קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ולפי תחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כבר בשנת 2050 צפויים לחיות בארץ הקטנה שלנו כ-15 מיליון בני אדם. העלייה בכמות התושבים מצריכה בנייה מתמדת, ועמה מגיעה גם הפגיעה המשמעותית בטבע שלנו, ששטחו אינו רב בכל מקרה.
"בשנה שעברה היקף ההפסד של השטחים הפתוחים היה 21 קמ"ר בשנה, ולמרבה הצער, היקף אובדן השטחים הפתוחים גדל מידי שנה. אם נמשיך במגמת העלייה הצפויה, התחזית היא שתוך שלושים שנה נפסיד שטח המקביל לארבע פעמים כינרת", אמר פרופסור אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב ויו"ר ארגון "צפוף".
איך הטבע בישראל יכול לשרוד עם העלייה באוכלוסייה?
לדברי פרופ' טל, כדי לשמור על השטחים הטבעיים שלנו, חשוב ראשית לתעדף ולהציב גבולות. "הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה לשריין את המסדרונות האקולוגיים (רצועה רציפה של שטחים פתוחים, המקשרת בין שטחים טבעיים במוקדים שונים – נ.פ). בלי זה, לטבע אין סיכוי לשרוד. היכולת להגיע למסה קריטית מבחינת מגוון גנטי היא חיונית. ולכן, זה אחד העקרונות הכי חשובים שצריך לדאוג להם".
בנוסף לכך, פרופ' טל סבור כי יש להגיע למצב בו לא יהיו הפסדי שטח פתוח מבחינת בנייה. כלומר: כאשר בונים יישובים חדשים/בונים בשטחים חדשים בתוך יישובים, יש לשמר שטח פתוח מקביל אותו ישמרו. אחרת, "ניכנס למדרון חלקלק של איבוד שטח".
דבר נוסף שפרופ' טל ציין אותו ניתן לבצע הוא תכנון ערים יעיל, שיאפשר מגורים של כמות אוכלוסייה הולכת וגדלה. "כולנו מבינים שניתן לצופף ערים אם עושים זאת בתבונה ובחשיבה. ירושלים היא בערך באותו הגודל של השטח של פריז (בה גרים יותר משני מיליון תושבים – נ.פ), בה כמעט לא מרגישים צפיפות. אז זה האתגר: איך נבנה באופן שלא יהפוך את החיים לגיהינום, אלא לגן עדן?".
אחד הרעיונות לשימור הטבע בישראל הוא להשאיר ולטפח שטחים פתוחים עירוניים. לדוגמה, סיפר פרופ' טל על ד"ר ראובן יוסף, שלקח מזבלה באילת והפך אותה לפארק טבעי שמגיעות אליו כחצי מיליארד ציפורים בשנה.
"אם יש משהו שלמדנו מהקורונה, הוא שלציבור העירוני יש כמיהה לטבע. חייבים להתחיל להקפיד על זה, במסגרת הפינוי- בינוי וההתחדשות העירונית, צריך להבטיח שיהיה לנו טבע. כי אחרת הלחץ הדמוגרפי ינצח ולא יהיה מרחב טבעי לאוכלוסייה", אמר טל.
"חשוב שהציבור יראה את עצמו כשותף במשימת שימור הטבע"
פרופ' טל סבור כי על אזרחים לנצל את השפעתם ברשות המקומית: לדאוג שהרשות המקומית שלהם מקימה פארקים, משמרת שטחים פתוחים ומתכננת ובונה את העיר ביעלות. "לכתוב מכתבים, לארגן קמפיינים. אפשר בהחלט, גם ברמה השכונתית וגם ברמה הארצית. מאוד חשוב שהציבור יראה את עצמו כשותף במשימה הקדושה הזאת של שמירת ארץ ישראל היפה. אחרת לא יישאר כלום. ככל שתרבות הטיולים תהיה חלק מהחוויה האישית של כל אחד מאתנו, כך תהיה יותר מודעות לשמירה על הטבע".
דוגמה לקמפיין שימור שטחים המתקיים בימים אלו הוא "רכס לבן" בירושלים. פעילי הקמפיין קוראים לא לבנות בריאות הירוקות שבמערב ירושלים, אזור בו קיים מגוון ביולוגי רב וייחודי. בין המאבקים הסביבתיים שהצליחו ניתן למצוא את הקמפיין לשימור גבעות הכורכר שבנס ציונה, והקמפיין לשימור חוף פלמחים.
פרופ' טל סיפר כי "בקיץ הזה, בזמן שהשמיים נסגרו, יצאתי לטייל בישראל כמו כל עם ישראל. גם כשהתרחקתי למקומות רחוקים שחשבתי שאינם מוכרים, מצאתי אנשים רבים שהגיעו לטייל. המטיילים למדו להגיע גם למקומות הפחות מוכרים. בהתחלה נבהלתי, אבל אז חשבתי לעצמי שזה חיובי, כי זה משקף את האהבה לטבע של אזרחי ישראל".
כמו כן, ציין החוקר כי יש לעודד מגורים בתוך הערים, ולקדם התחדשות עירונית. "רבים מאתנו היו רוצים לחיות בבית עם גינה, אבל אין מספיק שטח בישראל בשביל זה. גידול האוכלוסייה הנוכחי לא מאפשר זאת. אם היינו רוצים לעשות את זה בישראל, היו יכולים לחיות רק ארבעה-חמישה מיליון אנשים".
