלכלה בישראל.
מבחינה כלכלית, עלות החשמל היא מרכיב בכלל המוצרים והשירותים במשק ומרכיב מרכזי בעלויות המים (התפלה והולכה). האנרגיות המתחדשות זולות יותר כעת ולכן עשויות להביא להורדה ביוקר המחייה ולשיפור התחרותיות של התעשייה הישראלית בעולם. בנוסף, מעבר לאנרגיות מתחדשות ייצור עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים (שבחלקם יועסקו מובטלים כרוניים), יפתח תעשייה שלמה ויחזק מאוד את המחקר והפיתוח בתחום שבו לישראל יש יתרון על פני מדינות אחרות בעולם.
מבחינה חברתית, רשת מבוזרת של מערכות סולאריות ביתיות ובינוניות תעביר את ההכנסות מייצור החשמל ממספר קטן של בעלי הון שמחזיקים תחנות כוח גזיות למאות אלפי משקי בית (בעיקר בפריפריה), לחקלאים ולשחקנים אחרים וחדשים בזירת האנרגיה. כל בעל גג יוכל להפוך בקלות ליצרן חשמל וליהנות מהכנסות חודשיות מובטחות וכמעט נטולות סיכון.
מבחינה ביטחונית, הרוב המוחלט של ייצור החשמל בישראל כיום מרוכז במספר קטן של תחנות כוח, שמהוות בשל כך יעד אסטרטגי מאוים. מעבר לייצור מבוזר יחזק את הביטחון הלאומי ויבטל את האפשרות של מדינות אויב וארגוני טרור לשתק את המשק הישראלי באמצעות פגיעה בתחנות הכוח הגדולות.
מייצרים חשמל מאנרגיית השמש. התחנה באשלים
(בראל אפרים ואמיל טבוסוב)
מבחינה סביבתית, הגורם העיקרי למשבר האקלים העולמי הוא פליטות גזי חממה ובראשם פחמן דו-חמצני. משק האנרגיה אחראי לרוב פליטות אלו ומעבר לאנרגיות מתחדשות הוא מהלך ראשי במאמץ העולמי לו שותפה ישראל להאט את קצב שינוי האקלים.
מבחינה בריאותית, הפחתת זיהום האוויר תביא להפחתה בתחלואה (מחלות לב ריאה ואחרות) שתוביל לחיסכון למערכות הבריאות ולקופת המדינה.
מבחינה גיאו-פוליטית, המדינות המובילות בעולם (ובראשן ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי) מבינות את הצורך הבוער בהפחתת פליטות. לכן, מדינות שיצטיינו בתחום ייהנו מתדמית חיובית ויימנעו מסנקציות כלכליות ודיפלומטיות שונות שיהיו מנת חלקן של מדינות שלא יתרמו לתהליך זה (מכסי פחמן, למשל).
לעמוד באתגרי האנרגיה
בשנים האחרונות, הממשלה קבעה יעדים שונים לייצור אנרגיה מתחדשות – אך שוב ושוב לא הצליחה, או לא רצתה, לעמוד בהם. היעד האחרון בתחום זה עמד על ייצור 10 אחוזים מסך האנרגיה עד שנת 2020, כאשר הייצור בפועל היה פחות מ-6 אחוזים. הסברים ותירוצים למצב זה יש בשפע, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן.
השרה החדשה יכולה להחליט כבר עכשיו על כמה צעדים מהירים ונבונים, שיבטיחו שישראל תוכל לעמוד באתגרי האנרגיה שלה, ואף מעבר לזה, במהירות וביעילות:
1. הסרה מלאה של חסמים ביורוקרטיים על התקנת מערכות סולאריות בתצורת דו-שימוש: בתים פרטים ובניינים, סככות, חניות, מאגרים, מפעלים, מסילות רכבת, כבישים, מעל גידולים ועוד
2. פתיחת שוק אגירת האנרגיה, כך שכל אחד יוכל לאגור חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת שתהיה זמינה לשימוש במועד מאוחר יותר
3. אישור אוטומטי לכל מי שלא מזרים עודפי חשמל סולארי לרשת החשמל להתקין בחופשיות מערכות ייצור ואגירה ולצרוך מהם חשמל
4. פתיחת משק החשמל לתחרות, כולל קנייה ומכירה חופשית של חשמל (אגרגטורים)
5. יצירת אסדרה מיוחדת ליצירת אנרגיה מתחדשת בבסיסי צה"ל. בשל השטחים האדירים שהוא חולש עליהם, צה"ל יכול לייצר כמות אדירה של אנרגיה סולארית ולחסוך הקמה של מספר תחנות כוח מבוססות דלקי מאובנים. לשם כך, צה"ל צריך לקבל תמרוץ בשנים הראשונות, שיוחזר מאוחר יותר באמצעות הורדת תעריפי החשמל
6. שינוי מבנה תעריף החשמל הביתי לתעריף פרוגרסיבי בדומה לתעריף המים: עד כמות צריכה חודשית נדיבה – תעריף נמוך יותר מהקיים, מעל לכמות זאת – תעריף גבוה יותר
צריכת החשמל בישראל צפויה לגדול פי 2.3 בשלושת העשורים הקרובים. הסיבות העיקריות לכך הן גידול האוכלוסייה, מעבר לתחבורה חשמלית ותהליכי חשמול של התעשייה. לכן, צריך לחזק כבר עכשיו את תשתית ייצור האנרגיות המתחדשות בישראל לצד תחנות הכוח הקיימות.
בתקופה הקרובה, רבים יסבירו לשרת האנרגיה שזה מסובך, בעייתי ובלתי אפשרי, אבל עם מנהיגות נכונה ונחושה – זה בהחלט ניתן לביצוע.
המשך הדשדוש בתחום יחייב הקמת תחנות כוח גזיות נוספות, שימשיכו לייצר חשמל מזהם במשך עשורים רבים. מנגד, יש כאן צבר נסיבות שמייצרות הזדמנות אדירה להצטרף ולהוביל את מהפכת האנרגיות המתחדשות שסוחפות את העולם, להיפטר מההתמכרות לדלקים יקרים ומזהמים ולצאת לשחר של יום חדש ונקי יותר.
ד"ר שרון סורוקר הוא מומחה בתחום האנרגיות המתחדשות
